יעוד הדרקון • Mate To The Dragon

דריוס

להגיד שאני בהלם יהיה מובן מאליו.

"איפה למדת להילחם ככה?" אני שואל, תופס את זרועה ומרחיק אותה מהלוחמים שלי.

היא נאנחת, "אבא שלי לימד אותי את הרוב. הוא מת לפני שנים אבל כשהוא עוד היה חי, הוא אימן אותי איך לשרוד דרך לחימה והרג," היא אומרת, סוגרת בחוזקה את ליסתה.

"אני עדיין לא אתן לנשים להילחם בגלל שאם יקחו אותן בשבי, הן לא יוכלו לעמוד בעינויים טוב כמו גברים," אני אומר והיא מטלטלת את ראשה בצחוק.

"באמת? אתה עינית אותי, ואני בטוחה שעמדתי בזה יותר טוב מאיך שרוב הלוחמים שלך היו מצליחים," היא מזלזלת ואני מקמט את מצחי.

"בסדר, ניצחת. עכשיו את אמורה לשמור על פרופיל נמוך אז אני מציע שתשתקי ותעקבי אחריי כמו גור כלבים טוב או שהם יתחילו לשאול שאלות," אני נוהם והיא מסתכלת עליי אבל סוגרת את פיה.

"תודה," אני ממלמל ומסמן ללוחמים שימשיכו באימוניהם.

אלפה, מי זאת? אני שומע קול שואל בראשי.

אל תדאג לגבי זה, אני אומר ומסיים את הקשר הטלפתי.

אני צופה באימונים למשך שעה כשלייזה יושבת לידי, נראית משועממת מאוד. אני שם לב לכך שהבגדים שהיא לובשת קטנים עליה בשתי מידות בערך.

הגוף שלה מדהים ואני יכול להרגיש את עצמי מתחרמן רק מלהסתכל עליו. אני מבחין בכמה לוחמים מסתכלים עליה שוב ונהמה בורחת מפי.

הם מזיזים את מבטם במיידיות ולייזה מרימה את גבה.

"בואי נלך," אני אומר והיא קופצת ממקומה.

"סוף סוף! אלוהים, חשבתי שלא נעזוב לעולם," היא ממלמלת.

אני מגלגל את עיניי ומוביל אותה חזרה לבית הלהקה. "את יכולה ללכת עם אחותי לקנות בגדים חדשים," אני אומר לה.

"תודה לאל, אני בקושי מצליחה לנשום בתוך אלה," היא אומרת, מרימה את חולצתה.

אני מוצא את אחותי הקטנה במטבח ונוהם. היא יושבת על השיש, מתנשקת עם זאב שלא ראיתי מעולם.

"אנג'ל!" אני רוטן והיא מתנתקת מהנשיקה באנחה.

"מה אתה רוצה דריוס?" היא יורקת לפני שהיא חוזרת לפיו של הזאב.

אני נוהם ורץ לעברה, דוחף את הגבר. הוא מסתכל עליי לרגע לפני שהוא מיילל ומוריד את ראשו בכניעה.

"צא," אני נוהם והוא מהנהן בראשו במהירות. אני משחרר אותו והוא נעלם במיידיות.

היא מגלגלת את עיניה ונאנחת ברוגז. "מה אתה רוצה דריוס?" היא כועסת בזמן שהיא קופצת מהשיש.

"יש לנו אורחת חדשה. זאת לייזה, את צריכה לקחת אותה לקניות," אני אומר.

" ביקשתי לא לקרוא לי לייזה," היא מתעצבנת, "אבל כן הבגדים שלך לא מתאימים לי במיוחד," היא ממלמלת, מחווה לחולצה שגורמת לחזה להישפך מהמחשוף.

"אני שטוחה כמו לוח מזדיין אז אני לא יכולה לדמיין כמה זה לא נוח. אבל זה אמור להיות כיף! דריוס כאילו אף פעם לא נותן לי לעזוב את הטריטוריה אז אני כבר אוהבת אותך!" אחותי מצחקקת, הולכת אל לייזה ומשלבת את ידיהן.

"אתן תיקחו את השלישי בפיקוד מייקל ועוד כמה שומרים איתכן," אני אומר לה והיא נאנחת מיד.

"אבל מייקל כאילו אף פעם לא נותן לי לעשות כיף!"

"וזה בדיוק למה הוא בא איתכן," אני נוהם, לא נותן לה אפשרות לסרב.

היא מסתכלת עליי בכעס אבל נאנחת בתבוסה. "בסדר, קדימה לייזה, יש לי כמה תלבושות אחרות שיתאימו לך הרבה יותר," היא אומרת, מובילה את לייזה לחדרה.

היי, מה היא לייזה? היא לא מריחה כמו זאב, אחותי משתמשת בטלפתיה לפתע.

אל תגלי לאף אחד אבל היא דרקון, אני אומר לה.

דרקון? אבל היא כל כך נחמדה!

כן, היא מנסה לשכנע אותי שלא כל הדרקונים הם רוצחים חסרי לב. אז היא עומדת להישאר כאן אבל בינתיים אסור לה לשנות צורה, להעלות שום דבר באש או להרוג, אני אומר.

יש עוד משהו שאתה לא אומר לי?

למה את מתכוונת? אני שואל בבילבול.

שמתי לב לצורה בה הסתכלת עליה, היא אומרת בקול רומז.

היא המיועדת לי. אבל אל תדברי על זה עם אף אחד! אני נוהם כשהיא מתחילה לצווח בהתרגשות.

אוי תירגע אח יקר, אני יודעת לשמור סודות יותר טוב ממך, היא מצחקקת וגורמת לי לגלגל את עיניי.

כעבור מספר דקות, אחותי רצה במורד המדרגות עם לייזה אחריה. עיניי מתרחבות כשאני שם לב לבגדיה החדשים של לייזה.

"הרבה יותר טוב, אתה לא חושב?" אחותי מחייכת בשובבות.

לייזה לובשת שמלה אדומה וצמודה שמסתיימת באמצע ירכה. אין לה כתפיות והיא נקשרת מאחורי צווארה, ובעלת מחשוף נדיב מאוד. אני שם לב לגרביונים שהיא לובשת ושהחתך בלחייה כוסה באיפור.

"כן, אוקיי, כדאי לכן לצאת, כבר חמש," אני אומרת ופיה של אחותי נפער בהלם.

"לעזאזל, עכשיו נשארו לנו רק ארבע שעות לקניות!" היא קוראת ולייזה מסתכלת עליה ולא מאמינה.

"אני מתחילה לשנות את דעתי," היא אומרת, גורמת לאחותי לגלגל את עיניה ולסחוב אותה לדלת.

"בואי נלך!" היא גונחת, פותחת את הדלתות.

מייקל, אחותי הולכת לקניות עם הדרקון. תיקח כמה שומרים איתך ולך איתן, אני רוצה שתשים עין על אחותי ועל הדרקון, אל תיתן לה אפילו לנסות לברוח, אני אומר בטלפתיה לשלישי בפיקוד שלי.

כן אלפה, הוא עונה מיד.

מה היא מגבלת ההוצאות שלי? אחותי שואלת.

אין אחת כזאת אבל תנסי לא לקנות את כל הקניון, אני אומר ומתכווץ לשמע הצעקה שמהדהדת בראשי.

תודה אח! אני אוהבת אותך! היא צווחת ואני רק חושב לעצמי.

אוי לא.