שיעור אהבה || הושלם

פרק 8

״אני עדיין יאוהב אותך, לא משנה מה, ולא משנה מי, אני בחיים לא ישכח אותך״ אמרה וחייכה אליו בכל הלב, רזיאל הרגיש הקלה וחייך לה בחזרה.

״מתי זה כבר יעבור? אני לא מאמינה שאתה מתאמן ככה! איך אפשר להרביץ באמת?״ שאלה מופתעת כשהם הולכים ביחד. ״אם אני לא ירגיש את הכאב... זה לא שווה את האימונים״ אמר וחייך. ״תשתדל לא להיפגע, הפלסטרים האלו עושים אותך מכוער!״ אמרה והוציאה לו לשון, רזאיל שיקר לה שהפצעים שדין עשה לו זה בעקבות האימונים שלו. ״מה אמרת?״ שאל ובא לתפוס אותה אך היא התחמקה, היא התחילה לרוץ ורזיאל רץ אחרייה, הם צחקו ביחד והשתוללו על הדשא. ״תגיד.... אתה מאמין בגורל?״ שאלה המורה לשעבר את הבן זוג שלה כשהם שוכבים על הדשא ומסתכלים על הכוכבים, ראשה של לורן היה על הבטן של רזיאל. ״עד לפני כמה ימים לא, כשפגשתי אותך הבנתי שזה פשוט גורל, הגורל החליט להכיר בינינו״ אמר מחייך לעצמו. ״אתה צודק, אפשר להגיד ככה שחצי מהגורל זה בן, הוא זה שהכיר בינינו בפעם הראשונה, והוא זה שפוגש אותנו תמיד, למרות שלפעמים יש סיטאציות לא נעימות, אבל עדיין״ אמרה ועצמה את עינייה.
״אל תדאגי ככה.... זה לא יקרה יותר, אני יגן עלייך מכולם״ אמר והתיישב, לורן התיישבה אחריו כי זה כבר לא נוח. ״אתה תגן עליי ואני עלייך״ אמרה מחייכת אליו. ״סגור״ אמר והם התחבקו.

______

״את נפגשת עם רפאל?״ אמר דין ללורן בטלפון כשהיא יושבת בדלפק המזכירות. ״כן כן!״ מיהרה להגיד. ״ואיך הוא?״ שאל סקרן. ״הוא.... נחמד״ אמרה לא בטוחה בעצמה. ״יופי! תפגשו עוד ותכירו את אחד השני, וכשאני יחזור נעשה ארוחה ביחד! טוב אני חייב לזוז! ביי״ אמר וניתק את השיחה. ׳תכירו את אחד השני?׳ חשבה לעצמה ולפתע הפעמון שמסמל שאד קורה לה לבוא צילצל. היא נכסה למשרד שלו ושאלה מה הוא רוצה. ״היום את באה איתי למועדון״ אמר כשהוא יושב בשולחן עבודה שלו. ״מ-מועדון? למה?״ הופתעה, לורן אף פעם לא הייתה במועדון, והיא גם לא רוצה, זה לא מקום בשבילה. ״יש שם איזה אחד שאני צריך לדבר....״ אמר והיא לפתע הוזכרה ברן, זה שהוא ורזיאל דיברו עליו, שהוא חזר לעיר, כמובן שהיא לא אמרה שזה לרן אלא הסכימה איתו כי לא הייתה לה ברירה.

לאחר כמה שעות לורן חזרה לבית כי אד ביקש ממנה להחליף בגדים ליותר מתאימים למועדון, היא לא ידעה מה ללבוש אז פשוט לבשה משהוא רנדומלי, שלדעת זה מתאים למועדון. בחוץ כבר חיכה לה אד בתוך הרכב הספורט שלו, היא יצאה מהבית ונכנסה למכונית, היא ישבה מול אד, הוא היה לבוש בחליפה כחולה. ׳הוא כל כך דומה לרזיאל׳ חשבה לעצמה. ״אנחנו ממש דומים נכון?״ שאל והיא הסמיקה ומיהרה להגיד ״לא!״ והשפילה את מבטה. ״כן, שניהם לקחו את הצד שלי....״ אמר עייף והם החלו לנסוע. לאחר שעה הם הגיעו, השניים יצאו מהרכב והלכו לכיוון הדלת, אד מקדימה ולורן מאחוריו. ״אד! כמה שנים, איפה אתה?״ שמח המאבטח שעמד בכניסה. ״היו לי הרבה סידורים לא היה לי זמן אפילו לקפה״ אמר ושניהם צחקו. ״יאללה! כנס״ אמר ונתן לנו להיכנס אפילו בלי לבדוק אם יש להם משהוא חד בכיסים, או כל דבר אחר.