סיפור אהבה טיפוסי

פרק 23

"קוראים לי הילאי" אמר הנער "ואני בכיתה יא 3" המשיך הילאי "היי אתה בשכבה שלי" אמרתי בשמחה וחייכתי חיוך גדול "אז יופי עכשיו אתה חבר שלי ומי שיעז להתקרב אלייך מת" אמרתי בצחוק אבל הוא הרצין וגמגם "אבל..אני לא...רוצה ש..שיחשבו..שאני חלש שבת מגנה עלי...ו...אני לא רוצה שתחשבי שאני מנצל אותך.." הוא אמר "אוחח אתה כל כך חמוד איך אתה יכול לנצל אותי כשאני עוזרת לך מרצוני ואני מגנה על כל החברים שלי אז אל תרגיש מיוחד" אמרתי וצחקנו "יאללה בוא נלך לאכול כבר הפסקה" אמרתי ותפסתי לו ביד מובילה אותו לקפטריה קנינו אוכל ואלה נופפה וצעקה אלי מה שמשך את כל צומת הלב של הקפטריה צעדנו לכיוונם אבל ראיתי את אריאל(ידיד של בר עזר לה כשנאבדה בשכונה המסוכנת) קראתי לו ורצתי אליו הוא התעלם ממני קפצתי לו על הגב והוא לא יכל יותר להתעלם הוא צחק אבל הרצין מיד "מה יש לך?" שאלתי ושיחקתי לו עם הלחיים "את כבר לא אומרת לי שלום ובמקום שתבואי ותספרי לי מה קורה לך אני צריך לשמוע שמועות על זה שפירקת שלושה ילדים לבד על הבוקר" הוא אמר במרמור "חשבתי שאני חבר שלך ואת אפילו לא מדברת איתי על עצמך" הוא אמר "אוו חיים שלי אתה חבר שלי ומעכשיו אני אדבר איתך כל יום פנים אל פנים או בווצאפ טוב?" שאלתי והוא נראה מרוצה "טוב עכשיו לכי את מפריעה לי" הוא אמר בחיוך "היי" קראתי במחאה קמתי ממנו זועפת והוא מיד הושיב אותי עליו וחיבק אותי "תרגעי כבר זה היה בצחוק" הוא אמר וראה את הילאי עומד ומסתכל עלינו "מי זה?" שאל "זה הילאי והוא ידיד שלי" אמרתי בחיוך גאה קמתי מאריאל וחיבקתי את הילאי חיבוק צדדי הסתכלתי על חברים של אריאל וראיתי את תום ושליו נתתי להם חיבוק ושאלתי לשלומם "טוב יאללה אנחנו נלך אריאל דבר איתי ונלך לאכול מתי שהוא השבוע" אמרתי ונישקתי אותו בלחי התקדמנו לחבורה שלנו שעד עכשיו הביטו בי והתיישבתי במקום פנוי והושבתי את הילאי לידי התחלנו לאכול ואביאור נעץ בי מבטים גלגלתי את עיני והתעלמתי ממנו לוקאס העביר עלי את מבטו שתקע על גב ידי שהייתה אדומה מהבוקסים שנתתי להם הוא הרים גבה וסימנתי לו שישתוק אבל זה לא כל כך עזר לי כי אלה חסרת הטקט שלנו צעקה "אומייגד בר היד שלך אדומה רצח" מיד החבאתי את ידי מתחת לשולחן אבל הילאי תפס אותה והרים אותה לעיניו "פאק בר זה לא כואב לך?" שאל בפליאה "לא" אמרתי עם חיוך קטן ולחוץ "שקרנית" סינן לוקאס הילאי נגע לי ביד עם האצבע בהתחלה בעדינות אבל כשראה שלא כואב,מה שהיה ממש לא נכון כי כמעט בכיתי,הוא התחיל ללחוץ יותר חזק כמעט צרחתי נראה לי שנשברה לי היד זזתי באי נוחות מנסה לשווא להחניק את הצעקה שרוצה לצאת מפי נשמתי עמוק ואנחת כאב נפלטה מפי מיד ניסיתי להסוות אותה בשיעול משכתי את ידי ממנו "הכל בסדר וזה לא כואב" אמרתי 'בביטחון' לוקאס נחר בבוז והייתי שניה מלהעיף לו כאפה שלחתי לו מבט עצבני והוא החזיר לי אחד משלו מה הבעיה שלו? ,"לוקאס אני יכולה אותך שניה" שאלתי בחביבות ולא חיכיתי לתשובה קמתי וחיכיתי לו מחוץ לקפטריה הוא בא בגרירת רגליים כנראה יודע שנריב עכשיו "מה הבעיה שלך?" שאלתי בעצבים "מה עשיתי עכשיו?" שאל משחק אותה תמים "אל תשחק אותה אתה יודע טוב מאוד מה עשית" אמרתי יותר עצבנית ממקודם "אני לא מבין מה את רוצה" הוא אמר בפרצוף אדיש "יודע מה בסדר לא עשית כלום אבל אח"כ אל תגיד לי שאתה רוצה לפתוח דף חדש" אמרתי ובאתי ללכת הוא תפס במהירות בידי ,ביד הפצוע שלי עיוותתי את פרצופי והוא מיד שיחרר "את רואה כן כואב לך" הוא אמר "כואב לי בסדר? טוב לך כואב לי ואני חושבת שנשברה לי היד" אמרתי והתחיל לרדת לי דמעות הוא התקרב וחיבק אותי "נו סליחה בר אל תבכי" הוא אמר מה שגרם לי לבכות יותר הוא התרחק ממני והסתכל עלי השפה שלי רעדה והאף שלי בטח היה אדום קברתי את ראשי בחזה שלו לא רוצה שהוא יראה אותי ככה אחרי כמה שניות הוא התרחק ממני שוב וניגב לי את הדמעות תפסתי את השפה שלי בין שיני כדי שתפסיק לרעוד והוא בהה בה הוא היה קרוב ,קרוב ממש

נ.מ לוקאס
בר בכתה ולא ידעתי מה לעשות אז חיבקתי אותה התרחקתי קצת והסתכלתי על פניה,פאק אפילו שהיא בוכה היא יפה ומושכת,האף שלה היה אדום והשפה שלה רעדה היא קברה
את פניה בחזה שלי נתתי לה כמה שניות והרעידות שלה הקפיצו לי את הלב אני מקווה שהיא לא שומעת איך הוא רץ התרחקתי ממנה וניגבתי לה את הדמעות האף שלה היה קטן ואדום רציתי לנגוס בו עברתי עם עיני על פניה ועיני נתפסו על שפתייה שרעדו היא כלאה את השפה התחתונה בין שיניה ורק הזין שלי ידע כמה זה מגרה אותי התקרבתי לאט ו...

אוו כמה שאני אוהבת למתוח אתכם
אז מה אתם חושבים שיקרה❓ תיהיה נשיקה לא תיהיה נשיקה את זה רק אני אחליט😈 אבל עזבו נשיקה מי עוקב אחרי בר ורוצה את אדם❓תהנו מחוסר הידיעה😊❤
נתראה בפרק הבא אשמח שתגיבו ותצביעו זה יקח לכם רק שניה ועוזר לי לדעת מה אתם חושבים❣