סיפור אהבה טיפוסי

פרק 31

קמתי בבוקר ולא הרגשתי טוב בכלל בלשון המעטה,הרגשתי כאילו הבטן שלי עושה סלטות באוויר והראש שלי התפוצץ הייתה לי מין חולשה כזאת בכל הגוף ויצא מצב שאני פשוט שכבתי במיטה מסתכלת על התקרה וחושבת מה לעשות,איך אני יכולה להסתיר את זה מהבנים? אביאור קורא אותי כמו ספר פתוח אז אני מפחדת שהוא ידע ישר ואם אתם שואלים את עצמכם למה אני פשוט לא אומרת שאני לא מרגישה טוב זה כי אני יודעת שהוא יתקע אותי שבוע בבית ויקרקר סביבי למרות שיש לו דברים אחרים לעשות אבל הוא תמיד מרגיש מין אחריות עלי מאז שאנחנו קטנים תמיד היינו ביחד והוא תמיד שמר עלי אז אני מניחה שהוא עושה את זה בלי לשים לב בקיצור החלטתי שאם אני אשאר לשכב זה יעורר חשד אז קמתי בזהירות כדי שלא יהיה לי סחרחורת והתארגנתי לבשתי את זה

והלכתי להעיר את הקטנים אחרי שכולם כבר קמו ישבנו ביחד בשולחן ואכלנו ארוחת בוקר אחרי שני ביסים הרגשתי שאני הולכת להקיא אז הרחקתי את הצלחת ממני
אביאור העיף בי מבט מופתע כי בד"כ אני רעבה בבוקר "אני לא רעבה" אמרתי אביאור משך בכתפיו ואמר "יותר בשבילי" דיברנו קצת על אתמול  ויצאנו לבית הספר היום דניאל לקח את הקטנים כך שהיה לנו זמן,לא סמכתי על עצמי לנהוג כי אני לא מפוקסת אז נסעתי עם אביאור בטענה שאין לי כח לנהוג הגענו לבית הספר ואביאור העיף בי מבטים כל כמה צעדים "נו מה?" שאלתי משחקת אותה עצבנית "כלום" ענה אביאור נכנסו בשער ואמרתי בוקר טוב לשומר התקדמנו לכולם שישבו בכניסה לבית הספר ואחרי סבב של בוקר טוב התיישבתי ליד הבנות מניחה את ראשי על כתפה של חן "מה יש?" שאלה אלה "אני לא מרגישה טוב" אמרתי באנחה "חיימי מה כואב לך?" שאלה שירה "הראש הבטן והגוף" עניתי חן ליטפה את גבי בעדינות ושאלה "הבנים לא יודעים נכון?"
"לא הם סתם ידאגו זה יעבור לבד" אמרתי "אם את לא מרגישה טוב תגידי לנ-" אלירן קטע את חן בכך שצעק את שמי הרמתי את ראשי מחן ונופפתי לו לשלום הוא התקדם אלינו עם לוקאס שנראה חתיך כמו תמיד חייכתי אל אלירן וקמתי הבאתי לו חיבוק והא החזיר לי "בוקר טוב" אמרתי "בוקר טוב" החזיר ולא בזבז זמן וישר המשיך "מחר את באה ללמד אותי נכון?" שאל "כן בטח אתה רוצה ב4?" שאלתי הוא חשב רגע ואז הנהן "ואת לא תאמיני כמה קיבלתי במתכונת במתמטיקה" הוא אמר בהתרגשות "כמ-" באתי לשאול אבל לוקאס קטע אותי "די לחפור מאתמול הוא חופר הבנו שקיבלת ציון עובר" אמר לוקאס לא בכעס אבל במעט רוגז ושעשוע "סתום יזין זה לא שקיבלתי רק ציון עובר קיבלתי פאקינג 78" הוא צרח והסתכלתי עליו מופתעת "דפאק? אני מדהימה" צעקתי בהתרגשות אבל כל התרגשות לא עשתה לי טוב בבטן והרגשתי אותה גועשת אלירן לא שם לב והמשיך "בקצב הזה אני בטוח אנצח בהתערבות" הוא אמר "אל תיהיה כל כך בטוח בגרות הרבה יותר קשה ממתכונת" אמרתי בשעשוע והנחתי יד על הבטן מנסה להרגיע אותה "לא לא אני בטוח אנצח" הוא אמר בגאווה חייכתי אליו בשפתיים קמוצות הרגשתי שהנס ששתיתי בבוקר מתחיל לעלות "אלי אני אדבר איתך כבר סבבה?