פרק 50, פרק אחרון

2K 64 37
                                    

נ.מ בר
אז עברו כמה חודשים ועוד מעט הלימודים נגמרים.
אדם חזר ועבר לגור עם הבת של מרטין,
אביאור התחיל לצאת עם מישהי שעושה לו טוב,
שירה יוצאת רשמית עם תומר
ודניאל מתחמק מבנות שרוצות שהוא יקח אותן לנשף סיום שלו,
ואלירן עשה את הבגרות וכרגע אנחנו מחכים לתוצאות.
אני עכשיו בכיתה זה שיעור אחרון, שיעור מתמטיקה,לוקאס לידי פה כבר נרדם ואני גם קרובה לשינה המיוחלת.
ראשי התנדנד ער לא ער והתאמצתי להישאר ערה.
"בר" צווחה המורה מעלי,
קמתי מהר נופלת מהכיסא ומשפשפת את ראשי גנחתי בתסכול וכאב,
מזווית העין ראיתי את לוקאס מתחיל להתעורר ואת אביאור והבנים נקרעים עלי, "מה?" שאלתי את המורה ופרצופה האדים "את נרדמת לי בשיעור,ואז שואל מה?" צרחה ,גלגלתי את עיני וקמתי מהרצפה מרימה גם את הכיסא.
"אין לך משהו יותר טוב לעשות חוץ מלצרוח עלי?" צעקתי בחזרה.
נאנחתי מבינה שהיא תוציא אותי מהכיתה אז פשוט לקחתי את התיק ויצאתי "בר בואי לפה מיד אני לא הרשתי לך לצאת" צעקה,
טרקתי בתגובה את הדלת והלכתי לאט לכיוון השער, מה אני אעשה עכשיו?ללכת הביתה?.
"לאן הולכים?" שאל לוקאס מקפיץ אותי בבהלה, "דפוק אחד הפחדת אותי" אמרתי ונתתי לו מכה קטנה בכתף.
הוא צחק והניח את ידו על מותני מחבק אותי "את בסדר?נפלת חזק אה?" שאל וצחוק מתגלגל התפרץ מגרונו,
נעצתי את מרפקי בביטנו והוא השתנק.
אוף רציתי לשמוע אותו צוחק עוד קצת.
"סתם סתם סליחה" אמר נאנק ונשק לראשי, השתחלנו מהחור בגדר והלכנו לכיוון המכונית שלי,
"איפה המכונית שלך?" שאלתי כשהתיישבנו במכונית שלי,
"אלירן יחזיר אותה" אמר,
"למה יצאת איתי?" שאלתי לא רציתי שהוא יפספס שיעור בגללי למרות שלא נראה לי שזה משנה לו "ישנתי כל השיעור וידעתי שאם אני אלך את תכעסי אז ניצלתי את זה שיצאת ויצאתי איתך" אמר וצחק.
הנדתי בראשי באי אמון וחיוך קטן הסתנן לשפתי.
"מה אתה מתכוון לעשות עם המבחן מסכם?אני יכולה להרשות לעצמי לצאת מהכיתה כי אני יודעת את החומר אבל אתה ישן בכל השיעורים שלה" אמרתי וצחקתי "מה אני אעשה שיש לה קול מרדים,וחוץ מזה את תלמדי אותי" אמר בפשטות "אני?" שאלתי וניסיתי להתרכז בנהיגה "כן את ,אם את הצלחת ללמד את אלירן את תצליחי ללמד אותי" אמר וגיחח ,"בסדר בתנאי שאנחנו הולכים עכשיו לקניון" אמרתי והוא בא להתווכח אבל כבר נתתי גז לקניון והוא רק גנח בתסכול.
כשהגענו ישר נכנסתי לזארה גוררת אחרי את לוקאס עשינו סיבוב בכל החנויות האהובות עלי וקנינו לנו גלידה.
"אני שונא אותך" אמר וצנח לספסל מניח/זורק את השקיות על הרצפה ואוכל את הגלידה שלו "איזה מגזים אתה עוד לא קניתי אפילו חצי ממה שרציתי" אמרתי והוא צחק עד שהבין שאני רצינית "בר די את לא רצינית" אמר גורם לי לחייך ברשעות "את לא נורמלית" אמר נתתי לו נשיקה בלחי וצחקקתי.
