סיפור אהבה טיפוסי

פרק 22

נ.מ אנונימי
אני צריך לדווח לבוס נראה שהם הזמינו חברים לבית אולי זה הזמן לפעול למרות ש..לא לא עכשיו אני צריך לחכות להוראה מהבוס
התרווחתי במושב הנהג שברכב חסין הכדורים והתקשרתי לבוס

"בוס הם הזמינו חברים אבל אדם לא נראה בשום מקום" אמרתי מפחד מהתגובה שלו

"אל תעשה שום דבר רק תסתכל עליהם ובקשר לאדם אל תדאג בסופו של דבר הוא יצא מהמחבוא המזדיין שלו" אמר הבוס בנימה מרושעת

"כן בוס" אמרתי
אבל הבוס לא חיכה וכבר ניתק
תמיד רוצה להיות זה שאומר את המילה האחרונה אחח כל כך קטנוני חשבתי לעצמי והנה דור החבר הכי טוב של בר נכנס גם הוא בשער
בא לי לעשות קצת בלאגן אבל אני לא כזה מטורף שאני יפר הוראה ישירה של הבוס, וואה וואה משפחת מזרחי אני מרחם עליכם

נ.מ בר
אחרי צחוקים ודיבורים השעה כבר 1 בלילה וכולם נשארו לישון אצלנו קמתי בבוקר עייפה וגררתי את עצמי לשירותים כמעט נפלתי כי אלה נפלה מהמיטה וכנראה לא היה לה כח לקום ולא ראיתי אותה אז בטעות בעטתי בה בעדינות והיא רטנה משהו והסתובבה לצד השני הלכתי לצחצח שיניים ולהתלבש לבשתי את זה

