שיעור אהבה || הושלם

פרק 19

יום למחרת
לורן לבשה את בגדיה ונעלה את נעלייה, לפני שיצאה מהחדר היא עלתה לחדר של ליאו כדי להגיד לו שהיא הולכת, וכנירא שלא תחזור. היא נכנסה לחדרו אך הוא התקלח. לורן באה לצאת אבל ראתה דפים לבנים בשולחן, זה סיקרן אותה מאוד לכן היא לקחה אותם והחלה לקרוא. היא עברה על כל מילה בדפים וראתה שרשום שם שהיא מאומצת, ההורים של דין אימצו אותה כשהיא רק נולדה, לאחר שהוריה האמיתיים עזבו אותה בבית חולים, ואת הארץ. לורן הופתעה נורא, היא לא ידעה מיזה שום דבר. היא לקחה את הדף איתה ויצאה מחדר ולאחר מכן גם מהבית. ׳איך לא ידעתי מיזה?׳ חשבה לעצמה בעודה נכנסת לרכב כל שהוא של רזיאל ונוסעת לאורי.

ערב
לורן הגיעה למקום שבו נמצא רן ואורי, מקום זה היה בית גדול, לא מפואר מידי, רואים שהוא דיי ישן, ואף אחד לא מתגורר שם. היא התקדמה לדלת הבית, בלי לדפוק פשוט פתחה ונכנסה. כמעט ולא היו רהיטים בבית, בית זה היה משומש למיקרה חירום. ״רן!״ קראה ודלת נפתחה. ״קראת לי?״ שאל בחיוך. ״איפה אורי?!״ שאלה רצינית. ״הוא למעלה״ אמר ולורן לא יכלה ללכת כי הוא חסם את הדרך למדרגות. ״למה אתה עושה את זה?״ שאלה עצבנית. ״כי זה כיף... אני אוהב להכאיב לאנשים... לגנוב להם דברים... ועל מיני דברים כאלה״ חייך חיוך רחב. ״אתה פסיכופט, את גנבתה את הילד שלי, אני לא אסלח לך״ אמרה כועסת ואגרפה את ידיה. ״ומה תעשי לי בדיוק? תקראי לרזיאל? אה נכון... לא סיפרת לו... אז לא... תתקשרי למשטרה? סורי אין פה קליטה... מה אישה כמוך תעש לי?״ שאל והתחיל להתקדם אלייה. ״אוו אתה עוד לא יודע מה אמא יכולה לעשות בשביל הבן שלה״ אמרה החיוך. ״הייתי רוצה לדעת... אבל כניר אשאל תספקי לראות לי את זה״ אמר ובמהירות תפס את גרונה, הוא החל לחנוק אותה ממש חזק. לורן ניסתה להשתחרר, היא השתוללה עם ידיה ובעטה עם רגלייה לכל עבר, זה לא עזר אז היא עברה לשיטה נוספת.

לורן נשכה את ידו של רן והוא שיחרר ממנה. ״אחח! כלבה שכמוך!״ צעק והחטיף לה בחוזקה רבה כך שהיא נפלה על הרצפה ומפיה ירד טיפה דם. ״חחחח... וזה מה שאתה מסוגל לשעות?״ צחקה לורן כדי לעצבן אותו יותר. ״מה אמרת?״ שאל עצבני. ״רק לחנוק ולהחטיף את יודע? אתה כל כך עלוב ומסכן...״ אמרה בעודה קמה לאט לאט על רגלייה. ״תסתמי את הפה שלך!״ צעק והתכוון להחטיף לה שוב אך היא התחמקה ובעצמה החטיפה לו אגרוף לפנים. ״אוץ׳!״ מלמה כי גם חטפה מכה ביד. רן התעסק בכאב שבלחי שלו וזה איפשר ללורן לעבור למדרגות למעלה. לורן דחפה אותו והוא נפל הרצפה ובעצמה עלתה למעלה. ״אורי!״ צעקה. ״אמא?״ אמר אורי ששמע את אימו. לורן שמעה את קולו של אורי ומייד רצה לכיוון שלו. כשהייתה ממש קרובה היא התכוונה לגעת בידית אך רם שהגיעה מאחוריה משך אותה אלייה והיא נפלה. ״זונה שכמותך, את תצטערי על מה שעשית!״ אמר ופתח את הדלת של אורי. אורי ישב במיטה מפוחד ועטוף בעצמו. ״שלא תעז לגעת בו!״ צעקה וקפצה על הגב שלו, היא החלה להכות את ראשה ולהשתולל עליו. הוא ניסה להוריד אותה בכך שכל פעם הלך אחורה ובכוונה נדפק בקיר וכך נורא הכאיב ללורן שנלחמה בו כדי שלא יפגע בבנה אורי.

״אורי תברח!״ צעקה והוא ברח במהירות. ״על גופתי המתה אתה תפגע בו!״ צעקה והמשיכה להכות אותו, את רן זה כבר ממש עיצבן זה הוא תפס וסיבב אותה והיא נפלה על הרצפה, לורן נפלה מגובה מאוד גבוה וזה מאוד כאב לה. ״את לא מוותרת אה?״ שאל ויצא מהחדר, הוא חיפש את אורי. ״אוריקי? דוד רן רוצה לעזור לך... אמא שלך צריכה עזרה שם... אתה לא תרוץ לעזור לה?״ שאל כי ידע שהוא מסתתר איפה שהוא בסלון הנטוש. ״אורי... אמא שלך בוכה שם... היא מאוד רוצה לראות אותה״ אמר כשעצר ליד השולחן. אחרי מספר שניות הוא הרים את השולחן הקטן איפה שהתחבא אורי. אורי נבהל ובא לברוח אך רן תפס את ידו. ״תעזוב אותי!״ צעק ובו זמנית בכה. ״תסתום״ אמר רן עצבני. ״תשחרר אותי! אמא! אבא!״ צעק עם דמעות. ״תסתום אמתי לך!״ צעק שוב רן והתכוון להחטיף אך לפתע נשמע יריה של כדור מהצד. ״תעזוב אותו לפני שאני יורה לך במוח״ אמר רזיאל שירה לצד כדי להפחיד אותו. ״והינה האבא הגיע״ אמר רן ולא שיחרר מאורי. ״עזוב אותו, אתה מכאיב לו״ אמר רציני בעודו עדיין מכוון את האקדח אליו. ״ומה אם לא?״ שאל מחייך. ״אז אתה תמות״ אמר רזיאל עצבני. ״אתה לא תצליח להרוג אותי״ אמר עדיין מחייך. ״הוא לא! אבל אני
כן!״ אמרה לורן שעמדה מאחוריו וחדירה את הסכין שהחזיקה ביד אל תוך גבו. הוא החל לצעוק מכאבים ולאחר מכן נפל על הרצפה. אורי מהר רץ לכיוון של אבא שלו וחיבק אותו כדי לא להסתכל כי מאוד פחד. לורן לאט לאט התקדמה לכיוון של רזיאל. ״אני מצטער״ אמר עצוב. ״בוא נלך לבית״ חייכה אליו. ״אני עוד לא סיימתי!״ אמר רן שירה מהאקדח שלו. הכדור היה אמור לפגוע ברזיאל אך לורן דחפה אותו והכדור פגע בה.

המשך יבוא❤️