הארי פוטר+פרסי ג'קסון=?

מלחמה.

נ.מ ניקו.

"נסיך חצוי הדם?" שאלתי. "לא נראה לי שאני מכיר..."
"נו טוב שיהיה." אמר בזעף. "שמעתי עליך רבות, ניקו די אנג'לו."
"אה.." אמרתי.
"אחותך ממש אוהבת אותך." אמר.
קפאתי וחרקתי שניים.
"איך אתה יודע מי זאת אחותי?" שאלתי בזעם.
הוא חייך.
"כי רציתי למצוא אותך." אמר.
_____________________________

נ.מ אנבת'.

הקרב ממש התחיל להיות משעמם.
כאילו רוב הקוסמים האלה היו חלשים ופחדנים.
שהסתכלתי על תלמיד אחד, הוא פשוט ברח.
אבל אז שמעתי קול מאחורי.
"אל תזוזי," אמר הקול.
שמעתי שזה קול של תלמיד. חייכתי.
שרביטו היה מכוון אלי.
"אתה חושב שתהרוג אותי?" שאלתי בגיחוך.
"אל תדברי." אמר בנוקשות.
התחיל לשעמם לי, ותקפתי.
הפלתי אותו בהנפת ג'ודו; בדיוק כמו שהפלתי את פרסי שראיתי אותו במחנה יופיטר. ושברתי לו את השרביט.
נתתי לו מכה בראש והוא התעלף.
_______________________________

נ.מ פרנק.

נלחמתי באישה עם מצנפת שיודעת להפוך רק לחתולה.
מאוד נחמד.
היא פשוט קפצה עלי המון פעמים עד שהתחלתי להתרגז.
הפכתי לדוב ותקפתי אותה.
העפתי אותה עם היד והיא התגלגלה על הרצפה והתעלפה."
______________________________

נ.מ פייפר.
הייתי מוקפת בחבורת גברים, עם שרביטים מכוונים אלי.
איזה כיף.
זה היה הדבר הכי קל בעולם, נו ברצינות ציפיתי לקצת אתגר.
"תורידו את השרביטים." אמרתי בדיבור הקסמה.
הם הורידו אותם.
"תישברו את השרביטים." המשכתי.
הם שברו את השרביטים.
"עכשיו תנו לי לעבור, ואל תפגעו בי יותר לעולם."
הם נתנו לי לעבור.
________________________________

נ.מ הייזל.
נער בן 18 בערך ג'ינג'י כיוון אלי שרביט.
שלפתי את חרב הפרשים שלי.
הנער צחק.
"יש לך חרב פרשים, אבל אין לך סוס!" ציחקק.
עצמתי ענים.
אריון.
קראתי במחשבותי.
משום מקום אריון קפץ, ועמד לצידי.
חייכתי.
"הנה הסוס." אמרתי ותקפתי.
עליתי על אריון וצעקתי.
הוא נתן לו פרסה במצח והוא התעלף.
ואז הגיח קול.
"את עילפת אותו!" הסתובבתי.
וגיליתי את אותו מראה בדיוק כמו הבן אדם שתקפתי.
רצתי אם אריון והפעלתי את העירפול.
הוא ראה את העירפול וניסה לתקוף אבל הוא נתקע בשולחן אוכל שלא היה נראה לעין קודם ואיבד את ההכרה.
_________________________________

נ.מ ליאו.

ניתקעתי עם בחור שקוראים לו שיימוס.
איזה נחמד.
הוא ניסה לעלות אותי באש, ולהרוג אותי.
מצחיק.
שהוא הטיל עלי כישוף, והעלה אותי באש, הוא שמח.
אבל אני יותר.
הפגזתי אותו הכדורים אש.
"אתה נראה לוהט!" צחקתי.
הוא צרח שהנעליים שלו עלו באש.
ואני התפוצצתי מצחוק.
עד שהחלטתי שזה מספיק כיביתי את האש ונתתי לו מכה אם הפטיש שלי בחזה והוא התעלף.
_____________________________

נ.מ פרסי.
התחלתי ממש להתעצבן מהמלחמה הזאת.
אנחנו פוצעים אנשים, והם פוצעים אותנו ובישביל מה?
בישביל כלום.
הרגשתי במים מתחת לטירה.
הרגשתי צביטה בבטן.
וצעקתי.
צינורות התפוצצו.
ומים עלו למעלה קמו צונמי.
חצויים, קוסמים ומכשפות כאחד בהו בי, שהם רטובים מכך רגל ועד ראש.
"תקשיבו!" צעקתי, "תפסיקו להילחם, לא יצא מזה כלום, אנחנו רק פוצעים אנשים סתם!"
מילמולים עלו ברקע.
"אתם רציתם בהתקפה בזאת, ואנחנו נמשיך!" אמר דמבלדור.
עוד מילמולים.
"תקשיבו אנח-" התחלתי להגיד.
"לתקוף!" אמר דמבלדור.
הקוסמים תקפו.
נאנחתי, וקרב התחיל שוב.
___________________________

נ.מ ניקו.
"למצוא אותי?" אמרתי. "למה?"
"כי אני רוצה לדעת אם יש עוד כמוני." אמר. "מצאתי את אחותך ואז היא אמרה שיש גם אותך."
"לא רק אני." אמרתי.
"מה זאת אומרת?" שאל.
"יש עוד מישהי שהיא בת האדס, או יותר נכון בת פלוטו."
"בת פלוטו." חזר אחרי.
"האדס בהתגלמותו הרומאית." אמרתי.
"אני מבין." אמר.
"אז אתה באה למחנה איתנו?" שאלתי.
"לא, עבודתי פה." אמר.
לא התווכחתי.
"אני מבין." אמרתי. "היה נעים לפגוש אותך."
והלכתי.
______________________________

נ.מ רון.

"אנחנו צרכים לעשות משהו." אמר הארי.
" זה מסוכן." אמרתי.
"זה לא משנה, כולם יהרגו אם לא נעשה משהו." אמר.
"הארי צודק," אמרה הרמיוני.
"בסדר." אמרתי. "באו נזוז."
_______________________________

נ.מ הארי.

רצנו לעבר המקום שבו התרחש הקרב.
נכנסנו דרך הדלתות וצעקתי: "עצרו!"
כולם קפאו במקומם.
משום מה האולם היה רטוב כולו.
"את לא חייבים להלחם." המשכתי. "בבקשה תפסיקו."
"הארי צודק!" צעק קול.
זה היה פרסי.
"תנו להם ללכת והם לא עברו לפה לעולם שוב!" אמרתי, "מה אתם תפסידו?"
מילמולי הסכמה נשמעו ברקע.
"שילכו," אמר דמבלדור. "אבל אני ינקום את נקמתי."
מחנה החצויים יצא דרך הדלתות לעבר ביתם.
נאנחתי בהקלה.
הצלחנו.
_________________________________

נ.מ פרסי.
הלכתי להיפרד לשלום מהארי.
"הארי!" צעקתי.
הארי הסתובב.
"פרסי," אמר.
"תודה על הכל." אמרתי.
הוא הנהן.
ואני הלכתי לדרכי.
______________________________
חבר'ה זה לא הסוף!!!, עדין לא סיימתי את הספר!