יעוד הדרקון • Mate To The Dragon

דריוס

אני כורך בחוזקה את זרועותיי סביבה, ואני מעביר את ידי בשיערה. לפתע היא נראית לי כל כך קטנה, כל כך שבירה.

אני מקשיב לפעימות ליבה ונשימתה מאיטה. היא ישנה תוך דקות.

"וואו, הדרקון לא נראית כל כך מרושעת עכשיו," אנג'ל אומרת, יוצאת מהטירה.

"מה את רוצה אנג'ל?" אני שואל בעצבנות. היא מרימה את ידיה בכניעה.

"אז עכשיו אני צריכה סיבה כדי לדבר עם אחי?" הוא מלגלגת.

"את צריכה כשאני עם המיועדת לי," אני נוהם בשקט.

היא מכווצת את שפתיה. "בסדר. רציתי לדעת מתי אנחנו עוזבים," היא אומרת. אני נאנח, ראשי נופל כנגד קיר האבן.

"אני לא יודע, אני לא יכול לעזוב את לייזה. וזה הבית שלה, אני לא יכול לגרום לה לעזוב אותו. אני לא יודעת מה לעשות," אני ממלמל.

"החובה הראשונה שלך היא ללהקה שלך, אז לעצמך, זאת היתה השבועה שלקחת! אז אנחנו חוזרים ללהקה, אלא אם כן אתה רוצה לותר על כותרת האלפא שלך," היא יורקת.

אני נוהם, עיניי משנות צבע והניבים שלי מתחדדות. "תיזהרי אנג'ל, את אולי אחותי, אבל אני עדיין האלפא שלך."

"נכון, בכל מקרה אני עומדת לחזור ללהקה. כולנו עוזבים מחר בבוקר, איתך או בלעדיך," היא אומרת, מסתובבת והולכת חזרה לטירה.

אני מקלל מתחת לנשימתי, לא יודע מה אני עומד לעשות. אני מסתכל מטה על לייזה הזזה מעט בידיי.

"מה לעזאזל אני עומד לעשות?"

***************************

אני שומע דפיקה בדלת ומכבה אז זרם המקלחת, ממקם מגבת סביב מותניי. אני פותח את הדלת ורואה את לייזה. עיניה מתרחבות והיא מסתכלת עליי מלמטה למעלה, נושכת את שפתה.

"את יודעת שזה לא מנומס לבהות," אני אומר כשהיא נשארת שקטה. היא מטלטלת את ראשה לפני שהיא מחזירה את מבטה לפניי.

"סליחה. רק רציתי להגיד לך שאנג'ל דיברה איתי ואני רוצה שתחזור ללהקה שלך," היא אומרת. אחיזתי במגבת כמעט חומקמת מההלם.

"את לא יכולה להיות רצינית?" אני ממלמל, הולך לארון הבגדים. אני לובש מכנסיים וחוזר כדי לראות את לייזה נשענת כנגד הדלת הסגורה.

"זה לטוב ביותר, הלהקה שלך צריכה אותך וכמה שיותר מוקדם שתחזור, ככה אני אוכל להתחיל עם החובה שלי," היא לוחשת.

אני הולך לעברה, המתח בקולה מדאיג אותי. "ומה היא החובה שלך בדיוק?"

היא מסתכלת על הריצפה, מכרסמת את שפתה. "לחדש את גזע דרקוני האש," היא אומרת ומיד הזאב שלי משתלט עליי.

"לא! את לא עומדת לעשות את זה בגלל שתי סיבות: אחת, את את יכולה למות אם תעשי את זה! ושתיים, את.. את.. שלי!" אני נוהם, סוגר את המרחק בינינו ודוחק אותה לדלת.