הערתי את הבנות בבעיטות הם התעוררו ואני הלכתי למטבח מרתיחה לנו מים לנס "אתן ערות?" צעקתי מלמטה "כן" צעקה חן עליתי למעלה ונכנסתי לחדר של הקטנים והערתי אותם בנשיקות וחיבוקים טום קם אבל בן לא התעורר "אתה לא קם?" שאלתי והוא התחפר בשמיכה "טוב אתה ביקשת את זה" אמרתי והעפתי ממנו את השמיכה ודגדגתי אותו "סל..סליחה אני.. אני קם" הוא אמר מצחקק ומתנשף "יאללה קום בני" אמרתי ונשכתי אותו בלחי "דיי..די אבילולו ברבור אוכלת אותי" הוא צרח ורץ לחדר של אביאור רצתי אחריו וראיתי את לוקאס איתן דור ואביאור ישנים ביחד אליאור ואיתי ישנים בסלון ,בן קפץ על לוקאס ודרך על כולם שכבר התחילו להתעורר מהצרחות כשהגיע לאביאור הוא חיבק אותו וניסה להתחבא ממני קפצתי על כולם והם נאנקו צחקקתי ואיימתי על בן " אם אתה לא בא עכשיו אני אוכל לך גם את הבטן" אמרתי "לא רוצה ולא רוצה" הוא אמר בקול תינוקי ונמסתי "אהה ככה אין בעיה" אמרתי וקפצתי עליו מגלגלת בדרך את איתן ולוקאס מהמיטה הם נפלו באנקות כאב ואני מחצתי את אביאור ותפסתי את בן השכבתי אותו על אביאור ותפסתי לו את הידיים מעל הראש "סליחה סליחה" הוא צווח חייכתי חיוך שטני ונשכתי לו את הבטן אומנם בעדינות אבל זה דגדג אותו והוא רגיש לדגדוגים "אני...לא...נושם" שמעתי את אביאור נאנק "אני יותר בחיים לא ישן פה" אמר לוקאס ואיתן הנהן להראות שגם הוא ציחקקתי והורדתי את בן מאביאור ואביאור נשם לרווחה כאילו הורדתי ממנו משקולת "מגזים" נחרתי בבוז הוא הרים גבה וסימן לדור המוח שלי אמר לי לברוח וזה מה שעשיתי יותר נכון ניסיתי אבל דור שסבל בשקט עד עכשיו ובגלל זה לא שמתי לב שישבתי עליו תפס אותי והשכיב אותי על המיטה צווחתי בבהלה כשאביאור התחיל לדגדג אותי ופרצתי בצחוק דמעות כבר התחילו לרדת לי מהעיניים "סלי..סליחה סליחה" נשפתי מפי כדי להכניס אוויר אבל זה לא הספיק לו כי הוא פינה את הדרך ואיתן התקרב אלי עם בן עליו ובן קפץ ממנו עלי והתחיל לנשוך אותי בבטן כמו שעשיתי לו צווחתי וצחוק מתגלגל פרץ מפי "את..אתה מת..." אמרתי לבן והוא ברח ממני למרות שלא יכולתי לעשות לו כלום כי דור תפס אותי "את לא במצב של לאיים" אמר אביאור הוצאתי לו לשון ולוקאס התקרב אלי "תגידי סליחה לוקאס המלך שלי פעם הבאה אני לא אגלגל אותך מהמיטה" הוא אמר ורכן אליי "בב..בחיים לא" אמרתי חוששת לחיי הוא התחיל לדגדג אותי ואני מייד נכנעתי "סלי..סליחה..לוק..לוקאס..המלך..שלי...פעם הבאה..אני...לא אגלגל..אותך מה..מהמיטה" אמרתי מתנשפת והוא עזב אותי וכך גם דור מחיתי את הדמעות שירדו לי "חכו חכו זה עוד יתנקם בכם" אמרתי באיום לוקאס התקרב אלי אבל ברחתי מהחדר בעודי צועקת להם להתארגן סידרתי את השיער שלי שהתפרע במהלך הדגדוגים וירדתי למטה להעיר את אליאור ואיתי "בוקר טוב עולם מה שלום כולם" שרתי וקפצתי על אליאור בחיבוק הוא עטף אותי והכניס אותי מתחת לשמיכה "בוקר טוב" אמרתי אבל קולי יצא מהומהם כי התחפרתי בתוך החזה שלו הוא מלמל משהו והידק את אחיזתו בי "צריך לקום" אמרתי הוא נאנק אבל לא קם החום שבקע ממנו התחיל להרדים אותי לאט לאט שקעתי בשינה
"איזה חמודים....להעיר אותם?...נראה לך תראי איזה מתוקים..צלם אותם.." התעוררתי לקול דיבורים וראיתי את כולם עומדים מסביבנו "מה?..נרדמתי?" שאלתי אותם "כן" אמר לוקאס בקול נוקשה הסתכלתי עליו בשאלה אבל הוא הפנה לי את גבו והלך למטבח חן עקבה אחריו במבטה ועשתה עיניים לאלה ואלה בתגובה קרצה לה הלך עליו חשבתי לעצמי כשאלה וחן מדברות בעיניים זה אומר שהן מתכננות משהו הערתי את אליאור וקמתי גם אני למטבח הכנתי לי נס וכולם באו והתיישבו על האי "אז בר מה תעשי בסוף עם העבודה?" שאלה חן כולם חיכו לתשובה שלי "התקשרו אלי אתמול ואמרו לי לבוא בראשון לראות אם אני מסתדרת שם ואם כן אני אעבוד שם קבוע" אמרתי בחיוך מסופק "יאא אני גאה בך" אמרה שירה הפרכתי לעברה נשיקה והיא תפסה אותה "בר מישהו ביקש ממני את המספר שלך אבל לא הסכמתי אז הבאתי לו את האינסטגם שלך זה בסדר נכון?" שאלה אלה "אממ כן מה אכפת לי יותר עוקבים בשבילי,הוא חתיך? " שאלתי "לא ראית מישהו בזמן האחרון ששלח לך בקשה?" שאלה חן