"אני הולך לשירותים" אמר ,
הנהנתי והוצאתי את הטלפון שלי.
רואה כמה הודעות מאביאור שאומר שהוא הוציא את הקטנים מהבית ספר.
ולקח אותם לגן שעשועים עם רין.
"היי את" אמר מישהו קוטע לי את המחשבות הרמתי את מבטי רואה שלוש בנים עומדים מולי ,
הם היו מקועקעים ומלאים בעגילים.
הנה ערסים לתפארת מדינת ישראל,
"כן?" שאלתי וקמתי מהספסל מנערת את ישבני מלכלוך דמיוני ומרימה את השקיות בהיכון למקרה שהם ידבקו אלי ואני אצטרך ללכת.
"איזה כוסית נודר" אמר אחד מהם לשני והם סרקו את גופי בתגובה.
קימטתי את פרצופי בזעף ושילבתי את ידי. "תראה איזה פרצוף חמוד היא עושה" אמר זה שקרא לי וחייך,
"פאק בא לי את הפרצוף הזה במיטה" אמר גורם להם לצחוק
"אתם חבורה של מטומטמים" אמרתי עם חיוך שליו כשבפנים פחדתי.
באתי ללכת אבל אחד מהם תפס לי את היד הפלתי את השקיות בגלל אחיזתו החזקה ונעצתי את עיני בעיניו.
"תעזוב" אמרתי "חבל את מפסידה" אמר "היא אמרה לך לעזוב" אמר לוקאס בקול אדיש ותפס בידו כנראה מכאיב לו כי תוך שניות ידי הייתה חופשייה.
לוקאס הרים את מבטו והבעת של הפתעה התנוססה על פניו.
"אורי" אמר לוקאס בקור ושיחרר את ידו
"לוקאס?" אמר אורי ומשך אותו לחיבוק.
לוקאס תפח לו על השכם ושיחרר אותו לא מזקה את שאר הבנים אפילו במבט הם שלא הבינו את הרמז לחצו את ידו.
"מה יזין עזבת אותנו שוב?" שאל אורי
וגיחח "אף פעם לא חזרתי זה היה חד פעמי" אמר בקול אדיש שפעם הייתי משתגעת ממנו אבל הוא לא כוון אלי.
"חד פעמי?" שאל אורי וכבר ממש צחק.
"זה בגללה?" שאל גורם לכולם להסיט את מבטם אלי "לוקאס על מה אתם מדברים?" שאלתי יש לי הרגשה שזה משהו חשוב ושאני מפספסת אותו.
"זה לא חשוב בואי" אמר ותפס את ידי
"תפסת לך זונה אה?" שאל אורי וצחק.
לוקאס שיחרר את ידי ותוך שניות אגרופו פגע בפרצופו של אורי.
"לוקאס" אמרתי ומיהרתי לאחוז בו לפני שימשיך להרביץ לו. "אחח לוקאס ממתי זונות חשובות לך?" שאל אורי.
"זאת החברה שלי ואם תעז לקורא לה שוב זונה או רק להסתכל עליה אני נשבע לך שארצח אותך" אמר לוקאס בכעס וצעד אליו באיום גורר אותי אחריו בלי לשים לב.
"שמעתם חבר'ה ללוקאס יש חברה תגידו לכל הזונות שאין להן סיכוי איתו יותר" אמר אורי בשעשוע.
"לוק בוא" אמרתי בשקט הוא הסתכל עלי לשניה ומבטו התרכך והוא הנהן.
"אז כבר זיינת אותה? זונה או לא היא נראת כמו בובה,הייתי מזיין אותה, מה איתך?" שאל את חברו עצמתי את עיני יודעת כבר מה יקרה וכמו שצפיתי
לוקאס התנפל עליו והכה אותו כל כך חזק שאור אפילו לא התנגד חבריו של אורי משכו את לוקאס ממנו ואחרי מבט קצר מיהרו לשחרר אותו "תגיד עוד משהו עליה" אמר לוקאס בהתגרות ואורי רק נאנק בכאב והתיישב על הרצפה "יופי חתיכת מזדיין יש לך מזל שהיא פה אחרת היית מת" אמר לוקאס
ופנה אלי לראות אם אני בסדר.
שרבבתי את שפתי בתסכול והוא שם לב לזה "הנה הנה סליחה בואי" אמר ולקח ממני את כל השקיות מתעלם ממחאותי.
