פרק 5-לא אני

12.4K 503 45
                                    

ירדנו מהאוטו והגענו למין מועדון קטן כזה,הרעש החזק של המוזיקה נשמע כבר מבחוץ."אלו בן וז'אק"אדם הציג בפניי את החברים שלו,שחיכו לנו כבר שם.את הפרצופים שלהם כבר הכרתי מהמסדרונות בבית הספר.

נכנסנו יחד למועדון,הרגשתי מוזר.הבת היחידה בקבוצה של שלושה בנים,בהחלט מוזר.המקום היה מחניק לגמרי צפוף ומלא באנשים שרוקדים עם כוסיות ביד ולוקחים כל שנייה עוד שלוק מהכוסית.היו המון זוגות שהתמזמזו אחד עם השנייה כמעט בכל פינה במועדון.בחיים לא הייתי במקום כזה,האמת בחיים לא הייתי במועדון.זה לא אני הדברים האלה,לגמרי לא אני.

"מה להזמין לך?"אדם שאל אותי"שום דבר,אני לא שותה"אמרתי ובן וז'אק ציחקקו טיפה בזמן שהזמינו להם שתייה.אף פעם לא שתיתי,כן אני יודעת שזה מוזר..בזמן שכל הילדים בגילי שותים ומשתכרים.אני פשוט לא מרגישה שזה אני...אני לא אחת שמשתכרת,לא אוהבת את איך שזה מצטייר.

 ישבנו על הבר ופיטפטנו טיפה,הרגשתי כל כך מוזר,כאילו אני בכלל לא קשורה.עדיין לא הצלחתי להבין למה אדם כל כך התעקש שאני אבוא לפה."תחכי פה,אנחנו כבר באים"אדם אמר וסימן לז'אק ובן לקום יחד איתו.מה הוא דפוק?מה הוא משאיר אותי פה לבד?הרעש הכבד של המוזיקה חירפן אותי לגמרי,הרגשתי שאני יוצאת מדעתי.קמתי לכיוון השירותים,ובדרך לפחות שלושה גברים ניסו להתחיל איתי ולהימרח עליי,כולם פה היו שיכורים והרגשתי כל כך לא בנוח.מה לי ולמקומות כאלה?זה לגמרי לא אני.חזרתי מהשירותים,וראיתי את שלושתם עומדים במרחק סביר מהבר ומדברים,משהו פה היה נראה לי לגמרי מוזר...המבטים שלהם היו עליי ויכולתי להרגיש שהם מדברים עליי.שוב הרגשתי שהם בוחנים אותי,מסתכלים על כל חלק שבי.
"היי בובה,באה לדרינק קטן?"עוד בחור שיכור ניסה להתחיל איתי והרגשתי שהדם שלי מתחמם מרוב עצבים,למה באתי לפה בכלל!!!החלטתי פשוט לקום וללכת,במילא אין לי מה לעשות במקום המגעיל הזה."לאן את הולכת?"אדם תפס ביד שלי שקלט שאני מתכוונת לעוף מהמקום הזה"אני עפה מהמקום הזה,אין לי מה לעשות פה"אמרתי בעצבים וחוסר רוגע מוחלט"מישהי עצבנית?"הוא שאל בתחכום שהעלה לי את העצבים יותר"למה הבאת אותי לפה בכלל?למה קמתם ודיברתם עליי?מה הסיפור שלך איתי?"הרמתי את הקול והרגשתי שאני מתחרפנת,החוסר ידיעה הזאת עיצבנה אותי.הרגשתי שהוא רוצה ממני משהו...הרגשתי שיש משהו מוזר בכל מה שקורה איתו."אל תרימי עליי את הקול,ברור?"הוא התקרב אליי ואמר בשקט,ראיתי שגם הוא עצבני וזה הטריף אותי יותר."בואי,אני אקח אותך הביתה"הוא אמר והלכתי בעקבותיו.עלינו למכונית,כל הדרך לא החלפנו מילה."אתה מתכוון לענות לי מה הסיפור שלך?"שאלתי שנייה לפני שירדתי מהמכונית"איזה סיפור?"הוא שאל ונאנח"מה הקטע שלך?מהרגע הראשון שראיתי אותך אני מרגישה שאתה בוחן אותי...שאתה רוצה ממני משהו ש...שאני לא יודעת כבר אבל זה מתחיל להלחיץ אותי אדם"אמרתי בעצבים והשתדלתי שלא לצעוק עליו"אין שום סיפור ואני לא רוצה ממך כלום,אוקיי?"הוא אמר ולא קניתי את זה."עכשיו תרדי,להתראות ולילה טוב"הוא אמר וסימן לי לרדת מהאוטו,וכך עשיתי.

בנינוWhere stories live. Discover now