סיפור אהבה טיפוסי

פרק 39

התעוררתי חבוקה עם לוקאס ידי חיבקו את ראשו ורגלי היתה מלופפת סביבו הוא חיבק את מותני ונשימתו דגדגה את צווארי שחררתי את ראשו והורדתי ממנו את רגלי בזהירות משתדלת לא להעיר אותו ניסיתי להשתחרר מהחיבוק שלו אבל הוא חיבק אותי חזק וככל שניסיתי יותר כך הוא הידק את החיבוק "לוק" לחשתי "לאן את הולכת?" שאל בקול צרוד משינה "לשירותים" עניתי הוא גנח ברטינה ושיחרר אותי קמתי מהמיטה והלכתי למקלחת צחצחתי שיניים ושטפתי פנים סירקתי ברישול את שיערי עם האצבעות כי לא היה לי מסרק ויצאתי מהמקלחת הסתכלתי עליו מרגישה פרץ של אהבה כלפיו אתמול היה מביך...אומנם זה היה נראה שרק אני מובכת אבל עדיין ,
אני מרגישה שהתאהבתי בו יותר הוא גרם לי להרגיש דברים שחדשים לי אומנם היה לי חבר רציני אחד בעבר ועוד אחד שלא הרגיש לי כמו בן זוג אלא כמו חבר טוב אבל אף פעם לא הרגשתי ככה איתם עורי עיקצץ רק מהזיכרון של ידיו עלי והוא גם לא דחק בי הוא עושה את זה בעדינות וראיתי שפחד שאולי הוא עבר את הגבול בגלל זה השתדלתי בלילה לחבק אותו חזק שיבין שהוא מושלם ושאני מעריכה אותו התנערתי מהמחשבות ולקחתי את הטלפון שלי מהשידה השעה הייתה 10 וההודעה של שירה עדיין היתה שם מחכה שאני אקרא אותה דחיתי את זה לאחכ מקווה שאקבל אומץ ועליתי על לוקאס מנסה להעיר אותו ניערתי אותו קצת ושלא קם התיישבתי על בטנו וליטפתי את החזה שלו הוא הראה סימנים של התעוררות וחזר לישון "לוקאס" קראתי באיטיות הנחתי נשיקות קטנות על פניו הוא רק פתח את עיניו וחזר לישון "לוק" קראתי בתסכול הוא ישן כמו בול עץ "בייב" אמרתי ונשכבתי עליו באפיסת כוחות "איך קראת לי" הוא שאל בקול צרוד וחיוך מסופק התפרס על שפתיו "אהבת?" שאלתי "כן" ענה בפשטות "פעם הבאה שלא תקום אני אגלגל אותך מהמיטה" אמרתי מעבירה נושא "ששש" הוא גנח בתסכול וחיבק אותי "נו לוקאס קום" אמרתי "יום שבת תני לי לישון איתך עוד קצת" הוא אמר התמסרתי לחיבוק ולחום שנפלט ממנו אבל מיהרתי להתנער "בייב היום אני עובדת ערב אז אני רוצה שנעשה משהו ואז ללכת לישון עד המשמרת" אמרתי "תגידי את שוב" ביקש גילגלתי את עיני יודעת למה הוא מתכוון "בייב...בייב.." אמרתי מסתירה חיוך "מרוצה?" שאלתי "אין לך מושג כמה" ענה "יאללה קום" אמרתי הוא נאנח ושיחרר אותי "אני לא מבין למה את בכלל עובדת לא מוצא חן בעיני כל הבנים החרמנים האלה שמסתובבים סביבך" הוא אמר בזעף וקם מהמיטה מתמתח "כן בטח הם באים רק בשבילי" אמרתי בגלגול עיניים "כן" הוא אמר מסכים איתי לא מבין שאמרתי את זה בצניות "לוק זה היה בצניות" קראתי "את יודעת שאני צודק ה-רון הזה לא הפסיק להסתובב סביבך" הוא אמר בכעס "הוא האח"מש" אמרתי מגלגלת עיניים הוא נשף בזעף ואני רק נאנחתי "יאללה לוק אל תהרוס לי את הבוקר אני רוצה להיות איתך ואם אפשר לא מבואסת" אמרתי ומבטו התרכך וחרטה נשקפה מעיניו "סליחה" הוא מילמל וחיבק אותי "זה בסדר אני מבינה אותך ואדאג להבהיר לו שיש לי חבר" אמרתי לא התכוונתי באמת להבהיר לו את זה כי זה סתם יהיה מביך הוא לא הראה עניין בי ואני בכלל לא הסתכלתי