"אני חיה עם אבא שלי,אמא שלי ואחותי מתו"אמרתי כאילו זה הדבר הכי קל ונורמלי בעולם.ההבעת פנים שלו בשנייה השתנתה,יכולתי לראות שהוא לגמרי מופתע.
בחיים לא יצא לי לדבר על זה עם מישהו...אף אחד בעצם לא יודע את הסיפור שלי,תמיד התביישתי מזה,ולא רק שהתביישתי...אלא פשוט החלטתי להדחיק את זה מהחיים שלי.
משום מה הרגשתי מעט נוח לספר לו ולשתף אותו.
"אבא שלי..הוא...הוא"חיפשתי את המילים
"הוא..?"הוא שאל מסוקרן
"הוא היה מכור לאלכוהול..בעצם הוא עדיין מכור אני אפילו לא כל כך יודעת מה הולך איתו עכשיו"אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה"הוא היה מכה את אמא שלי ואת אחותי הקטנה,מאז שאני זוכרת את עצמי..פשוט גדלתי לתוך המציאות הזאת ואני לא יכולה לתאר לך עד כמה זה נורא"אמרתי מחזיקה חזק את הדמעות בפנים,מנסה לגרום להם לא לצאת החוצה אך ללא הצלחה,דמעה זלגה לי על הלחי והוא ישר ניגב אותי וליטף את הלחי בעדינות.
"יום אחד הוא פשוט חנק את שתיהן למוות"אמרתי והוא היה נראה עוד יותר המום ממה שהוא נראה קודם.
"אף פעם לא יצא לי לדבר איתו על זה..אני בעצמי לא יודעת למה"אמרתי מסבירה לו את המצב של היום והוא היה נראה מרותק ומסוקרן"והיום..היום אני בקושי רואה אותו,הוא יוצא ומבלה המון,וגם עובד אם אני לא טועה,וזהו"אמרתי,והפעם ניגבתי לעצמי את הדמעות בזמן שאדם היה נראה המום מידי בכדי לעשות זאת.
"ואו"הוא אמר אחרי מספר שניות של שתיקה
"לא חשבתי שיש לך סיפור חיים כזה"הוא אמר מתבונן בי.
"די אוף"ציחקקתי וניגבתי את הדמעות עד שהפרצוף שלי היה יבש"אני לא רוצה לדבר על זה יותר"אמרתי וכל מה שרציתי היה להעביר נושא.
"לא תציעי לי משהו לשתות?"הוא שאל בכדי להעביר נושא וקמתי לכיוון המטבח,והוא אחרי.מזגתי לשנינו כוסות קולה והוצאתי חבילת עוגיות בטעם וניל."את בהחלט שונה מרוב הבחורות שהכרתי"הוא אמר והעלה לי חיוך קטנטן על השפתיים.הוא הצמיד אותי לשיש,תפס אותי והרים אותי על השיש בצורה שהרגליים שלי מתלפפות סביב המותניים שלו והידיים שלי סביב הצוואר שלו.שוב הוא הצמיד את השפתיים שלו לשלי.הרגשתי את הלשון שלו זזה בתוך הפה שלי ומתחכחת עם הלשון שלי.ההרגשה הזאת הייתה כל כך נעימה ומוזרה בו זמנית.לא רציתי שזה יגמר.
מעולם לא הייתי בסיטואציה כזאת עם מישהו...זה מוזר וחדש שלו,אבל אהבתי את ההרגשה הזאת.
הפסקנו להתנשק והבטנו אחד בשני,מקרוב כל כך.הרגשתי אלף תחושות מוזרות ונעימות בכל הגוף,בחיים לא הרגשתי ככה עם מישהו.
ואז המבט שלו סטה ממני היישר לכיוון הארון שהיה פתוח.
"מה זה?"הוא שאל מופתע כאשר לקח שקית מוזרה שהייתה באחד המדפים.
YOU ARE READING
בנינו
Romanceתכירו את אנה,נערה בת 17. אנה ילדה חכמה,חרוצה,ביישנית ואפילו לפעמים קצת חוצפנית. החיים של אנה משתנים כאשר היא עוברת לשכונה חדשה,יחד עם אביה השיכור והמסומם.היא פוגשת חברות חדשות ואולי גם...אהבה? אדם,סיקרן את אנה מהרגע הראשון שראתה אותו.המבטים שהוא נעץ...
