הארי פוטר+פרסי ג'קסון=?

נקמה מתוקה.

נ.מ ניקו.

חסמתי עוד מכה מחרבו של סנייפ.
ככה בערך הלך כל הקרב איתי ועם סנייפ, הגנה, והתקפה, הגנה והתקפה.
אבל אף אחד עדיין לא הקיז דם.
"למה?" שאלתי אותו, "למה עשית את זה?"
"בשביל להעביר אותך צד!" צעק בעודו חוסם אותי.
"אז למה דרך אחותי?!" צעקתי עליו.
"הו, פגעתי בנקודה רגישה?" אמר בלעג.
הזעפתי פנים.
"האמת, שכן." אמרתי.
סנייפ נראה מופתע, הוא איבד לרגע ריכוז, וזה כל מה שהייתי צריך.
הכתי בחלק השטוח בביטנו והוא נפל על האדמה הקשה.
הוא חרק שיניים.
"אני שונא אותך," אמר לי.
"זה הדדי." עניתי לו.
הוא בהה בי בכעס לרגע, ואז קם מהרצפה ותקף בכח רב יותר.
הקהל הריע.
"אתה צריך להבין את זה ניקו די אנג'לו, אני.לא. אהיה הקורבן יותר!" צעק.
"על מה אתה מדבר?" צעקתי.
"אל תגיד לי שאתה לא שם לב. לוולדמורט לא אכפת ממני!" אמר בזעם. "הוא מתנהג אלי כאילו אני משרת."
"ומה אתה רוצה שאני אעשה אם המידע הזה?" אמרתי בלעג.
"שתתחיל לחשוב כמוני. למה זה היה טוב? למה זה היה טוב שרצית לנקום? הא? לשום דבר. רק בשביל שתראה שיש לך כח."
"טוב, לא הייתי נוקם אם לא היית עושה את זה!" צעקתי.
"זה היה חיוני." אמר. "אתה חלש."
"אני לא." אמרתי ותקפתי בכוח רב יותר.
"אתה כן. וזה בגלל חבריך." אמר.
"אני לא!" צעקתי.
"חברים מחלישים אותך."
"זה לא נכון!" צעקתי.
"זה כן. וגם משפחתך. ראיתי איך ביאנקה עזבה אותך. אתה כעסת. מאוד. היא הייתה בוגדנית כלפיך. אחותך בגדה בך, וכך גם חברך יבגדו בך. כי אתה חלש."
זעם מילאה אותי. אף אחד, אבל אף אחד לא מדבר ככה, לא למשפחתי ולא לחברי.
___________________________________________

נ.מ כללי.

הטמפרטורה צנחה בין רגע, וקור עטף את הקהל.
"מה- מה קורה פה?" שאל סנייפ ששינו נוקשות.
"אתה זה שמחליש אותי. אתה אדם רע." אמר ניקו.
"מה-מה?" אמר סנייפ בפחד.
"אתה לא ראוי להיות בחברתו של חצוי.
"ני-ניקו,"
האדמה נבקע תחת רגליו של סנייפ, הוא שקע עד מותניו.
"ת-תפסיק." אמר,אבל זה לא שינה לניקו.
סנייפ שרט את הקרקע אבל המשיך לשקוע.
"אתה אדם רע. אתה חלש. לא אני." אמר ניקו. קולו הפך להיות קפוא. "חברי אף פעם לא יבגדו בי. אתה רוצח. אתה אדם רע."
"ד-די!" צעק. אבל זה לא עזר.
"אתה לא ראוי להיות בן האדס."
"אני כן!" צעק סנייפ.
"אתה לא. אתה לא בן האדס אמיתי. אתה כבר מת. אתה רוח רפאים ללא לשון, בלי גוף. אתה לא תיקרא יותר בן האדס."
"לא! אני סוורוס סנייפ! אני חי! אני-"
גופו הפך בהדרגה לשקוף. לרוח רפאים.
"אתה מת."
ואז קול נשמע ברקע.
"ניקו!" צעק הקול. זה היה וויל. "אל תעשה את זה! בבקשה."
"הוא אדם רע. הוא חייב למות. זאת נקמתי." אמר ניקו ללא רגש.
"אתה צודק ניקו. הוא אדם רע, אבל אתה לא. בבקשה."
היידים של סנייפ הפכו כבר לשקופות.
"אתה חייב להקשיב לי." אמר וויל. הנימה שאמר את המילים האלה היו כל כך מוכרות לו.
זו אותה נימה ומילים שדיברה אליו ביאנקה שפגש אותה לראשונה, אחרי שמתה.(פרסי ג'קסון והקרב על המבוך)
הזיכרון עטף אותו.
"אתה חייב להקשיב לי," אמרה ביאנקה. "נטירת טינה הוא עניין מסוכן עבור בני האדס. זה הפגם הבסיסי באופיינו. אתה חייב ללמוד לסלוח. אתה חייב להבטיח לי.
אתה חייב להבטיח לי.
המילים הללו הידרדרו במוחו של ניקו.
הוא נשם נשימה עמוקה.
הוא חייב לסלוח.הוא הסתכל על וויל ואחר כך על סנייפ.
אני חייב לסלוח. חשב.
הוא נשם נשימה עמוקה, גופו של סנייפ יצא מהאדמה, והפכה למוצקה שוב.
סנייפ נשכב על האדמה, משתנק ומתנשף.
ניקו התקרב אליו.
"החברים שלי הם לא חולשה." אמר לו בתקיפות שלווה, והלך משם.
_________________________________________