חיוך קורן

1.7K 122 97
                                    

"מה קורה עם הוסוק?" שאל הערפד שעמד מחוץ לדלת.

"ווגין נותן לו את החומר"

"איך זה לעזאזל קרה?! איך הגענו למצב כזה?!" המשיך הערפד לשאול.

"אני באמת לא יודע.." נאנח המלאך בלחץ ויאוש.

"אני נכנס לבפנים, תשאר כאן" נכנס המלאך לחדר.

"מה קורה איתו?" שאל המלאך שנכנס לחדר רואה את ווגין מזריק לבכיר הפצוע חומר כחול לזרוע.

"הזרקתי לו את החומר עכשיו. אני מקווה שהכל יהיה בסדר" מלמל האחר והניח את הציוד בו השתמש.

"עוד כמה זמן בערך הוא אמור להתעורר?"

"אני חושב שעוד כמה שעות, זה תלוי כמה זמן הארס היה בגוף שלו ולצערי אין לנו זמן מדויק אלא רק משוער" אמר הבכיר השני וזרק את הכפפות שהיו על ידיו לפח.

"כדאי להכניס את גימין?" שאל המלאך בחשש.

הערפד לחוץ מאוד ורוב הסיכויים שהוא ירצה להשתמש בכוחותיו בשביל להחיות את האחר ורק יגרום למצב להדרדר.

"אל תכניס אותו בנתיים, שילך לישון בנתיים"

"אני יגיד לו. לך תישן בעצמך, שלא תהייה עייף שהוא יתעורר" הציע השני בדאגה.

"אני ילך היונג, אל תדאג" ציחקק השני מדאגתו של האחר.

"טוב, אני יחזור לפה להשגיח עליו" יצא המלאך מהחדר משאיר את הבכיר לבד.

●●●●●●●

"איפה אני אמור לנחות?" שאל מלאך המוות את הבכיר הקטן שהיה אדום.

"ש-שם" הצביע הקטן ללמטה- על כניסה לארמון ענקי.

"תחזיק חזק" חיזק הגדול את אחיזתו בקטן מרגיש איך גם הקטן עושה אותו דבר.

הגדול עף במהירות ללמטה, גורם לקטן לרעוד בפחד מהרוח והרעש של הדברים עוברים לידם במהירות.

"אתה בסדר?" שאל הגדול שהרגיש את הרעידות של הקטן כנגד גופו.

"כ-כן" קבר הקטן את ראשו בצווארו של האחר ועצם את עיניו בחוזקה.

מלאך המוות הסתכל ללמטה לשבריר שנייה וראה את בן זוגן צמוד אליו ככה ובשנייה חיוך עלה על פניו.

שהגדול קלט שהם קרובים לאדמה הוא התחיל להאט את הקצב וגרם לקטן להציץ למחוץ לצווארו ולראות כמה הם קרובים.

"אתה חמוד" נחת השחור על האדמה גורם לרעידות של הקטן להיחלש.

"מ-מה?" גמגם הקטן שהסומק חדש התחיל לכסות את פניו החלקות.

"אתה חמוד" חזר על עצמו הגדול והניח את כף ידו על הלחי החמה של הקטן.

"ת-תוד-ה" גמגם הקטן שהשפיל את עיניו לרצפה, מתבייש מדי להסתכל לתוך עיניו של האחר.

wings|| BtsWhere stories live. Discover now