יעוד הדרקון • Mate To The Dragon

לייזריה

"רגע אז קוראים לך אנג'ל?" אני שואלת את אחותו של דריוס.

"כן. מתאים לי בדיוק לא?" היא צוחקת.

"זה רק בגלל שאת מנסה כמה שאת יכולה להוכיח לכולם שהשם שלך לא מתאים," גבר אומר ומתקדם לעברינו.

"או! לייזה זה השלישי בפיקוד מייקל, הוא עומד להסתובב איתנו היום. אח שלי אף פעם לא נותן לי לעזוב בלי לפחות ארבעה שומרים ומייקל, קדיין או הוא בעצמו," אנג'ל ממלמלת בעצבנות.

"שתיכן מוכנות ללכת?" הוא שואל ואני מהנהנת בראשי.

מכונית שטח שחורה עוצרת מולנו בפתאומיות ואני נכנסת לתוכה אחרי אנג'ל. החלק הפנימי מעוצב כמו לימוזינה, עם אורות צבעוניים מהבהבים בין הכיסאות.

יש מקרר בצד אחד וטלוויזיה בשני. אני פוערת את פי כשאני בוחנת את העיצוב, מתעלמת מחיוכה המשועשע של אנג'ל.

"זאת הפעם הראשונה שלך בתוך לימוזינה?" היא שואלת ואני מהנהנת בראשי.

"זאת הפעם הראשונה שלי בתוך מכונית," אני אומרת והיא בוהה בי.

"וואו, זה נשמע דפוק."

אני יושבת לצד אנג'ל וצופה בעיניים רחבות בארבעה גברים עצומים המתיישבים מתיישבים במכונית. הם נראים קשוחים עם יציבות נוקשות ומבטים חמורים.

"אל תדאגי לגביהם, הם לא מדברים או עושים שום דבר חוץ מלעקוב אחרינו," אנג'ל מבטיחה לי.

אנחנו מתחילים לנסוע, אני משאירה את פניי צמודים לחלון. עצים אדומים וזהובים טסים על ידינו ואני מתפעלת מהיופי שבהם.

"את רוצה משהו לשתות?" אנג'ל שואלת פתאול כשאנחנו יוצאים מהיער.

"בטח," אני מושכת בכתפיי.

היא פותחת את המקרר וריח של אלכוהול פוגע באפי. היא פותחת את הפקק של בקבוק כחול קטן ונותנת לי אותו.

"מה זה?" אני שואלת.

"יין קר מעורבב עם מיץ פירות, תנסי את זה," היא אומרת, לוקחת אחד לעצמה. אני מקרבת את הבקבוק לפי ולוגמת.

גבותיי עולות בהפתעה מהטעם המתוק והפירותי. האלכוהול היחיד שיצא לי לטעום היה מריר ושרף את גרוני אבל זה חימם את חזי. "וואו," אני ממלמלת ואנג'ל מצחקקת.

"אז בגלל שאת חדשה כאן אני מניחה שאת צריכה הכל בערך, נכון?" היא שואלת ואני מהנהנת בראשי.

"כן, הבגדים שלבשתי כשהגעתי לכאן נקרעו לגמרי אז אין לי שום דבר."

"מזל, הקניון הזה מדהים, הוא אחד ממרכזי הקניות הגדולים ביותר כאן. וגם כמובן רוב החנויות כאן הן בבעלות אח שלי אז יהיו לנו הנחות שוות," הוא מחייכת.

"הרוב בבעלותו?"

"השטח בבעלותו אז כל החנויות משכירות את המקומות, ככה הלהקה מרוויחה כסף," היא מסבירה.

אני מהנהנת בהנה ולוקחת משקה נוסף מהמקרר.

אנחנו עוצרים לבסוף ויוצאים מהמכונית. עיניי מתרחבות כשאני רואה את הבניין הענק.

במיידיות אנג'ל גוררת אותי לבפנים כשמייקל וארבעת האנשים עוקבים אחרינו. היא מכניסה אותי לחנות ענקית בצבעי ורוד ושחור.

"חכי מה זה- אוי," אני ממלמלת, עיניי מתרחבות כשאני שמה לב למה שבפנים. חזיות, תחתונים וכותנות לילה מכסות כל סנטימטר בקיר.

"ברוכה הבאה לחנות האהובה על כל בחורה," אנג'ל מכריזה בדרמטיות.

"לעזאזל עם זה," אני לוחשת, זה לוקח כל מה שיש בתוכי לא לרוץ באימה.

"זה עומד להיות כזה כיף! עכשיו, יש לך חזה כל כך הרבה יותר גדול משלי אז את אמורה להיראות טוב בחרא הזה," היא מצחקקת, דוחפת אותי לתוך תא מדידה בקצה החנות.

"איך אנחנו יכולות להשיג את המידה שלה?" אנג'ל שואלת בחורה במדים ורודים ושחורים. היא עסוקה במחשב ומהנהנת בהסח הדעת.

"כן, בטח, רק בואי לכאן- לעזאזל! אתן ניראות כמו דוגמניות," היא אומרת בהפתעה כשהיא מסתובבת לעברנו.

"כן כן בטח, אנחנו שומעות את זה כל הזמן. עכשיו אנחנו יכולות למדוד את המידה שלה?" אנג'ל ממלמלת בעצבנות וגורמת לי לכעוס מעט.

יש לה המון ביטחון עצמי.

לפחות היא משתמשת בו לסיבה טובה, הדרקון שלי מגיב.

"-פשוט תיכנסי לכאן," היא אומרת ומובילה אותי לעבר חדר ריק.

"אוקיי תגידי לי כשאת מסיימת, אני עומדת להסתכל סביב כדי שנוכל למדוד כמה דברים," אנג'ל אומרת בהתרגשות לפני שהיא נעלמת בתוך החנות.

אני מסתכלת לעבר היציאה ורואה את הגברים מהמכונית עומדים בתשימת לב מרבית. אין מצב שאת יכולה לעבור אותם, הדרקון שלי אומר לי.

"זה עומד להיות יום ארוך," אני אומרת בעייפות.