"אה לוקאס" צעק אורי והמשיך לא מתייחס לזה שלוקאס מתעלם.
"מיכל חזרה" אמר ובאותה שניה לוקאס קפא, מיכל? מי זאת מיכל?.
"ל..לוקאס?" שאלתי והוא התנער מהקיפאון והמשיך ללכת .
"תמסור לה שתזדיין רחוק ממני" אמר לוקאס והיה נשמע כאילו שאבו ממנו את כל הרגשות.
נכנסו לרכב שלי והוא שם את השקיות מאחורה. הסתכלתי עליו מחכה שידבר אבל הוא שקע במחשבות ואפילו לא שם לב שלא נסעתי.
נאנחתי והתחלתי לנסוע לבית שלי.
כשהגענו הוא הרים את השקיות באופן אוטומטי ונכנס לבית הולך לחדרי זה כאילו שהוא עושה את הפעולות האלו בלי לחשוב בכלל.
עליתי אחריו לחדר שלי והוא בא לצאת אחרי שהניח את השקיות בצד.
מיהרתי לנעול את הדלת והוא הסתכל עלי מבולבל
"סוף סוף אתה מסתכל עלי" אמרתי והוא נאנח "לא עכשיו בר" אמר בחוסר סבלנות,
"לוקאס" אמרתי בעקשנות כשהוא ניסה לצאת.
הוא נאנח והתיישב על המיטה, "בר אין לי כח עכשיו נדבר אחר כך" מלמל ובאמת היה נשמע עייף.
"לך לישון אני אכין לך אוכל" אמרתי הוא חשב לרגע והנהן מוריד ממנו את הבגדים ונשכב על המיטה עם היד כל הפנים,מה יש לו? כל כך רציתי להיות שם בשבילו אבל הוא לא משתף אותי.
"לוק אני פה בשבילך" אמרתי מזיזה את ידו ונושקת לשפתיו בעדינות הוא משך אותי לנשיקה קצרה ושחרר.
ירדתי למטה וראיתי טלוויזיה אחרי שעה הלכתי למטבח והכנתי לו שניצל ופסטה המאכל האהוב עליו.
כשסיימתי עשיתי סיבוב בבית לראות אם הבנים חזרו וראיתי שהם לא.
כבר התחיל להחשיך אז שלחתי לאביאור הודעה שיחזרו כי הם לא אכלו והם צריכים לעשות שיעור בית.
הערתי את לוקאס הוא קם לאט נשק לראשי וירד למטה.
נכנסתי להתקלח בזמן שאכל וניסיתי להבין מי זאת מיכל ולמה יש לי הרגשה רעה לגביה לא הצלחתי להבין למה אז עזבתי את זה חפפתי את השיער שלי ויצאתי מהמקלחת ליפפתי סביב גופי מגבת וקלעתי את שיערי לצמה תוך כדי שאני יוצאת מהחדר,
"בר" אמר לוקאס ונכנס לחדר הוא סרק את גופי ואז ניער את ראשו והתמקד בפני "סליחה על איך שהייתי היום" אמר  ונשען על הקיר.
עזבתי את שיערי ונעמדתי מולו "זה בסדר  רק תשתף אותי זה קצת מדאיג כל מה שהם אמרו ואיך שאתה מגיב לזה" אמרתי ותפסתי את כף ידו לוחצת עליה מעט מנסה להרגיע אותו הוא היה נראה לחוץ ושקל איך להתחיל.
"אז את זוכרת שהיתה תקופה שקצת התרחקנו?" שאל ואני גיחחתי "איך אני יכולה לשכוח בהתחלה חשבתי שאתה בוגד בי עד שהבנתי שאולי אתה צריך ספייס" אמרתי והוא הביט בי בהלם
"חשבת שאני בוגד בך?" שאל "עברה לי המחשבה הזאת במוח" אמרתי ומשכתי בכתפי הוא תפס במותני וקירב אותי אליו מסתכל לתוך עיני.
"לא משנה מה,בחיים אל תחשבי דברים כאלה עלי" אמר בהבעה מוזרה.
"אני לא" לחשתי ומיהרתי לכחכח בגרוני. כשהוא קרוב ומסתכל עלי ככה ועוד אומר מילים כאלה קשה לי לחשוב בצלילות ולא להסתכל על שפתיו הנעות.
