יעוד הדרקון • Mate To The Dragon

לייזריה

לייזה! מישהו מגיע! מיטלוניס נוהם בראשי. אני פוקחת את עיניי ורואה צל מעליי.

אני מתיישבת במהירות אך האדם מפשק את רגליו ומניף סכין מעל ראשו.

אני תופסת את זרועו, עוצרת את הלהב סנטימטרים בודדים מהחזה שלי. הוא נוהם ומנסה לדחוף את הסכין חזק יותר. מיד כוח זורם בזרועותיי בזכות מיטלוניס.

"תעוף ממני!" אני צועקת, דוחפת אותו ממני. הוא נופל על גבו ובמהירות אני חוטפת את הסכין מהמקום בו הוא נפל לקרקע.

אני זורקת אותו מאחוריי וצופה באדם נעמד ושמה לב שהוא חובש מסיכה שחורה.

"אם לא תהיה לי ברירה אני עומדת להרוג אותך עם הידיים שלי," היא צועקת ופניי נופלות בהבנה.

"מה לעזאזל לא בסדר איתך?" אני צועקת. אני רצה לעברה בחוסר התחשבות, מפילה אותה לקרקע. אני יושבת על אגנה ומתחילה לשחרר אגרופים לפניה פעם אחר פעם. אני שומעת את הקול של אפה נשבר.

דם מכתים את פרקי אצבעותי בזמן בו לוחמיו של דריוס מצליחים להפריד אותי ממנה. שני לוחמים אוזקים את ידיה מאחורו גבה.

"מה קורה כאן לעזאזל?" דריוס נוהם. אני משחררת את ידיי מהלוחמים והולכת לעברה כדי להוריד את המסיכה מפניה.

"אנג'ל?" דריוס שואל ואני נוהמת.

"הכלבה הזאת ניסתה להרוג אותי! היא האחת שעקבה אחרינו!" אני יורקת בכעס.

"למה את עוקבת אחרינו? איך הצלחת לעזוב את הטריטוריה? ולמה ניסית להרוג את לייזה?" דריוס שואל את אחותו, נהמה משקשקת את קולו.

"השומרים שהוקצו לי מפגרים לגמרי, זה לא היה קשה לברוח. ובאתי להרוג אותה כי היא מסוכנת, ואני יודעת שהיא מובילה אתכם למוות! אתה בכלל יודע לאן היא מובילה אתכם?" היא שואלת, מסתכלת לעברי.

"לא, אבל זאת לא הנקודה. את המרת את פי, האלפה שלך, שוב, והפעם אני לא עומד להתעלם מזה. ניסיון לרצח זה הקש האחרון," דריוס נוהם ופניה נופלים.

"מה אתה עומד לעשות לי?"

"את עומדת להיות אזוקה לשאר הדרך ואז אץ עומדת להיכלא לפחות לשבוע," הוא אומר ועיניי מתרחבות.

זה לא הרבה? אני שואלת את הדרקון שלי.

כן, בטח אכפת לו מאוד ממך בהתחשב בכך שזאת אחותו הקטנה, הוא עונה.

"השמש תעלה עוד בערך ארבע שעות אז כדאי שננסה לישון," אני אומרת, מסתכלת לעבר אנג'ל כשאני חוזרת למקום השינה שלי.

"לא עשיתי לך משהו אף פעם," אני יורקת כשאני עוברת אותה.

אני נשכבת מול האש עם אנחה קטנה.

"למה חם כל כך כאן?" אחד הלוחמים שואל לפתע ואני מצחקקת במרירות.

"זה יעבור עוד כמה דקות," אני אומרת לו, לוקחת נשימות עמוקות כדי להרגיע את הזעם שלי. ברגע בו אני עוצמת את עיניי, אני נרדמת.