תלך שלא תאחר" אמרתי מנסה להסוות את הכאב בקולי "את בסדר?" שאל הנהנתי הוא בא להגיד עוד משהו בפרצוף דואג אבל הרגשתי שאני לא יכולה להחזיק את זה עוד הרבה אז מיהרתי לתוך בית הספר כשכולם קוראים בשמי הבנות רצו אחרי אחרי שהרגיעו את הבנים נכנסתי לאחד התאים והקאתי את נשמתי מישהו אסף לי את השיער וליטף את גבי "תוציאי הכל' לחש לי לוקאס? למה הוא נמצא בכל מקום? לעזאזל איתו כשלא הרגשתי שיש לי עוד מה להוציא קמתי מהרצפה וניערתי את לוקאס מעלי מלמלתי תודה והלכתי לשטוף את הפה הגרון שלי שרף והיה לי טעם מגעיל בפה שעבר אחרי שפלטתי את המים מפי "מה קרה לך?" שאל לוקאס "כלום כנראה אכלתי משהו מקולקל" אמרתי מנסה להתחמק "בר אנחנו צריכים לדב-" אמר לוקאס אבל קטעתי "לוקאס צא לי מהחיים הספיק לי ממך לחיים שלמים" אמרתי בעצבים זהו נמאס לי הוא הולך סחור סחור מקרב ומרחיק אין לי כוחות יותר הסתכלתי עליו והוא היה נראה כאילו הבאתי לו סטירה יצאתי מהשירותים בסערה מרגישה חרטה על איך שדיברתי אליו
הבנות חיכו לי בחוץ "סליחה שהשארנו אתכם לבד הוא ביקש" אמרה שירה "זה בסדר" אמרתי באנחה "אולי תלכי לבית את נראת חלשה" אמרה אלה הנהנתי בהסך דעת "כן באמת נראה לי שאני אלך אבל מה אני אגיד לאביאור?" שאלתי "שאת לא מרגישה טוב" אמר לוקאס ויצא מהשירותים גילגלתי את עיני ומלמלתי חכמולוג "אל תגלגלי לי עיניים" סינן בשיניים חשוקות "אני אעשה מה שבא לי" אמרתי בכעס "בר..." לא הקשבתי למה שאמר כי כאב חד פילח לי את הגוף נאנקתי בהפתעה וכאב ולוקאס השתתק והסתכל עלי "תגידו לאביאור שבר לא מרגישה טוב אז אני לוקח אותה לבית שלכם" אמר לוקאס לבנות "אחת מאיתנו תבוא-" לוקאס קטע את אלה כשלחש להן משהו אבל אני התרכזתי בלא ליפול ייצבתי את עצמי נתמכת בקיר והבנות התקרבו ואמרו לי שהן יבואו אחרי הבית ספר להיות איתי הנהנתי והן הלכו לוקאס התקרב אלי ולחש לי "אל תתנגדי'' לא הבנתי למה הוא מתכוון עד שהרים אותי כמו כלה אבל גם אם הייתי רוצה להתנגד ולא רציתי כי הרגשתי בטוחה בין ידיו לא שהייתי מצליחה גם ככה כי הייתי ממש חלשה יצאנו מהשער אחרי שהשומר העיף בי מבט קצר ופתח אותו לוקאס הכניס אותי לרכב שלו וחגר אותי הוא היה קרוב כל כך קרוב שהייתי שניה מלנשק אותו אבל הסטתי את פני לצד השני במבוכה בזמן שהוא נסע לבית שקעתי במחשבות בוא נסדר לי רגע את הראש אני אוהבת אותו אבל הוא פוגע בי הוא לא מראה לי שהוא אוהב אותי חוץ מכמה פעמים שהוא מתקרב אבל אז יש מתרחק הוא דואג לי אבל היחיד שבאמת פוגע בי אני רוצה להתרחק אבל אני מרגישה מכורה אליו כאילו הוא סוחף אותי איתו מה לעזאזל קורה לי אני יכולה להגיד בנשימה אחת שאני אוהבת אותו ושונאת אותו כרגע הגעתי למסקנה שאני בן אדם דפוק ניערתי את ראשי מפקסת את מבטי לחלון ומבינה שהגענו לבית לוקאס ישב והסתכל עלי "מ...