עסקה מוזרה

פרק 26

לוקאס יצא מתוכי בעדינות וקם מהמיטה, צפיתי בדם בתוליי בין רגליי והסדין שהתלכלך, "מצטערת על זה" אמרתי וסגרתי את רגליי.
"שטויות, אל תדאגי לגבי זה" הוא הוריד את הקונדום וקשר אותו, "קדימה בואי" הוא סימן לי, הוא הולך לזרוק אותי מפה עכשיו?
"נכון, אני צריכה ללכת לבית" מלמלתי לעצמי, אצטרך לשים את בגדיי על גופי המלוכלך, זה לא הולך להיות נעים, נשכתי את שפתיי.
קמתי מהמיטה מחפשת את בגדיי על הרצפה, "חנונית מה את עושה?" לוקאס עמד מולי משלב את ידיו, לחלוטין לא מושפע מהעירום שלו.
"מחפשת את הבגדים שלי, אני לא אצא לבחוץ ערומה" גלגלתי את עיניי.
"ואת מתכננת לשים את הבגדים שלך על הגוף עם הדם שיכתים את הבגדים?" הוא מצמץ את עיניו.
"אני רק חשבתי בגלל שאמ-"
"שאני אזרוק אותך מפה אחרי שהזדיינו?"
"אל תגיד את זה" התכווצתי, שנאתי שהוא מדבר ככה והוא בתמורה גלגל את עיניו.
הוא הרים את הבוקסר מהרצפה ושם אותו ואז זרק אליי אץ החולצה שלבש, "שימי את זה"
"רגע, לאן אנחנו הולכים?" שאלתי לובשת את החולצה.
"להתקלח" אמר כמובן מאליו, לוקאס יצא מחדרו מותיר אותי מופתעת ואז הוא חזר, "קדימה" הוא אחז בידיי, מזל שדלת חדרו של מר מרשל הייתה סגורה אחרת הייתי מתה מבושה.
נכנסנו לחדר השירותים והאמבטיה, הוא אפילו נראה יותר צפוך אחרי השיפוץ שעשו, אמבטיה גדולה החליפה את המקלחון, מקלחת חמה בהחלט נראית מזמינה לאור גופי הכואב.
"כנסי להתקלח, אני אלך להחליף מצעים, תגידי לי שתסיימי אחזיר אותך לבית" לוקאס אמר והנהנתי, האווירה כל כך מוזרה אחרי מה שעשינו, זה מרגיש כאילו שנינו מנסים להתכחש לזה.

נכנסתי למקלחת אחרי שלוקאס יצא, נאנחתי בהקלה כשהרגשתי את המים החמים עוטפים את גופי, סיבנתי את גופי והרחתי את ריחו של לוקאס, נשכתי את שפתיי כשגופי נזכר בגופי מעליי, בשפתיו מלטפות את גופי, צמרמורת נעימה חלפה בגבי.
"חנונית" קפצתי בבהלה כששמעתי את קולו של לוקאס מבעד לוילון, "מה את עושה שם כל כך הרבה זמן? חושבת עליי?" חייכתי, הוא בטח עכשיו עם החיוך הזדוני על פניו.
"ברור שלא, אתה מגעיל אותי" עניתי לו, הוילון נפתח ולוקאס נכנס ערום לאמבטיה סוגר את הצילום מאחוריו, "מה אתה עושה?" שאלתי, אני ולוקאס, מתקלחים. שמישהו יסביר לי מה קורה פה!!
"מתקלח" הוא הניח בידו כמות נכבדת של שמפו וחפף את שערו נותן לי לצפות בשריריו מתמתחים עם כל תנועה, "חנונית, אם תמשיכי לצפות בי ככה אנחנו נחזור למיטה" הרמתי אליו את עיניי, "ואני לא חושב שאת מוכנה אליי כל כך מהר" הוא צודק, עדיין כאב לי בין רגליי והייתי מותשת.

כיסיתי את החזה שלי בזרועותיי משום מה הרעיון ששנינו מתקלחים ביחד הפך את הכל לאינטימי מידי.
"חנונית מה את עושה?" הוא שטף את שיערו, עוצם את עיניו נותן לסבון להישטף, "את יודעת שראיתי אותך ערומה נכון?"
"זה לא אותו דבר!" אמרתי למרות שאין שמץ היגיון בדבריי.
"איך בדיוק?" לוקאס שאל מבולבל, מניח את ידיו על ידיי וגורם לי להפיל אותן לצידי גופי, "כן הם נראים אותו דבר" הוא משך בכתפיו, פערתי את פי, אידיוט.
יצאתי מהמקלחת ועטפתי את עצמי במגבת, לוקאס יצא אחריי עוטף את המגבת סביב מותניו, "העדפתי אותך בלי" הצביע על המגבת ונשכתי את שפתיי, "את חייבת להפסיק להיראות מופתעת חנונית, אני נמשך אלייך ואין לי בעיה להגיד שאני רוצה לראות אותך ערומה כל הזמן" הוא יצא מהחדר משאיר המומה, צחוק נפלט מפי כמו משוגעת שמדברת לעצמה, חמימות מילאה את בטני, אני חושבת שהמחויבות האישית הזאת זו הדבר הכי טוב שעשיתי.
נכנסתי לחדרו של לוקאס הוא כבר היה ערום ויבש והיה באמצע להתלבש, מה עכשיו אני אמורה להתלבש מולו? בעצם מה זה משנה? התנגבתי במהירות ולבשתי את בגדיי בזמן שלוקאס צפה בי, "אתה נהנה?" שאלתי בחיוך לובשת את החולצה.
"כן הנוף בהחלט נעים למראה " אידיוט, הוא חייב להפסיק להגיד דברים כאלה, הפנים שלי הפכו לאדומות והוא גיחך בתגובה.
סיימתי להתלבש ומתחתי את גופי, אני חייבת לישון, "בואי, אני אקח אותך הביתה" הוא זרק עליי את הז'קט שלו, "קר בחוץ תלבשי את זה" ג'נטלמן כמו תמיד, גלגלתי את עיניי.
לוקאס הקפיץ אותי על האופנוע שלו וחיכה עד שאכנס לבית ואז נסע, קרסתי על המיטה שלי, זה באמת קרה, הרצתי בראשי את העשרים וארבע השעות האחרונות וכל פעם הגעתי לאותה תוצאה, חיוך על פניי.