הארי פוטר+פרסי ג'קסון=?

הארי פרסי ורון.

נ.מ פרסי.

פקחתי עניים.
הייתי במרפאה.
קמתי מהמיטה והתיישבתי.
שמעתי קולות מלחששים.
"הו, אתה ער." שמעתי קול.
הסתובבתי.
וראיתי אישה אם מדים של רפואה.
"אתה חטפת מכה רצינית ילד," אמרה. "יש לך מזל ששרדת."
בהיתי בה.
"קח, תשתה את זה." אמרה.
לקחתי ממנה את המשקה, ולגמתי ממנו.
באו נגיד שלא היה לו טעם גן עדן.
"איכס." אמרתי.
"למה ציפת?" אמרה. "למיץ תפוחים?"
נאנחתי, וירדתי מהמיטה.
"או, לא, לא." אמרה. "אתה לא זז מפה."
"אני מרגיש מצוין "
"לא, אתה לא. אתה חטפת מכה רצית ואתה נשאר פה."
"נו, אני מרגיש טוב."
"אתה נשאר פה לפחות עד מחר, אז תחזור למיטה."
נאנחתי.
"בסדר." אמרתי. וחזרתי למיטה.
_______________________________

נ.מ הארי.

איזה כיף.
הלכתי אחרי שיעור שינוי צורה לריתוק של אמבריץ'.
כיף חיים.
בכל מקרה שהגעתי, אמבריץ' ישבה בנוחות ושתתה תה.
כל המשרד שלה היה מלא בחתולים.
"שלום מר פוטר." אמרה. "בוא, שב."
התיישבתי.
"אני רוצה שתכתוב: אני לא השקר שוב."
"כמה פעמים?"
"כמה שצריך בשביל שזה יכנס לך למוח."
לקחתי דף ובאתי להוציא את הנוצה שלי.
"לא, לא אני רוצה שתכתוב אם אחד מהעטים המיוחדים שלי."
משכתי בכתפיי ולקחתי עט אחד.
התחלתי לכתוב.
ואז הרגשתי כאב עז על ידי.
הסתכלתי.
על היד שלי היה כתוב את מה שכתבתי: אני לא אשקר שוב חקוק בעורי.
הסתכלתי על אמבריץ.
"אתה משוחרר, תבוא ביום שישי הבא."
הינהנתי, נחרד ויצאתי מהחדר.
__________________________________

הגעתי למועדון והתיישבתי על הספה מסתכל על אגרופי שנחקק בו הכתוב.
"היי הארי." ראיתי את רון אומר.
"היי."
הרמיוני באה לידינו.
ואז היא הסתכלה על היד שלי.
"מה זה?!" אמרה בחרדה.
"זה כלום." עניתי.
"הארי..." אמר רון.
"בסדר, אמבריץ עשתה את זה." אמרתי.
התחלתי לספר את כל מה שקרה.
"אתה חייב להגיד את זה לדמבלדור."
"לדמבלדור יש מספיק צרות על הראש." עניתי.
היא נאנחה.
"בסדר, רק אל תסתיר ממנו משהו."
_________________________________

נ.מ רון.
התארגנת והתלבשתי, וירדתי למטה.
נראה שלהארי ולשיימוס יש דיון סוער.
אבל הבנתי שזה לא דיון.
זה מריבה.
שיימטס צעק על הארי שהוא שקרן בקשר לוולדמורט, והארי צעק משהו בקשר לאמא שלו.
זה כבר מתחיל להמאס.
"מה קורה פה?" שאלתי.
"תגיד לו רון!" צעק שיימוס. "שהוא סתם שקרן, ווולדמורט לא חזר!"
"לא," אמרתי. "הארי צודק, וולדמורט חזר."
"עכשיו גם אתה?!" צעק שיימוס.
"אתה לא יכול לדבר ככה אל הארי!" צעקתי.
אני והארי עלינו למעלה.
"אני לא יודע מה יש להן אחי." אמרתי.
הארי נראה מדוכדך.
"פשוט עזוב אותי רון." אמר.
ראיתי כמה הוא עצוב ועזבתי אותו לנפשו.
____________________________________

זה היה פרק יחסית קצר...אבל מקווה שאהבתם!!!