מיו:
״אמא, הוא לקח לי את המשחק!״ אני מתעוררת מצעקה, ״ששש, אל תעירי את אמא..״ קולו של איאן עונה. ״אז תחזיר לי את הכיסא ואת השולחן של הבובה.״ קול קטן וילדותי עונה. אני קמה מהמיטה ומביטה בחלון. הכל לבן. אני מחייכת חיוך קטן ואז בכי מסיח את דעתי. אני מסתובבת ורואה עריסת תינוק. אני מתקרבת ואוספת את התינוק הקטן בידיי, מערסלת אותו לחזי. מתיישבת על המיטה ומרימה את חולצת הפיג׳מה. התינוק הקטן ישר סוגר את שפתיו הקטנות על חזי ומתחיל לינוק. אני מרימה את מבטי ממנו לקיר ומשפשפת את עיניי בעייפות. מחזירה את מבטי אבל התינוק כבר לא שם. אני נבהלת ומתחילה לחפש אותו. השמיכות עבות וכבדות אבל אני מזיזה אותן במהירות והדבר שאני רואה גורם ישר לדמעות לעלות בעיניי. כתם דם גדול מתפרש על המיטה. ״איאן.״ אני נלחצת וממשיכה לחפש את התינוק הקטן שנעלם מבין ידיי, ״איבדתי אותו. איבדתי את התינוק. איאן!!״ ידיים תופסות אותי מאחורה ואני נבהלת.
״מה קרה?״ אני מתנשמת בכבדות ואיאן מביט בי במבט דואג. ״על מה חלמת?״ אני מנידה בראשי ומתרוממת מהמיטה. ״מה השעה?״ לוקח לו כמה שניות לפני שהוא עונה, ״עשרים לשש.״ אני יורדת למטה למטבח ושומעת את איאן מגיע בעקבותיי. ״לאן את הולכת?״ אני שומעת את קולו מאחוריי, ״אני רוצה לאפות.״ אני מגיעה ופותחת את המקרר, מקווה שיהיה את כל מה שאני צריכה. אבל אז ריח מתוק עוצר את פעולותיי. אני מסתכלת לכיוון התנור ואני רואה... מה זה? ״מה הכנת?״ אני מסתובבת אליו, ״ההורים שלי מגיעים היום. הכנתי להם חלות, אמא שלי יהודיה.״ אני מכווצת את גבותיי, ״תסלח לי אם אני לא יודעת מה זה חלות?״ אני שואלת בזהירות. הוא צוחק ומתקרב אליי, כולא אותי בין השיש לגופו. אני מרימה את מבטי אליו והוא מחייך, ״כל יום שישי היהודים מכינים חלה לקידוש. תטעמי היום בארוחת הערב.״ אני מהנהנת בהסכמה, הוא מוריד את ראשו ומנשק אותי. אני מחזירה לו נשיקה ועוטפת את צווארו בידיי, ״על מה חלמת?״ הוא שואל כשאנחנו מתנתקים, ״זה כלום..״ אני מנסה להתחמק אבל הוא לא מוותר. ״נו..״ הוא מאיץ, ״חלמתי עלינו.״ אני מנסה לעוות את זה קצת. הוא מרים גבה ומחכה שאמשיך, ״מה?״ הוא מרים את גופי ואני יושבת עכשיו על השיש. עכשיו אנחנו באותו גובה. ״למה נבהלת אם חלמת עלינו?״ לא חשבתי על זה.. ״על החיים העתידיים שלנו.״ הוא מהנהן ומחכה שאמשיך. ״ו..״ אני מגלגלת עיניים, ״שיש לנו ילדה ותינוק.. אבל אז התינוק נעלם כשהנקתי אותו. חיפשתי אותו ועל המיטה היה כתם דם.״ אני מסיימת בקצרה, ״אני מצטער..״ אני מנידה בראשי, ״אין לך על מה..״ הוא מתרחק ממני, ״מה רצית לאפות?״ אני מכחכחת בגרוני, ״עוגיות שאימא שלי נהגה להכין.. אתה רוצה לעזור לי?״ הוא מהנהן בחיוך עדין. ״מה עושים?״ אני מחייכת ומסתובבת לשיש.