עליו ככה אז אני פשוט אגיד באלגנטיות שיש לי חבר אם זה מה שירגיע את לוקאס אין לי בעיה לוקאס הנהן מרוצה והלך למקלחת כשלגופו רק בוקסר ועיני מלוות אותו בכל צעד ניערתי את ראשי מהבהייה והרגשתי כמו סוטה ציחקקתי לעצמי וקמתי לארונו לחפש לי מכנס ללבוש כי זה מביך לרדת למטה עם בוקסר ואני חייבת נס בזמן החיפושים חשבתי על הראל בן הדוד של לוקאס אני אבדוק אם יש לו פה חברים ואם לא אציע לו לבוא להיות עם אביאור ודור כדי שלא יהיה לבד נזכרתי במה שקרה לאביאור אתמול וסימנתי לעצמי להתקשר אליו לוקאס יצא מהמקלחת וראה אותי בוהה בארון "מה יש?" שאל ונעמד מאחורי מזיז אותי בעדינות ושולף מכנס ארוך הוא לבש אותו וחזר להביט בי "אתה יכול להביא לי מכנס?" שאלתי הוא הנהן אחרי שהעיף מבט ברגלי החשופות וקבר את ראשו בתוך הארון "להראל יש חברים פה?" שאלתי "לא ממש לפחות לא כאלה שיוכל ללכת אליהם סתם ככה" הוא ענה וקולו היה מהומהם בגלל הארון "חשבתי להציע לו שישב איתכם" אמרתי והוא הוציא את ראשו מהארון והגיש לי מכנס די קטן לפחות לממדיו הענקיים "איך לא חשבתי על זה הוא בטח ישתעמם פה בבית" הוא אמר בחרטה לבשתי את מכנסיו קושרת אותם בחוט שהיה חלק מהמכנס לבשתי את החזייה שלי ותחבתי את החולצה לתוך המכנסיים "מזל שאני פה לחשוב במקומך" אמרתי והוא צחק "מזל באמת" מילמל ונשק לראשי בחיבה לקחתי את הטלפון שלי מהשידה ובאתי לצאת אבל לוקאס משך אותי בחזרה לחדר "לא קיבלתי נשיקת בוקר טוב" אמר ונישק אותי לפני שהספקתי לענות הוא החדיר את לשונו לפי יד אחת שלו היתה על הלחי שלי והשניה היתה על המותן שלי מאזנת אותי חיבקתי את עורפו כשהטלפון עדיין בידי והתמסרתי לנשיקה התנתקנו בגלל שהיינו צריכים אוויר והוא ליטף את הלחי שלי "עכשיו זה בוקר טוב" לחש הוא ניקה את שפתי משאריות הרוק וסידר את שיערי שקצת התפרעה ויצא מהחדר מצחקק מהבעתי המובכת יצאתי אחריו מתרעמת "זה לא מצחיק" אמרתי בילדותיות "כן זה כן" ענה וירד במדרגות "זה לא" מילמלתי סמוקה "טוב טוב זה לא" אמר וסימן לי לעלות על גבו קפצתי עליו והוא אפילו לא נאנק "זה או שאתה מתאמן או שאני רזה" אמרתי "את רזה ואני מתאמן" ענה והלך למטבח סידרתי את שיערו משתעממת מלא לעשות כלום כשהגענו כולם ישבו סביב האי וגלית חייכה אלינו "בוקר טוב בדיוק רציתי לשלוח את אלירן לקרוא לכם" היא אמרה "בוקר טוב" החזרתי לה לוקאס הלך להכין לנו שתיה ואני התיישבתי ליד אבישג מלטפת אותה בעדינות "בר היום את תיהי פה?" שאלה בהתלהבות "אממ" לא ידעתי מה לענות וחייכתי אל לוקאס חיוך לחוץ "נראה אל תשגעי אותה" אמר לוקאס אבישג שירבבה שפתיים בביאוס ושלחתי ללוקאס מבט של 'באמת?' הוא משך בכתפיו והתיישב לידי מניח את הכוס שלי מולי הרמתי את אבישג עלי והיא חיבקה אותי "גם אם אני לא אשאר היום אני אבוא לבקר שוב ותוכלי לבוא אלינו גם טוב?" שאלתי היא הנהנה ובאתי להוריד אותה אבל היא חיבקה אותי יותר חזק אז סובבתי אותה בעדינות והיא המשיכה לאכול מרוצה כשהיא עלי צחקקתי לעצמי מכמה שהיא מזכירה לי את הקטנים ונזכרתי להתקשר לסבתא לקחתי את הטלפון מהשולחן וחייגתי אליה