מה למה לא אמרת לי שהגענו?" שאלתי אותו והורדתי את החגורה במבוכה מנסה לא להסתכל עליו "נראת לי שקועה במשהו ולא רציתי להפריע" הוא אמר בקול תמים "יפה לך אדום" הוא אמר גורם לי להסמיק יותר "אני לא מבינה למה אתה מתכוון" אמרתי ויצאתי מהר מהאוטו נתמכתי באוטו לרגע אך אחרי שניות הונפתי באוויר ומצאתי את עצמי בין ידיו של לוקאס שוב, הוא נעל את הרכב בלחיצת כפתור והתקדם לביתי פתחתי את הדלת ונכנסנו הוא העלה אותי לחדר שלי הושיב אותי במיטה "בר תיכנסי למקלחת ואני אלך לקנות לך מרק ותרופות" הוא אמר כשאני יושבת על המיטה והוא מביט בי מלמטה כי היה צריך לרכון כדי להושיב אותי "אמ..יש לנו תרופות בארון תרופות שבמטבח" אמרתי לא מביטה בעיניו הוא הניח את ידו על מצחי "את רותחת" הוא אמר בפליאה "תתקלחי ואני אחכה לך פה אני לא רוצה להשאיר אותך לבד" הוא אמר "זה בסדר-" באתי להגיד אבל הוא קטע אותי במבט עיקש נאנחתי והתרוממתי מהמיטה הוא קם אחרי צופה בכל צעד שלי לקחתי הלבשה תחתונה בגדים ומגבת ונכנסתי להתקלח
נ.מ כללית
בזמן שלוקאס המתין לבר הוא הזמין מרק ממסעדה ביתית ודיבר עם אביאור
מרגיע אותו ומשכנע אותו לא לבוא בטענה שהוא רוצה להתקרב אל בר מה שהיה לגמרי נכון אחרי כמה זמן בר יצאה מהמקלחת לבושה במכנס קצר וחולצה של אדם לוקאס חייך אליה והגיש לה את המרק אחרי שהתמקמה במיטתה "תודה" בר לחשה ושתתה מהמרק לוקאס הסתכל עליה בזמן שהיא שתתה את המרק מה שהעלה סומק בלחייה של בר היא מיהרה לסיים אותו ולהתחפר בתוך השמיכה לוקאס הניח את הקערה על השידה והתיישב על המיטה של בר ,מה הוא עושה חשבה בר לוקאס נשכב לידה על המיטה והרים ממנה את השמיכה מכסה גם את עצמו בר מיהרה להפנות לו גב כדי שלא יראה כמה שהיא אדומה עכשיו אבל הוא פשוט חיבק את מותנייה מסובב אותה אליו "בר" הוא לחש וקירב את בר אליו עד שראשה נח על חזהו ופיו היה קרוב לאוזנה "אני מצטער בבקשה תסלחי לי" הוא אמר והלב של בר פעם בקצב מטורף בר לא ענתה אז לוקאס המשיך "אני בחיים לא רציתי לפגוע בך ולא קרה כלום עם אורטל" אמר לוקאס "קשה לי שאת כועסת עלי ולא מדברת איתי" הוא אמר ובר לא יכלה יותר היא הרגישה שאם הוא ימשיך ליבה יצא מתוך החזה שלה "ז...זה בסדר אני לא כועסת יותר" אמרה בר ולוקאס נשף בהקלה הוא מילמל עוד כמה פעמים סליחה וליטף את ראשה וגבה של בר לאחר כמה דקות היא כבר נרדמה "אני אוהב אותך" לחש לוקאס לבר וחיבק אותה יותר חזק זה הרגיש טוב לספר לה מה הוא מרגיש אליה אז עכשיו הוא פשוט צריך לעשות את זה שהיא ערה
*יום למחרת בצהריים