§§§
״אמן.״ הם מסיימים את הברכה ומתיישבים בשולחן. ״הכנת את החלה כמו שלימדתי אותך?״ אימו של איאן שואלת בחיוך ועסוקה בלפצור את החלה עם ידיה. ״כמובן, אני לא מכיר דרך אחרת.״ הוא עונה בחיוך ולרגע אני מרגישה... שייכות? כאילו אני מכירה את המשפחה הזו שנים. ״את רוצה לטעום?״ קולו של איאן קוטע את מחשבתי. אני מחייכת ולוקחת את החתיכה מידו. חותכת חתיכה קטנה יותר ומכניסה לפי. טעם מתוק וטעים מתפשט בפי ואני נאנחת בשביעות רצון. ״זה ממש טעים. תהיה חייב ללמד אותי עכשיו.״ איאן מחייך ולועס את החלה. זה גורם לי להביט על שרירי לסתו. אלוהים אדירים. אני משפילה את מבטי במבוכה כשאני מבינה שאיאן תפס אותי בוהה בו. הוא מגחך וחוזר לדיון השולחן.
אני נכנסת למיטה ומכסה את עצמי, פותחת את העמוד של הספר מאיפה שהפסקתי. איאן נכנס לחדר בזמן שהוא מתעסק בפלאפון ומתיישב על ידי. ״דיברתי עכשיו עם ד"ר בייקר, היא אומרת שתנוחי בימים הקרובים ושנבוא אליה לביקורת בעוד כמה ימים. היא אמרה שאת צריכה לעבור בדיקת אולטרסאונד ובדיקת דם.״ אני מהנהנת וחוזרת לספר שלי. אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות. משהו השתנה בי. בימים בודדים. לא רציתי להיות אמא, אפילו המחשבה על זה הפחידה אותי. ועכשיו מה? בכיתי, התפרקתי ונשברתי על הפלה טבעית שעברתי. הצטערתי גם בשביל איאן. ״העוגיות שהכנו היום יצאו ממש טעימות. שלחתי עם ההורים שלי כמה.״ אני מחייכת אליו חיוך עדין, אבל משהו עדיין מטריד אותי. ״אתה באמת פשוט מעביר את מה שקרה?״ הוא מכווץ את גבותיו ומוריד את הטלפון, ״אני לא בטוח איך לענות על זה.. תחדדי את השאלה.״ אני מזדקפת ונושמת עמוק, מנסה לחשוב על דרך אחרת לנסח את השאלה. ״כל כך רצית את ההיריון הזה, וזה פשוט ברח לך מבין האצבעות. כששאלתי אותך אם אתה רוצה לנסות עוד פעם היית צריך לקפוץ על ההזדמנות, אבל.. ובכן... לא עשית את זה..״ אני מגמגמת במקצת בסוף המשפט. ״משהו מטריד אותך?״ אני שואלת אותו, ״שיין דיבר איתי בתא. הוא אמר שאנס אותך בגיל 10 ופגע ברחם שלך.. ובגלל זה לא תוכלי להביא ילדים.״ אני בולעת את רוקי. שיין שיקר לו. הוא לא אנס אותי. הוא לא נגע בי. ״ואני אמרתי לך ששיין לא אנס אותי. הוא לא נגע בי.. לא מהבחינה הזאת. הוא אמר את זה בשביל שזה יטריד אותך ויגרום לך לפקפק בי ובמילה שלי.״ אני לא יודעת איך ומתי הגענו לפוזיציה הזאת, אבל כרגע אני יושבת עליו בפישוק ומצחנו צמודים אחד לשני. ״פאקינג בא לי לזיין אותך עכשיו אבל אני לא יודע אם מותר לך..״ הוא אומר בקול מתמסכן ומתוסכל ואני צוחקת.
25.12.2023
28.12.2023
(הייתה בעיה בהעלאה של הפרק אז אני מעלה שוב🫶🏻)
DU LIEST GERADE
Mio, Mio Mio...
Romantik״את יודעת מה פירוש השם שלך, מִיוֹ?״ הוא שואל אותי תוך כדי שהוא מקפל את שרוולי החולצה המכופתרת שלו. ״לא.״ הוא מתחיל לפתוח את חולצתו וחושף בפניי חזה ובטן מרשימים. ״מִיוֹ זה שלי באיטלקית. ואת מִיוֹ.״ הוא אומר מצחקק. ״אני לא שלך!״ אני נוהמת עליו. הוא ממ...
