הארי פוטר+פרסי ג'קסון=?

אפולו

נ.מ הארי.

"אממ... זאת מחווה נחמדה והכל, אבל אני אשמח שתיקחו אותי לסימטה מס' 3 במקום..." מילמלתי.
ארטמיס נחרה בבוז.
"יש לך בקשות רבות, אני מבינה." אמרה.
האדמתי.
היא הזעיפה פנים.
"בסדר, ילד. אתה תקבל נסיעה לסימטה מס' 3. רק מתי?"
"היום, בחצות." אמרתי.
אפולו החוויר.
"חצות?! חצות?!" שאג. "סוף, סוף אני חוזר להיות אל, ואז ילד מבקש ממני שאני יקפיץ אותו בחצות! ואני כבר חשבתי שאני ינהג עוד פעם במרכבת השמש המדהימה שלי! למה לא מחר בבוקר?! למה היום בחצות?! מי קבע את השעה? אני אהרוג את אותו אדם!"
"אה... פרסי ג'קסון..." מילמלתי. כן, זה לא היה יפה מצידי להגיד דבר כזה, אבל היית לי הרגשה שאם אני לא אגלה לו, הוא יהרוג אותי... ואני להוט בדיוק כמו פרסי לא לההרג.
הוא האדים.
"תשכחו את מה שאמרתי. אבל אני אנזוף על פרסי בגלל זה, הוא יודע שאני אל השמש, לא הירח."
בהיתי בו. לפני רגע הוא רתח מזעם, ועכשיו הוא סולח לפרסי? מה הקטע? נראה לי שהזעם של אפולו היה מדבק. כי בין רגע, הפנים שלי הפכו להיות אדומות מזעם. אל תשאלו למה. פשוט... התחיל לעצבן אותי איך שכולם מתייחסים לפרסי.
"אז גם פה מכבדים את פרסי." אמרתי בזעף.
אכן, גיבור מהולל. הוא למד הכל ממני." אמר אפולו.
הפנים שלי התחילו להתחמם.
"אה, אז אותי אתה היית הורג אם אני זה שהיה קובע את השעה!" צעקתי.
אפולו הסתכל עלי בבילבול.
"כמובן." אמר כאילו זה מובן מאליו.
העיניים שלי הבזיקו בכעס.
"אפולו רק הבאה בבקשה, את מר פוטר הצעיר לסימטה מס' 3." אמרה ארטמיס בזהירות. "עוד מעט חצות."
אפולו נאנח בכעס.
"בסדר," רטן. "חשבתי שיהיה לנו טיול יותר מעניין."
הוא נקש אצבעותיו והמרכבה שלו הפכה למכונית.
"תיכנס, באו נעשה את זה זריז."
וכך עשיתי את דרכי לעבר מיקום הפגישה.