הארי פוטר+פרסי ג'קסון=?

אדון האופל

נ.מ ניקו

או, יפי. כל הכבוד באמת ללאיו.כאילו, אם הוא לא היה אומר את האמירות הדביליות שלו, יכול להיות שהיינו הורגים כבר את הוולדמורט הזה.
"פרסאוס ג'קסון." אמר וולדמורט. "יש לך הזדמנות אחרונה להצטרף עלי. או שאתה וחברך מתים."
"פרסי, לא!" אמר הארי.
"פרסי, מה נתנו לך בית הספר הוגוורטס?, הם רצו להרוג אותך. הצטרף אלי, ולא תיסבול עוד."
"פרסי," אמרה פייפר. "בכל בחירה אנחנו איתך."
כולנו הינהנו.
"הבחירה היא שלך." אמרה אנבת'
____________________________________

נ.מ הארי.

או, יופי. כל מה שחסר לי, חבורת חצויים יפנו נגדי.
מאוד נחמד.
פרסי עדיין חשב על זה.
"פרסי, בבקשה." אמרתי.
הוא לא הסתכל עלי אפילו.
"אולי בית הספר הוגוורסט לא נתן לך כלום, אבל אני כן. אני הגנתי עליך במשפט. בבקשה."
וולדמורט צחק.
"הארי פוטר, אתה לא יודע מה פרסי ג'קסון יכול לעשות." אמר. "אתה אולי מחשיב את כל העולם למשחק ילדים, אבל פרסאוס לא כמוך."
פרסי לא הביט בי.
"מה?" שאלתי. "אני לא מבין."
וולדמורט צחק שוב. "ואתה לא תבין." אמר.
"מביס קרונוס. הגעת להחלטה?"
"רגע, מה?, מביס קרונוס?" שאלתי.
"חה, חה. אתה לא יודע פוטר?" אמר וולדמורט. "פרסי ג'קסון הציל את העולם, נלחם במפלצות, הוא הביס אל. הוא הביס ענק, טיאטן. הוא גיבור. אבל אתה, אתה לא. בקושי הצלחת להביס את אותי, שהייתי חלש."
הבטתי הצידה. הרגשתי מושפל.
מה אני יכול לצפות מאדון האופל? חשבתי. שיביא לי שוקולד ופרחים?
המחשבה הזאת ניחמה אותי.
"אז, אתה מוכן להצטרף אלי?" שאל וולדמורט.
פרסי הביט לו בעיניים.
"אני מצטער. אבל אני לא יוכל להצטרף אליך." אמר.
חייכתי.
"פרסי ג'קסון אתה בוחר בצד הלא נכון." אמר ווולדמורט.
"לא אמרתי שאני בוחר בצד של הארי." אמר פרסי.
"בסופו של דבר אני יבחר. אבל כרגע לא. אתם לא מוכנים."
"מוכנים?!, מוכנים?!, מי אתה חושב שאתה?!" צרח וולדמורט.
" אני יגיד לך מי אני. אני פרסי ג'קסון. מביס קרונוס, ואחד משבעת החצויים שיצאו להפיל את גאיה. ואני חצוי. אני יבחר באיזה דרך שהרצה. אם אתה רוצה בכוחי אתה צריך להתנהג בהתאם. ואני מזהיר אותך וולדמורט. אני הבסתי גרועים ממך וגם אני יכול להביס אותך."
וולדמורט בלי רוק.
לא ראיתי אותו מפחד אף פעם. כנראה שפרסי באמת בן אדם חזק.
"באו. הולכים." אמר פרסי לחבריו.
"פרסי, בבקשה."אמרתי.
וולדמורט נראה שאתה לתקוף. אבל עצר בעצמו. כנראה הבין שפרסי הוא בעל ברית חזק, וכדי לתת לו לחשוב.
"כרצונך." אמר וולדמורט. "אבל בסופו של דבר תצטרך להגיע להחלטה."
באתי גם אני ללכת, אבל אז וולדמורט כיוון שרביט אלי.
"הו, לא. אתה לא הולך לשום מקום." אמר.