"אביאור אני בסדר גמור" אמרתי בפעם האלף לאביאור "את לא" הוא אמר נאנקתי בחוסר סבלנות ופניתי לדניאל ''דני תגיד לו שאני בסדר" אמרתי בהתבכיינות "את בסדר?" שאל אותי והנהנתי "אביאור ביא בסדר" אמר דניאל "נו אבילולו אחרי שהלכתי לישון הרגשתי יותר טוב בבקשה תן לי ללכת לא נעים לי לבטל ברגע האחרון" אמרתי ונתלתי על אביאור עשיתי לו פרצוף חמוד והוא נאנח בעצבים "בסדר" הוא אמר ישש צווחתי ורצתי לחדר שלי מתחילה להתארגן נכנסתי למקלחת ושקעתי במחשבות בטח אתם חושבים למה את מתלהבת שאת הולכת לאלירן אז קודם כל חשבתי שאביאור ינעל אותי בבית לפחות שבוע עד שיהיה בטוח שאני מרגישה טוב ודבר שני אני אוכל לראות את לוקאס אם עד עכשיו חשבתי שאני מאוהבת בו כנראה שעכשיו אני ממש אוהבת אותו מאתמול כל פעם שאני חושבת עליו הלב שלי מפרפר ובא לי לרוץ אליו לבית והמגע שלו אתמול ממש השאיר עלי חותם אני עדיין יכולה להרגיש את החום של ידיו המשכתי לפנטז על לוקאס גם אחרי שהתלבשתי אבל הייתי צריכה להתפקס כשהגיעה הזמן לבחור לחן בגדים לדייט אני אחראית ללבוש אלה לאיפור ושירה לשיער תכשיטים ונעליים כי הן באותה המידה בנעליים לקחתי לחן את הבגדים שהכי משקפים את מי שהיא באמת ויצאתי אמרתי ביי לבנים ולקטנים ונסעתי לאלירן סימסתי לו שאני למטה אבל הוא לא ענה אז יצאתי מהרכב ותיקתקתי בדלת "רגע" נשמעה קריאה ואבישג פתחה לי את הדלת "ברבור" היא צווחה וציחקקתי לוקאס ניגש לדלת והסתכל עלי "היי" לחשתי והוא החזיר לי היי ואבישג משכה אותי לבית קוראת לאלירן שירד כשלא ירד אני עליתי אליו אחרי שאמרתי לאבישג שנדבר אח"כ נכנסתי לחדר שלו וראיתי שהוא ישן לוקאס נחר בצחוק מהכניסה לחדר מוציא ממני חיוך התיישבתי על מיטתו של אלירן וליטפתי את פניו "אלירן קום צריך ללמוד" לחשתי והוא זז מעט אבל לא קם ניערתי את כתפו בעדינות אבל לוקאס הזיז אותי מעט וניער את אלירן בחוזקה "מה יבן זונה למה להפריע לבן אדם לישון" אמר אלירן ברוגז הוא העביר את מבטו עלי ושיערו היה סתור וחולצתו עקומה צחקקתי קצת למראה פניו המבולבלים "שעה 4" אמרתי והוא התחיל להבין הוא הנהן ומילמל סליחה ורץ למקלחת חייכתי לעצמי וצחקתי שוב נזכרת במבט שהיה על פניו קול נהמה גרם לי להסיט את מבטי אל לוקאס "מ..מה?" שאלתי ונעמדתי מולו "בר פאק בבקשה אל תגעי באף אחד" אמר לוקאס במבט מיוסר ועצבני "על מה אתה מדב-" לוקאס קטע אותי כשאמר "בבקשה" וחיבק אותי עמדתי קפואה לכמה רגעים עד שהחזקתי בחולצתו מחבקת אותו בחזרה הוא התנתק ממני בפתאומיות ויצא ואז שואלים אותי למה אני חושבת שהוא מתנהג מוזר