"יופי,אז החבורת בנים האלה...הם...פעם הייתי ממש קרוב אליהם והיינו עושים שטויות..." אמר והשתתק "כמו?" שאלתי והסתכלתי לתוך עיניו משדרת לו שזה בסדר.
"היינו גונבים סתם בשביל הריגוש לא כי היה חסר לנו משהו ו..מעשנים" גימגם
"אתה עדיין מעשן" אמרתי בחוסר הבנה וחיוך קטן התפרס על שפתיו.
"את כזאת חמודה" אמר גורם לי להסמיק "מ..מה הקשר" אמרתי והוא צחקק ואז הרצין.
"סמים" אמר מצמצתי בהפתעה כמה שניות עד שהתחלתי להבין
"מה.. כאילו היית מכור?" שאלתי בעדינות.
ידיו התאגרפו בלי לשים לב והוא שיחרר וניער אותן.
"מיכל.. היא האקסית שלי כשהייתי איתה הייתי תמים וחשבתי שנתחתן או משהו,הייתי ילד" אמר והשתתק.
"בקיצור האהבתי אותה ואז גילתי שהיא בוגדת בי עם החבר הכי טוב שלי זה שבר אותי והדרדרתי,אם בהתחלה חשבתי שזה דפוק לגנוב אז אחרי זה אני הייתי יוזם את הגנבות,
ואני הייתי משיג לחבורה סמים,
הייתי מכור לסמים אהבתי את ההרגשה כי זה השכיח ממני אותה...
אבל אז פגשתי את אח שלך ואת כל החבורה הם עזרו לי להתרחק מהאנשים שראית והשכיחו ממני את מיכל והסמים" אמר וככל שדיבר קולו הצטרד ונחלש.
"לפני כמה חודשים שמעתי שמיכל חוזרת וניתקלתי בחבורה הישנה שלי שוב ניסחפתי אחריהם אבל הפעם היה לי אותך" אמר והסתכל לתוך עיני.
ברגע הזה הבנתי שאני פאקינג אוהבת אותו ושהוא בן אדם חזק, יש לי מזל שיש לי אותו חיוך קטן הזדחל לשפתי כשהבנתי שאני רוצה אותו ושאני מוכנה.
"מה?" שאל, ןמיהרתי למחוק את החיוך "כלום תמשיך" אמרתי הוא הנהן בחשד "אז התרחקתי ממך בגללם אבל לא הפסקתי לחשוב עלייך מה את עושה, עם מי את מדברת,מה את היית חושבת על מה שאני עושה עכשיו,וככה בלי בכלל שאמרת מילה החלטתי להפסיק עם השטויות ולחזור אלייך,
את זוכרת זה היה באותו הזמן שמרטין הזה חטף אותך שוב" אמר ואני הנהנתי.
"אז מיכל חזרה" אמרתי ולסתו התקשחה "לוקאס אתה אוהב אותה?" שאלתי והוא הסתכל עלי בבלבול "לא ברור שלא" אמר בחוסר הבנה,
" אז למה זה משנה לך שהיא חזרה היא כבר לא חלק מהחיים שלך והיא גם לא תיהיה, אז תשחרר מהחלקים האלה בעבר שלך כי הם עברו.
ואני מקבלת אותך כמו שאתה כי מה שהיה היה וחישל אותך למי שאתה היום ללוקאס שאני אוהבת" אמרתי והסמקתי קצת.
הוא לא ענה רק הביט בי וכשבאתי לשאול אותו מה קרה הוא משך אותי לנשיקה עמוקה נאנקתי בהפתעה כשהוא הרים אותי והשכיב אותי על המיטה."את צודקת" אמר כשהתנתקנו.
הוא נשכב מעלי והניח את ראשי על ביטני המכוסה רק במגבת.
"אני אוהבת אותך תודה שאת פה בשבילי" אמר ואני ליטפתי את ראשו בעדינות. "אני תמיד אהיה פה' לחשתי.
ואז נזכרתי באיזה סיטואציה אנחנו והסמקתי, רגע הבנים לא פה אנחנו חצי ערומים למה לא עכשיו?חיוך ממזרי התגנב לשפתי והמשכתי לשחק ללוקאס בשיער כשאמרתי "לוק אני מוכנה" ,

סיפור אהבה טיפוסי Where stories live. Discover now