הארי פוטר+פרסי ג'קסון=?

התיבה 3

נ.מ פרסי.

הבטתי באנבת' בחשש.
"מה אנחנו הולכים לעשות?" מילמלתי בהיסוס.
היא קימטה את מצחה והביטה בתיבה בחשש.
"אנחנו... נלך להביא אותה, אני מניחה." מילמלה אנבת' וקמה על רגליה.
באתי גם אני לקום על רגליי, ולשכנע אותה שלא תבוא איתי, אבל היא הקדימה אותי.
"אתה לא בא," קבעה, והנחיתה אותי למטה לפניי שהספקתי לקום. "אתה פצוע מדי. אתה לא בא."
קימטתי את מצחי והבטתי בה.
"אני לא נותן לך ללכת לבד. לא שוב." התחלתי לעמוד, אבל היא דחפה אותי לרצפה שוב.
"לא פרסי," היא נשמעה כועסת. "אתה נשאר פה. אתה לא זז מפה."
הבטתי בה, מופתע.
"אנבת, אני-"
"לא!" היא צרחה, וגרמה לי לקפוץ במקומי. "אתה לא זז מפה!"
הבטתי בה בבילבול, מופתע.
"אנבת-" אמרתי, אבל היא שוב קטעה אותי.
"שום אנבת'!" צרחה. "אתה יודע איך זה היה לראות אותך נפצע שם בניסיון להגיע אליי, חוטף חץ אחר חץ? מדמם, בזמן שאני עומדת שם, חסרת אונים? אתה יודע?" דמעות התחילו לזלוג מעינה. "הייתי חסרת אונים לחלוטין, פרסי. חסרת.אונים. חשבתי שזה נגמר. שעוד רגע תמות. שעוד חץ אחד לא יהיה יותר פרסי,"
היא הסבה את מבטה, ולא הביטה בי ישרות.
הבטתי בה עצוב, מבטי התרכך.
"אנבת'," לחשתי לה.  "אני מצטער שפגעתי בך. אני... אני לא הייתי עושה שום דבר שיפגע בך. לעולם. באותו הרגע שעוד רגע התפוצצת למוות, אני... אני חשבתי שגם זה הולך להיגמר בשבילך,"
נאנחתי.
"אני מצטער אנבת'. אני... אני נורא מצטער,"
היא הביטה בי ונשקה לשפתיי.
"אתה עדיין לא בא איתי," לחשה לי והביטה בי "עדיין לא."
הבטתי בה.
"אנבת'-"
"התשובה עדיין לא, פרסי." אמרה וקרעה בד משרוולה, והתחילה להכין תחבושת מאולתרת מהבד.
"אבל-"
"לא."
היא קרעה עוד חתיכה משרוולה וחבשה עוד פצע.
ורק אז כל האנדרלין שהיה בי לפתע פתאום התפוגג.
הגוף שלי הרגיש תשוש, ואני עוד שניה קרסתי על אנבת'.
"פרסי!" אמרה והשעינה אותי על ברכיה.  "אתה בסדר?"
הינהנתי חלושות והצלחתי להתרומם.
"כן," נאנקתי.
"אני חייבת להוציא אותך מפה." אמרה וחיפשה יציאה קרובה.
"לא." מילמלתי. "אני הולך להביא אותה."
אנבת' הורידה אותי ישר למטה.
"לא אתה לא. אתה ממש לא הולך להביא אותה, לא במצבך."
"אני חייב." מילמלתי והתחלתי להתרומם שוב.
היא הנחיתה אותי שוב.
"פרסי, אתה עייף. עייף ותשוש. העיניים שלך מתחילות להעצם כבר עכשיו,"
היא צדקה. העיניים שלי התחילו לרפרף.
"אני... אני אביא אותה אחרי זה ..." מילמלתי, מותש.
אנבת' חייכה אליי חיוך עצוב ונשקה למצחי.
"לא אם אני אביא אותה לפניך," אמרה.
עיניי היו נפערות אלמלא המצב הנוכחי שלי.
"אנבת'... לא ..." מילמלתי.
"פרסי, אני אעשה הכל כדי להגן עליך." אמרה וחייכה אליי.  "כדי למנוע ממך לעשות דברים שאתה תפגע מהם. אני אוהבת אותך פרסי, ותמיד אוהב."
רק מאוחר יותר הבנתי שיכול להיות שאנבת' אומרת לי שלום, ושאולי היא לא תחזור לעלום.
"אנבת'..." מילמלתי, ובמילים אלו ואיבדתי את הכרתי.

בפעם השניה שהתעוררתי, ראיתי את אנבת' אוֹחזת בתיבה ביד אחת וביד השניה בשרשרת מתכת.
היא הייתה תלויה מעל נהר חומצה גועש, אחוּזת אימה, ועוד שניה נופלת.

__________________________________________

וואי וואי, לקח לי זמן לעלות פרק...