בנינו

פרק 35-עניין של זמן

-כעבור שלוש שנים-
כן...כן שלוש שנים עברו.בטח חשבתם לעצמכם,מה היה שלוש שנים?טוב אז...השנה הראשונה הייתה נוראית,לפחות החצי שנה הראשונה.לא הפסקתי לחשוב על אדם,לשנייה.לא הפסקתי להשוות בחורים שיצאתי איתם אליו ושנאתי את זה כל כך.
אחרי שנה עברתי ללמוד באוניברסיטאת הרווארד.יש פה את כל מה שרציתי ללמוד בערך...כרגע אני מתעסקת בתחום הרפואה ואני אוהבת את זה.
לאט לאט...עברו הימים,עוד יום ועוד יום..כל יום שחלף התחלתי לחשוב עליו פחות עד שהגיע היום שלא חשבתי עליו בכלל...ואז זה העציב אותי שנזכרתי בו מידי פעם,חשבתי על כמה זמן הוא לא עבר לי במחשבות.
ניסיתי לצאת עם בנים אחרים אבל אף פעם זה לא הלך...תמיד הרגשתי שחסר לי משהו.
אבל מה שכן,אני שמחה על השינוי הזה שעברתי.בסופו של דבר אבא שלי צדק,זה היה רק עניין של זמן.

"יש לנו כל כך הרבה ללמוד!תכבי את זה כבר"אמה התעצבנה עליי כשראיתי טלוויזיה ועצרתי את רצף הלמידה שלנו יחד.כן ניחשתם נכון,אמה היא השותפה שלי לחדר.כל כך פחדתי להידפק עם מישהי שתהרוס לי את שנות הלימוד בקולג' אך זה לא קרה..לא עם אמה.היא בחורה מקסימה.
התחברנו ממש,וזה הכי כיף שיש לי חברה טובה פה.אה ו,לא סיפרתי לכם.בן,לומד איתי פה בקולג'.
כן,יצא די צירוף מקרים ששנינו התקבלנו ללמוד באותו מקום,הזוי.אני ובן ידידים טובים מאוד,הוא היה לצידי בכל התקופה הקשה שעברתי ואני מעריכה אותו על כך כל כך.
אני עדיין בקשר עם פילאר ואלכס כמובן,פילאר לומדת באוניברסיטה בצפון ואלכס עובדת בנתיים בעבודות זמניות על מנת לחסוך כסף ללימודים.
אבא שלי גר עם החברה שלו מתילדה.אני חוזרת הביתה כל שבוע וכל כך שמחה לראות אותם יחד.הם גם בקרוב מתחתנים,אבא שלי מאושר עד השמיים פשוט,כל כך כיף לראות אותו זורח ושמח,עושה לי טוב כל הלב.

הקולג' כל כך שונה מהתיכון,הכל פה...כל כך גדול,בוגר יותר,שונה.אני זוכרת את היום שעליתי לתיכון...מי היה מאמין שהזמן יעבור מהר כל כך?"יש לי עבודה להגיש למחר תמניחי כבר את הטלוויזיה אנה"אמה אמרה וזרקה עליי כרית ומיד צחקתי.

נשמעה דפיקה בדלת.קמתי לפתוח וראיתי למולי בחורה בלונדינית,גבוה ושזופה.
"היי"היא אמרה ונכנסה יחד עם מזוודה הישר אל תוך החדר.כבר הבנתי,שהיא הולכת לגור איתנו פה."אני אמלי,העבירו אותי לחדר הזה"היא אמרה בחיוך די שחצן.
"ברוכה הבאה"השבתי לה בחיוך והראיתי לה איפה המיטה שלה,בידיוק ליד המיטה שלי.
היא הייתה ממש יפה,והאמת נראת קצת פרחה.או שזה רק נראה לי...היא התחילה לקפל את הבגדים שלה בארון בזמן שסיפרה על איזה ריב שהיה לה עם אחת הבנות בחדר הקודם.מעולם לא ראיתי אותה פה בין התלמידים,טוב יש פה כל כך המון תלמידים אי אפשר לראות את כולם באמת.
"טוב אני אכנס להתקלח בנתיים"היא אמרה ולקחה בידה מגבת.נשכבתי על המיטה מדפדפת בעיתון אופנה חדש שיצא השבוע.
"אני הולכת להתאוורר קצת"אמה אמרה ונאנחה מרוב כל הלימודים האלה ואני ציחקקתי לי.הלימודים בהחלט מתישים,זה לגמרי שונה מהבית ספר,כמות חומר מטורפת ומטלות ומבחנים ללא הפסקה.
פתאום,הטלפון של אמלי התחיל לצלצל,בהתחלה לא יחסתי לזה חשיבות והמשכתי לדפדף בעיתון."אנה את יכולה לבדוק מי זה?"אמלי צעקה לי מהמקלחת ובדקתי אם כתוב שם על הצג,ולא היה כתוב שם,רק מספר."המספר לא שמור"צעקתי לה בחזרה"אז תעני בבקשה אולי זה משהו חשוב,תגידי שאני במקלחת"היא צעקה לי וכך עשיתי

"הלו?"עניתי