סיפור אהבה טיפוסי

פרק 20

נ.מ בר
"~בוקר ציח וצח~" צעקתי כשנכנסתי לכיתה *באיחור "~צהריים שכט ערב קרחן איימ ליבינג דה דרים ~" המשיך אותי אופק גם הוא בצעקה צחקתי והמורה נשפה בתסכול "כן בר ואביאור מה התירוץ הפעם?" אמרה ביאוש אבל ראיתי צל של חיוך על שפתיה "אוו את לא רוצה לדעת" אמר אביאור במסתוריות צולעת(גרועה) "ובכל זאת?" שאלה המורה "טוב את ביקשת את זה,הערתי את אביאור ב7:40 אבל הוא לא רצה לקום אז גלגלתי אותו מהמיטה ואז הוא רדף אחרי במשך 10 דקות וכשהוא תפס אותי הוא זרק אותי לבריכה אז הייתי צריכה להתקלח וכשיצאתי מאורגנת כבר את לא תאמיני איזה נס חיכה לי אף אחד לא היה מאורגן ואביאור ניסה להכין חביתה אבל הוא נרדם כשהאש עדין דלוקה מיותר לציין שהחביתה נשרפה וגם חצי מהמטבח אז הייתי צריכה לכבות את האש ועד שאביאור התעורר כבר כיביתי הכל ואז הייתי צריכה להעיר את אחים שלי להלביש אותם להרביץ לאביאור להעיר את דניאל לרוץ לשים את הקטנים בגן ולעבור בבית קפה לקנות להם אוכל כי לא הספקתי להכין להם ואז כשכבר הייתי בדרך לבית הספר נזכרתי ששכחתי את אביאור בבית אז הייתי צריכה לחזור לקחת אותו ואחרי כל זה שכחתי לשתות קפה ועכשיו אני עייפה מתה אז אם אני נרדמת לך בשיעור את כל התלונות תוכלי להפנות לאביאור" את כל זה אמרתי בנשימה אחת אז אני בספק אם מישהו הבין אבל אז ראיתי שהיא מתאפקת לא לצחוק אז הבנתי שהיא הבינה "אתם יכולים לשבת במקום" היא אמרה מחייכת חיוך משועשע הסתובבתי לכיתה וראיתי שכולם צוחקים ואלה נפלה על הרצפה מרוב צחוק ושירה צוחקת עליה בגלל שנפלה חייכתי אל כולם ומלמלתי בוקר טוב כשעברתי ליד אופק הבאתי לו כיף "אתה משלים אותי" אמרתי במתיקות ואז צחקתי והוא אחרי "פשוטו כמשמעו" אמר וצחק התיישבתי במקום ולוקאס ישב לידי ואני אעדכן אתכם הוא כמעט ולא נכנס לשיעורים אז עצם זה שהוא פה עכשיו ממש מוזר אבל לפחות יאיר לא יחפור לי יאיר זה ילד שלומד בכיתה שלי והוא נדבק אלי כמו מסטיק וכל פעם שלוקאס לא נכנס לשיעור הוא בא לשבת לידי ומפלרטט נשבעת שבא לי להקיא כל פעם שהוא פותח ת'פה לדבר
ומדברים על החמור הוא הסתובב אלי וחייך "בוקר טוב נסיכה" הוא לחש לי עיוותתי את פרצופי בגועל אבל הפכתי את זה לחיוך "בוקר טוב" החזרתי "שקט שם" צעקה המורה אני כל כך מודה לה על זה הוא שלח לי חיוך אחרון והסתובב בחזרה אל המורה הרשתי לעצמי לעוות את פני בגועל
אולי אתם תקראו לי צבועה שמחוץ אני מחייכת אליו אבל מבפנים אני נגעלת
אבל אין מצב שאני אומר לו משהו כי זה מביך בטירוף בכללי הוא חמוד אבל הוא התחיל להיות ערס ואין משהו שמוריד לי יותר מילד טוב שמנסה להיות ערס בכוח זה מעצבן אותי לא יודעת למה ויאיר היה כל כך חמוד ועכשיו הוא מדבר אלי כאילו אני חפץ
*מה נשמע בובה *בוקר טוב נשמה *את באה אלי ללילה- אני תמיד צוחקת ממבוכה כאילו הוא סיפר בדיחה אבל זה מגעיל אם זה היה מישהו אחר הייתי דופקת לו בעיטה לביצים אבל זה יאיר

*בהפסקה*
"מה יש עכשיו?" שאלתי את אלה ישבנו מתחת לעץ במחששה "ספורט" אמרה חן בהסיח דעת בספורט כל השכבה ביחד,"מה למה לא אמרתם אין לי בגדי ספורט" אמרתי ביאוש לבשתי טרנינג אפור(למעלה בתמונה)
אפור אם אני אזיע ואני אזיע יראו כתמים איזה בושות דווקא היום רציתי שיהיה לי נוח כל הכבוד בר ,"תרגעי כבר אני אביא לך יש לי מלא בארונית,ולמה לעזאזל את לא עושה מערכת?" שאלה אלה "כי אני משאירה את כל הספרים שלי בכיתה ורק שיש שיעורים אני לוקחת אותם" אמרתי ילדה חכמה" אמרה חן עוד הפעם בהיסח דעת,מה יש לה היום היא לא איתנו, הסתכלתי לאן שהיא מסתכלת וראיתי נער גבוה ושזוף שמסביבו היו נערים והם דיברו מדי פעם הוא הגניב מבטים לחן והיא מיהרה להסיט את מבטה צחקקתי לעצמי את מאוהבים אחד בשני אהה סוף סוף יהיה לה חבר
"אהבה יש באוויר התגשמות חלום" שרתי והסתכלתי על חן "מה?אני לא מאוהבת בו"-*אני שירה ואלה דופקות לה מבטים של באמת?-"טוב אולי קצת תראו איזה חתיך והוא כל כך חמוד וטוב בהכל ורגוע ונחמד ו-" קטעתי אותה "טוב הבנו" אמרתי משועשעת "מי היה מאמין שחן שלנו תתאהב ועוד בפאקינג אוראל בן צור" צעקה שירה ואוראל הסתכל עלינו וחן ניהייתה אדומה נתתי סטירה קטנה לשירה חסרת הטקט שלנו "הוא לא שמע" ניסיתי להרגיע אותה "כן הוא כן" אמרה אלה חן נאנחה ביאוש "אבל למה אתן סתומות למה??" שאלתי אותם "למדנו ממך" החזירה שירה נאנחתי וניחמתי את חן "אין מצב שהוא שמע הוא ממש רחוק ואם הוא היה שומע הוא בטח היה בוהה בך" אמרתי מה שהיא לא ידעה זה שהוא באמת בהה בה אבל היא התביישה להסתכל עליו וטוב שכך
*צלצול, "יאללה שיעור ספורט" אמרתי וקמתי והתמתחתי "אין לי כח" נאנחה אלה "יאללה זריז אנחנו צריכות להחליף בגדים" אמרתי וגררתי אותם למלתחות של הבנות אלה הביאה לי את זה