נ.מ בר
מישהו שאמר שקוראים לו אביאור לקח אותי למקום שהוא טוען שהוא הבית שלי
אני לא אשקר הבית הזה נראה לי מוכר אבל אני חושבת שאם זה היה הבית שלי הייתי זוכרת,בדרך לבית אביאור הסביר לי מה קרה לי וזה מסביר את החולשה שיש לי אפילו ללכת אני לא מצליחה כשהגענו אביאור הרים אותי לסלון ששם ישבו כמה נערים ביקשתי מהם להציג את עצמם הם נראו כאילו הבאתי להם סטירה אוף בא לי כבר להיזכר אביאור הציג אותם "זה אח שלך דניאל ואני התאום שלך אביאור" חקרתי קצת את פניהם ואז הבנתי שאני פאקינג לא זוכרת איך אני נראת התחיל לרדת לי דמעות הם שאלו מה קרה אבל התעלמתי קמתי בעדינות אבל לא הצלחתי לשאת את עצמי מישהו בא לעזור שאלתי אותו ביבבה איך קוראים לו
"לוקאס" ענה "אתה יכול להביא לי את הטלפון שלי?" שאלתי בעדינות הוא הביא לי טלפון נכנסתי למצלמה והסתכלתי על עצמי מכל הכיוונים כשכולם מסתכלים עליי יצא לי יבבה ואביאור חיבק אותי אני באמת מרגישה מחוברת אליו "אז אלה הם איתי לוקאס שירה חן אלה דור איתן אליאור ורועי" אמר והצביע על כל אחד "והם חברים שלי?" שאלתי "כן" צרחה אלה "ואת חולה לנו על התחת" המשיכה וצחקתי חזק עם כולם עד שכאב פילח לי את הראש כנראה שהם שמו לב כי מייד הם הקיפו אותי ותמכו בי "אני בסדר.." השתתקתי
*פלאשבק*
תסתכלי לאן את הולכת יפוסטמה
טוב אז אני רוצה שנפתח דף חדש בר חשבה רגע ואז ענתה בסדר אבל תבקש סליחה ותפסיק לבהות בי כל השיעור, מה לעשות שאת הכי מעניינת שם שאל אז תמצא משהו אחר היא הסתכלה עליו במבט רצחני טוב טוב תרגעי עצבן אני רגועה ומחכה אמרה בסדר סליחה אני לא הבהה בך,בשעה הקרובה הוסיף בלחש היא שלחה לו מבט וראתה שהוא צוחק אז יאללה לחיי הדף החדש הוא צעק וכל הילדים שהיו במסדרון הסתכלו עליהם
למה לא אמרת לי שאתה בא?
רציתי להפתיע אותך
*סיום פלאשבק *
פאק מה זה היה?, כל זה קרה באמת?
הסתכלתי על לוקאס וחשבתי לבדוק את זה "פוסטמה אהה? שאלתי לוקאס היה נראה מופתע "את זוכרת? פאק למה דווקא את הקטע הזה את זוכרת?"
אמר ביאוש מעורבב עם הקלה
"חח אני זוכרת גם שפתחנו דף חדש" אמרתי "אוקיי מישהו מוכן להסביר מה קורה פה" שאלה שירה "כשאני ולוקאס נפגשו בפעם הראשונה היה לנו אממ.חילוקי דעות ומשום מה אני זוכרת את זה" אמרתי "ואני זוכרת שאתה" הצבעתי על דור "רצית להפתיע אותי,אבל אני לא זוכרת מה הייתה ההפתעה"
"אני הייתי ההפתעה לא נפגשנו שנתיים אז חזרתי בלי לספר לך" אמר בלחש
"בר" נשמעה צעקה "בר דניאל אביאור איפה אתם?" עוד קול נשמע ,"פה" צעק דניאל שתי בחורים הגיעו לפה בריצה "בר את בסדר רק עכשיו שמעתי על מה שקרה" אמר אחד מהם והתקרב אליי
התרחקתי באי נוחות "מי אתם" שאלתי בחשש לא רוצה לפגוע בעוד אנשים,
הם נראו בהלם "את לא זוכרת?
אני אדם וזה ליאור"(אח שלה שגר עם חברה שלו) אמר אדם "מצטערת מה אתם בשבילי?" שאלתי "אחים שלך" לחש ליאור וראיתי שאדם מתחיל להתעצבן "פאק,למה היא לא זוכרת?" שאל בעצבים
*פלאשבק
הוא ניתק לי בפרצוף אחרי שברח מהבית כשהוא פצוע אני אראה לו מה זה לנתק לי בפרצוף
סוף פלאשבק *
"אתה" אמרתי והצבעתי על אדם
"ניתקת לי בפרצות והלכת למשימה כשאתה פצוע למרות שאמרתי לך לא לזוז" אמרתי בעצבים והוא היה נראה מופתע "את זוכרת?" "יש לה מן פלאשבקים מידי פעם" הסביר אביאור
התקרבתי לאדם ונתתי לו כאפה חזקה בעורף "גם אם אני לא זוכרת מה זאת המשימה הזאת מה נראה לך שאתה בורח מהבית מה אתה ילד קטן?" אמרתי בעצבים ואז הרגשתי חולשה וכמעט נפלתי אבל ליאור תפס אותי והרים אותי לספה נרדמתי מייד מהחולשה כשאני שומעת אותם מדברים
אז מה אתם חושבים על הפרק
אני מקווה שאהבתם אשמח לתגובות והצבעות 😊
YOU ARE READING
סיפור אהבה טיפוסי
Romance•אז אני לא טובה בהקדמות אבל ננסה• קוראים לי בר אני בת יחידה בין 7 בנים מגוננים מאוד כן כן אני יודעת (פרצוף מיואש) זה קצת קשה אבל אני שרופה עליהם,אני בת 17 ויש לי 3 חברות שהם איתי באש ובמים אני חייתי חיים רגילים ונורמליים עד כמה שאפשר לקרוא להם ככה כ...