אלירן חזר ולמדנו אחרי שעה וחצי הוא הבין את כל החומר שהייתי צריכה ללמד אותו היום ככה שסיימנו חצי שעה לפני הזמן ירדתי למטה אחרי שנפרדתי מאלירן ואמא של לוקאס ישבה בסלון "בר מתוקה מה שלומך?" שאלה וקמה לחבק אותי "אני בסדר מה שלומך?" שאלתי בחזרה "בסדר מתוקה את ממהרת?" שאלה הסתכלתי בשעון "אמ..לא" אמרתי יש לי עוד חצי שעה עד שאני אצטרך להיות אצל חן "בואי שבי" אמרה גלית והתיישבנו בספה "בר הייתה לי שיחה עם לוקאס" אמרה גלית והנהנתי בהבנה "הוא אומנם לא אמר לי במפורש אבל בתור אמא שלו אני יודעת להגיד לך שהוא אוהב אותך" היא אמרה והסמקתי קברתי את פני בידי "אממ" לא היה לי מה להגיד אז היא המשיכה "אני יודעת שהוא בטח פגע בך אבל בבקשה אל תוותרי עליו אף פעם לא ראיתי את בני ככה" היא אמרה "כולם אומרים לי שהוא אוהב אותי אבל הוא לא עושה שום צעד להראות את זה אני מבולבלת" אמרתי ביאוש "הוא מתקרב ואז מתרחק אומר לך מילים יפות ואז פוגע בך,נכון?" שאלה גלית הרמתי את ראשי בהפתעה "כן...איך ידעת"?" שאלתי מופתעת "משה אביו עשה בדיוק אותו הדבר כשהכרנו ותראי אותנו עכשיו" היא אמרה והבנתי למה היא מתכוונת יש להם זוגיות בריאה ורואים שהם אוהבים אחד את השני הנהנתי בהבנה "בר תחכי לו טוב?" שאלה גלית הנהנתי "אני אחכה לו ואשמור עליו" אמרתי והיא קמה וחיבקה אותי "מה אתן עושות?" שאל לוקאס בהפתעה "כ...כלום" אמרתי וצחקקתי "מטורללות" הוא מלמל וגלית צחקה "סיימת עם אלירן?'' שאל לוקאס הנהנתי לחיוב והסתכלתי על גלית שעשתה לי עיניים "מה?" שאלתי היא נאנחה "אז מה את אומרת על הראל?" שאלה גלית הסתכלתי עליה כאילו היא משוגעת ולפני שהספקתי להגיד משהו לוקאס התפרץ "מה היא צריכה להגיד עליו?" שאל "אל תתערב אבל אני חושבת לשדך בינהם" היא אמרה ופניו של לוקאס התעוותו זרמתי איתה ואמרתי "לפי התמונה הוא ממש חתיך הוא בגילי נכון?" שאלתי "כן, ונראה לי שאת הטעם שלו והוא אחיין שלי אז את תיהי משפחה שלנו אם תתחתנו נכון שזה מרגש לוקאס" היא אמרה "אמא" מלמל לוקאס בכעס "כן חמוד" היא אמרה בתמימות הוא נאנח ונטל את ידי "בואי רגע" אמר והוביל אותי למעלה הסתכלתי אחורה וגלית קרצה לי וחייכה חיוך ניצחון חייכתי גם אני והוא נכנס לחדרו סוגר את הדלת אחרינו "פאק את מנסה להרוג אותי?" שאל ביאוש והצמיד אותי לקיר "אני לא יודעת על מה אתה מדבר" אמרתי בלחש הוא הניח את ראשו על ראשי ושתי ידיו היו על הקיר מצדדי הלב שלי התחיל לדפוק וקיוויתי שהוא לא שומע אותו "בר אני..אני.." הוא אמר אבל לא הצליח לסיים את המשפט הוא נאנח בכעס והמשיך "אני מפחד להגיד לך את זה" הוא אמר ביאוש "תגיד את זה" לחשתי לאוזנו וצמרמורת עברה בו הרמתי את ידי אל עורפו וליטפתי אותו בעדינות עיניו היו עצומות והרגשתי את נשימותיו ליד אוזני "אני שונא שאת מדברת ומסתכלת על בנים זה מטריף אותי" הוא אמר "למה?' שאלתי מנסה להביא אותו להגיד לי מה הוא מרגיש זה חשוב לי שהוא יגיד את המילים האלו כי האקס שלי אף פעם לא אמר לי את זה
''בר אני או...

מי שאף פעם לא מתח את הקוראים שלו בחיים לא יבין כמה שזה כיף😈
סתם סתם אל תדאגו הפרק הבא יצא היום או מחר וסליחה שלא העלתי פרק הרבה זמן פשוט לא היה לי מוטיבציה אבל עכשיו יש לי אז אל תדאגו😊 מקווה שאהבתם את הפרק❤