הארי פוטר+פרסי ג'קסון=?

דם קר.

נ.מ אנבת'.

"לאאאאא!!!!" צרחתי.
זרקתי את החרב על המפלצת, היא התפוגגה.
רצתי אל פרסי והוצאתי ממנו את הפגיון.
הוא היה חיוור נורא.
"פרסי, פרסי בבקשה תיהיה איתי." אמרתי.
בדקתי לו דופק.
הוא חי, בקושי.
"לא," אמרתי, "לא אחרי כל מה שעברנו, אתה תמות!"
חיבקתי אותו ובכיתי, כמו לא שבכיתי מעולם.
לא היה לי נקטר או כל דבר אחר לרפא אותו.
אנשים בהו בי. אבל לא היה לי אכפת.
בכיתי, כאב לי.
והכי שובר: הוא הקריב את חייו בישבילי.
ואז שמעתי קול.
"אנבת.'"
"פרסי?" שאלתי.
הסתכלתי עליו, ואז קלטתי: הפצע לא היה שם.
"הדמעות שלך." אמר. "הם ריפאו אותי."
פרצתי בבכי.
אבל הפעם לא הכי של צער אלה של הקלה.
עזרתי לפרסי לקום ואז מישהו אמר: "תפסו אותם!"
שרביטים קוונו אלינו, וזרועות אחזו בנו.
נאבקנו, אבל ידענו שאין באנו כח להלחם.
שנינו הינו מותשים, עייפים ורעבים.
לקחו אותנו לאיזה מקום שנראה כמו צינוק, וזרקו אותנו לשם.
"אל תזזו." אמר קול.
כנראה זה היה השומר.
"פרסי," לחשתי.
"אל תידאגי, עברנו דברים יותר קשים." אמר.
הינהנתי.
"הכל הולך להיות בסדר." אמרתי.
_________________________________

נ.מ הארי.

הייתי בהלם.
פרסי היה נראה כמו משהו לא מאיים, אבל שנלחם במפלצות, הוא נראה כמו שד.
דמבלדור צדק.
הם חצויים.
והם מכירים אחד את השניה.
אבל לא הבנתי למה כאלו אותם.
"פרופסור דמבלדור." אמרתי. "למה אתה כולא אתם?"
הוא נאנח.
"תבין הארי," אמר, "יש לי היסטוריה ארוכה איתם, והם עשו דברים נוראים."
"אבל לא כל החצויים הם אותו הדבר." אמרתי.
"הארי, אתה לא יודע מה הם יכולים לעשות." אמר.
"פרסי ואנבת' עשו רושם בלתי מזיק." אמרתי.
"הארי, אתה ראית מה הם עשו עכשיו?" שאל.
השפלתי מבט.
"הם הרגו מפלצת, נלחמו כמו שדים, למה שנבטח בהם?"
"כי הם גם בני אדם." אמרתי. "נשחרר אותם ונעזוב את כל הסיפור הזה."
"אני חושב שזה היה טעות לחבר בנכם." אמר. "כי הארי, חצויים הם מפלצות, לא פחות מפלצות מאלה שתקפו פה."
ובזה נגמרה השיחה שלנו.
_____________________________________

נ.מ פרסי.
ישבנו בתא, מפוחדים, עייפים, ורעבים, וחכינו לראות מה יעשו לנו.
ואז הגיח קול.
"באו, צאו." הרמתי מבט זה היה השומר,
הוא אזק אותי ואת אנבת' באזיקים, ודירבן אותנו להתקדם.
"קדימה, אין לנו את כל היום!" צווח.
שהגענו, תלמידים ישבו על כיסאות וליחששו במתח.
"מה קורה פה?" שאלה אותי אנבת'.
מלנו ניצב איש אם חרב גדולה.
ואני חושב שאני יודע בשביל מי היא היתה.
בשבילנו.