הייתי כל כך זועמת!!הרגשתי שעוד שנייה אני מתפוצצת מרוב כעס ועצבים.באיזה קטע הוא מתנהג אליי ככה?מתקרב אליי,מראה שהוא כן רוצה אותי ואז...ואז פשוט זורק אותי לאלף עזאזל?הייתי כל כך עצבנית שכבר לא שלטתי בעצמי.החלטתי שאני חייבת לשכוח אותו ולהשמיד כל דבר שקשור אליו.עליתי לחדר ולקחתי קרטון ובו הכנסתי הכל,כל דבר שהזכיר לי אותו.את התמונות שעשינו יחד בפארק שעשועים,את הדובי והכרית שהוא קנה לי ואת...
ואת השרשרת.שהעלת בי זיכרון נעים.
****פלאשבק***
"אני אוהב אותך"אדם נשכב מעליי ונישק כל חלק בי.הרגשתי צמרמורת בכל הגוף,כל פעם שהוא אומר את המשפט הזה אני מרגישה את הלחיים שלי מאדימות ומתחממות.
אני לא יכולה לתאר כמה אני אוהבת אותו,אני מרגישה לפעמים שהלב שלי מתפוצץ מרוב אהבה.הוא ליטף את כולי,כל חלק וחלק בגופי.
אהבתי להרגיש את הידיים שלו מטיילות עליי,בצורה הכי עדינה ורכה שיש.
תמיד הוא היה עדין איתי,ואהבתי את זה כל כך.התנשקנו בכל כך המון להט ותשוקה,הרגשתי את הגוף שלי עולה בלהבות,כל מה שרציתי זה לקבל ממנו עוד ועוד.עוד נשיקות,עוד ליטופים,עוד מגע.
הוא הפסיק לנשק אותי וקם לעבר השידה שהייתה ליד המיטה שלו.הוא הוציא משם קופסא קטנה וחייך אליי חיוך נבוך."מה זה?"שאלתי מסוקרנת ומחייכת אליו בחזרה
"משהו יפה שקניתי לך"הוא אמר וראיתי את הפרצוף הנבוך שלו."זה כל כך מוזר,בחיים לא הייתי קונה מתנות לבחורות לפנייך"הוא אמר והרגשתי את הלחיים שלי מתחממות ומאדימות.איך אפשר שלא להסמיק מהמילים שלו?"מה מיוחד בי?"שאלתי בהתחכמות וחייכתי חיוך שובב על השפתיים"את היחידה שנכנסה לי ללב"הוא ענה ונתן לי נשיקה מתוקה על השפתיים"נו תראה מה קנית"צחקתי וחטפתי לו את הקופסא מהיד.
פתחתי אותה,וראיתי שרשרת מהממת,אני חושבת שזאת השרשרת הכי יפה שראיתי בחיים."ואו"הייתי המומה שהוא קנה לי דבר כל כך יפה."מגיע לך,מגיע לך אפילו יותר מזה"הוא אמר ולקח את השרשרת ושם אותה על צווארי.הוא נישאר מאחוריי מחבק אותי חזק.מסניף את ריח הבושם שלי מצווארי.
מעולם לא הרגשתי כל כך מאוהבת.
***סוף פלאשבק***
החלטתי להוריד ממני את השרשרת המזורגגת הזאת.ומבלי לחשוב יותר מידי לקחתי את כל הדברים שארזתי והלכתי אליו הביתה.הייתי זועמת,בעיקר בגלל כל המילים היפות שהוא תמיד היה אומר לי...ובסוף הוא נפרד ממני ככה סתם,בלי הסברים.
****************
"היי"הוא אמר והופתע לראות אותי בפתח של החדר שלו.מה אני עושה לעזאזל?אני צריכה לשכוח ממנו בכלל...כמה שיותר מהר.
תכננתי להוציא עליו את כל העצבים שיש בי,תכננתי לצרוח עליו ולתת לכל החרא שיש בתוכי לצאת.אך לא הצלחתי...פשוט קפאתי במקום."את בסדר?"הוא שאל אותי מבולבל"בסדר?אני בסדר?"שאלתי מבולבלת וטיפה עצבנית.לא דיברנו בצורה רצינית מאז שנפרדנו,לא קיבלתי שום הסבר ללמה לכל הרוחות הוא עזב אותי ככה כאילו אני אחת הפרחות שלו.שום דבר.ואני אמורה להיות עם זה בסדר?"מה זה?"הוא התעלם מהעצבים שלי והצביע על הקרטון שהחזקתי ביד"זה כל דבר שמזכיר לי אותך אדם!!!הלוואי ובחיים לא היינו מכירים אתה פשוט הדבר הכי נורא שקרה לי בחיים"צעקתי עליו והרגשתי את הדם שלי מתחמם.חודש שלם אני מתייסרת בגללו,חודש שלם מהחיים שלי נהרס וזה בגללו."אתה פשוט נהנה לדפוק לי את החיים אדם?"אמרתי עצבנית."מה?לדפוק לך את החיים?איך בידיוק?"הוא שאל בעצבים וידעתי שזה לא יקח יותר מידי זמן עד שהוא יתעצבן כמוני.
