הארי פוטר+פרסי ג'קסון=?

המהומה.

נ.מ הארי.
"אבדה קאדברה!!!" צרח וולדמורט.
התחמקתי מהכישוף.
"שתק!" צעקתי.
הוא הדף את הכישוף בקלות.
חרקתי שניים.
כמה שאני שונא להילחם איתו.
"אתה משוגע!" צעקתי עליו.
"אולי, אולי לא. אבל לפחות אני בעל כוח!" ענה.
הסתכלתי הצידה וראיתי את רון והרמיוני נלחמים בסנייפ.
_________________________________

נ.מ הרמיוני.
"בוגד!" צעקתי עליו. "דמבלדור בטח בך!, חשבנו שאתה איתנו! אבל אתה בוגד. בוגד!"
"שתק!!" הוא צעק סנייפ ורון עף אחורה.  "שאני יגמור איתך את כבר לא תהי בחיים."
רצתי לעבר רון שנחת על האדמה.
"רון! אתה בסדר?" שאלתי.
הוא הנהן קלות, ואני עזרתי לו לקום על הרגליים.
"זה לא יעבור בשתיקה." אמרתי והיסתערתי.
_____________________________________

נ.מ פרסי.
עלינו לגבעה של המחנה החצויים.
"פרסי?" שמעתי קול.
זיהיתי את הקול הזה.
"כירון." אמרתי.
"מה קרה? למה אתה לא עם הארי?" שאל.
"זה סיפור ארוך." אמרתי.
"ספר לי."
סיפרתי לו את כל הסיפור. איך שהארי עבד כלי, על וולדמורט, ועל בחירת הצד.
"אני לא יודע מה לעשות." אמרתי. "אתה צדקת כירון. קוסמים הם רעים. מאוד."
"לא." אמר כירון.
"לא?" שאלתי.
"לא כל הקוסמים רעים,פרסי, אתה צריך להבין. זה שהארי עבד עליך זה לא אומר שהוא לא טוב. כולם עושים טעויות, אפילו הוא. וגם אני. אני מצטער פרסי. מאוד.  אתה תבחר בחירה נכונה. אני יודע את זה."
חייכתי עליו וחיבקתי אותו.
הוא חייך.
"כדאי שתוכלו ארוחת ערב." אמר, והלך.
________________________________________