זרקתי את הקרטון על הרצפה בעצבים וכל הדברים נפלו ממנו.
"מה את עושה משוגעת?את חושבת שאני צריך את כל השטויות האלה?"הוא הרים את קולו יותר ויכולתי לראות עד כמה עיצבנתי אותו עכשיו."אתה חתיכת אידיוט אדם!!!חודש שלם לא היה לי אומץ לבוא ולדרוש הסברים למה זרקת אותי לכל הרוחות!אבל יודע מה?אני כבר לא רוצה לשמוע"צעקתי בעצבים ובאתי לצאת מהחדר אך היד שלו תפסה את היד שלי וסובבה אותי לאחור."תעזוב אותי אדם"אמרתי עצבנית."אני מצטער שפגעתי בך"הוא אמר בקול רך ועדין שמזמן לא שמעתי."למה התקרבת אליי ככה היום?למה הראת לי פיסה קטנה של רגש ואז זרקת אותי לאלף עזאזל?אני לא משחק אדם"צעקתי עליו כל כך עד שהרגשתי שאני נחנקת מרוב עצבים."למה נתת לי להאמין שאתה אוהב אותי כל כך ואז זרקת אותי ככה סתם?למה אדם?..."הקול שלי נשבר ונהפך לעדין יותר.סוף סוף היה לי את האומץ לשאול אותו את השאלה שלא היה לי אומץ לשאול אותו כבר חודש...-למה?
"תפסיקי עם הדרמות אנה"הוא אמר באדישות בלי טיפת רגש בקולו."זה לא דרמות אדם!!!"אמרתי עצבנית."זה הרגשות שלי"צעקתי עליו ונלחמתי עם הדמעות שחנקו אותי בגרון."אתה פשוט חמור אדם!!חמור אידיוט חסר רגש-"צעקתי כל כך חזק והרגשתי שאני מוציאה ממני את כל הכאב שהיה בי כל החודש הזה.
"אולי תסתמי כבר????"הוא צעק והתחיל להתנשף.הוא מיד תפס אותי והצמיד אותי לקיר ומיד הניח את השפתיים שלו על שלי,בחוזקה מטורפת.לא הבנתי מה קורה פה אפילו אך לא יכולתי לעצור את עצמי,רציתי רק לטעום ממנו עוד.הרגשתי את ההורמונים שלי מתחילים להשתולל ואת הגוף שלי מתחממם.הוא מיד תפס אותי מהתחת והרים אותי אליו בצורה שהרגליים שלי מלופפות סביב המותניים שלו.
הנשיקות שלו היו כל כך חזקות וטובות.לא יכולתי לנתק את השפתיים שלי משלו,וכך גם הוא.
הוא מיד זרק אותי על המיטה ונשכב מעליי.
הוא הוריד לי את הבגדים,וכך גם אני לו.התנשפתי בכבדות שידעתי שמטריפה אותו,הוא אוהב את זה.הגוף הערום שלי היה צמוד לגוף הערום שלו.כבר לא יכולתי לחכות לשנייה שארגיש אותו בתוכי.
אהבתי את המגע הזה,הוא נישק כל חלק וחלק בגופי בזמן שאני מתנשפת בכבדות.
היינו צמודים אחד לשנייה כמו דבק.
הציפורניים שלי פצעו לו את הגב כאשר חיפשתי במה להיאחז כאשר הוא נכנס לתוכי בעדינות.
אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי,הבן אדם הזה משגע אותי ברמה הזויה לגמרי.הלילה הזה היה הלילה הכי לוהט ומדהים שהיה לי בחיים.
YOU ARE READING
בנינו
Romanceתכירו את אנה,נערה בת 17. אנה ילדה חכמה,חרוצה,ביישנית ואפילו לפעמים קצת חוצפנית. החיים של אנה משתנים כאשר היא עוברת לשכונה חדשה,יחד עם אביה השיכור והמסומם.היא פוגשת חברות חדשות ואולי גם...אהבה? אדם,סיקרן את אנה מהרגע הראשון שראתה אותו.המבטים שהוא נעץ...