"לא יודעת" עניתי "כל יום שולחים לך בקשות שאת כבר לא זוכרת?" אמרה שירה הסמקתי כי היא צדקה "אוו בר שלנו מבוקשת אהה?" אמרה אלה בהתגרות והגניבה מבט ללוקאס פתחתי את הטלפון ואלה התקרבה אלי והצביעה על מישהו חמוד שנראה בערך בגילי " הנה זה הוא תראי איזה חתיך" היא אמרה "זה ההוא מהקניון" אמרתי בפליאה והסברתי לשירה כי באותו היום לא באה "את זוכרת שהלכנו לאכול בקניון ואת ישנת? אז באותו יום מישהו התחיל איתי אבל דחיתי אותו בעדינות ואז אלה הלכה אליו ודיברה איתו ולא רצתה להגיד לי מה היא אמרה לו,אז זה מה שעשית איתו" אמרתי ופניתי לאלה "כן עם הגישה שלך בחיים לא יהיה לך חבר אז אני פה בתור המשווקת החברתית שלך" היא אמרה בחיוך נאנחתי וגלגלתי עיניים "אני לא צריכה שתשווקי לי בנים אם אני ארצה חבר אני אשיג לבד ויש לי כבר כמה אופציות בראש" אמרתי והעברתי את מבטי על לוקאס שנראה כועס אבל מיהרתי להסיט אותו "ממ באמת?מי הם?" שאלה חן כיחכחתי בגרון וסימנתי להם שכל הבנים מסתכלים עלינו ממש אין לי כח לחפירות של אביאור "כן בר מי הם?" שאל דניאל באיום ולא שמתי לב שהוא נכנס עם רועי למטבח רועי גם היה פה אתמול אז הוא נשאר לישון "זה לא משנה" אמרתי והסמקתי דור בא להגיד משהו אבל קטעתי אותו "יואו תראו מה השעה כדאי שנצא כדי שלא נאחר מי שרוצה לבוא איתי אני יוצאת עכשיו" אמרתי במהירות ותפסתי את הקטנים שבדיוק סיימו את השוקו לקחתי את התיקים שלנו ויצאנו שמעתי את הצחקוקים של הבנות ואת הרטינות של הבנים חגרתי את הקטנים וחיכיתי לבנות הבנות נכנסו ובגלל שלא היה מקום חן ישבה על אלה עד שהקטנים ירדו "אתן עשיתן את זה בכוונה?" שאלתי אותן "רק רצינו לבדוק משהו" אמרה אלה "ו..?" שאלתי "וצדקנו" אמרה חן "אם תמשיכו למרוח את התשובה אני נשבעת לכם אני אזרוק אתכם מהאוטו יכלבות" אמרתי והן צחקקו "היי אני גם רוצה לדעת" צעקה שירה "חח את עזרת לנו גם בלי לדעת" אמרה אלה וצחקה "את מוכנה להסביר כבר?" אמרתי בכעס "לא" היא אמרה רטנתי משהו כמו "בא לי לעשות תאונה רק כדי להרוג אתכן" והן התעלמו ממני ודיברו בלחש הורדתי את הקטנים ונפרדנו לשלום החנתי את האוטו בבית ספר ויצאנו הלכנו למחששה כי שם תמיד הבנים יושבים אבל הם לא היו שם הסתכלתי קצת ושמעתי צעקות ומלא ילדים מתקהלים סביב משהו אלה שאלה ילדה מה קרה והיא ענתה שכמה בנים רבים מכות אביאור נכנס למחששה עם כולם והעביר מבט על הילדים ואז עלי הוא התקרב מהר ותפס בי "בואי הולכים" אמר יודע שאני הייתי שניה מלהידחף בין כולם "שחרר" אמרתי וניערתי אותו ממני "מה קורה שם" אמר דור בפליאה אלה הסבירה להם ואני התקדמתי לשם אביאור קרא לי לחזור אבל התעלמתי נדחפתי בין כולם ובגלל שאני נמוכה רצח הייתי צריכה להיות ממש מקדימה כדי שלא יסתירו לי כשראיתי מה קרה הייתי בהלם ראיתי נער גבוה אבל רזה יושב על הרצפה כשידיו תומכות בו כדי לא ליפול לשכיבה ומעליו היו שלושה בנים די מגודלים וצחקו עליו "מה קרה יהומו מזדיין קום כבר עדיין לא סיימנו איתך" אמר אחד מהם וצחק "אמא שלך רצתה בת וקיבלה אוכל בתחת" אמר אחר מה שגרם לצחוקם של השלושה להתפרץ הייתי מזועזעת ונגעלת התקדמתי לעבר הנער שהתחיל כבר לרדת לו דמעות עיניו ריצדו על כולם בבושה עד שנתקלו בי הוא הניד את ראשו לשלילה כאילו מתחנן שלא אבוא אבל התעלמתי ממנו ונעמדתי מולם כשהנער מאחורי "מה פאקינג נראה לכם שאתם עושים?" שאלתי יותר נכון צעקתי אליהם צחוקם הפסיק והם בחנו אותי "את זה אנחנו צריכים לשאול זוזי לפני שיהיה מאוחר מידי" אמר אחד מהם סרקתי אותם אני מכירה שניים מהם ואת השלישי לא ,מי שדיבר עכשיו היה נועם השם שלו בכלל לא משקף אותו כנראה צודקים כשאומרים שהבן אדם הוא ההפך מהשם שלו, לנער השני שאני מכירה קוראים אופיר ואת  השם של השלישי אני לא יודעת ,
"בדרך כלל אני לא מרביץ לבנות אז אל תכריחי אותי" אמר השלישי(חח החלטתי לקרוא לו ככה) הסתכלתי לו בעיניים והוא נרתע קצת אחורה אבל מיד הזדקף "אם לא תעזבו אותו עכשיו אתם תצטערו על זה" סיננתי בכעס
"חח למה מה תעשי" אמר השלישי והתקרב אלי אופיר סרק אותי במבטי ואז פער את עיניו הוא ניסה להגיד משהו אבל קטעתי אותו כשהבאתי לשלישי בעיטה לביצים הוא נאנק בכאב ונפל לריצפה כשאוחז באיזור שנפגע צחקקתי קצת ונועם התקרב אלי באיום אופיר בא לעצור אותו אבל הוא הסתער עלי גיחחתי בזלזול ונתתי לו בוקס כמו שאדם לימד אותי הוא נרתע אחורה מעוצמת המכה אבל ייצב את עצמו לפני שנפל הוא התקדם אלי אוחז בלסת שלו והניף את ידו להכות אותי תפסתי לו את היד ופיתלתי אותה כך שידו נצמדה לגבו התחתון והוא נפל על הרצפה נאנק בכאב "אופיר יזין בוא תעזור" אמר נועם "ידפוק זאת בר מזרחי" אמר אופיר ברתיעה נועם הפסיק להאיבק והסתובב אלי כשעיניו פעורות "את...בר..מזרחי אחות של אביאור ודניאל?" שאל פחד "לא" עניתי
הוא נשף בהקלה "נו בוא כבר" הוא אמר בזעף לאופיר "נשבע לך בחיי שזאת היא" אמר בפחד "אני אומרת לך שאני לא מכירה אף אחד מהשמות האלה,בוא כבר מה אתה מפחד מבחורה?" שאלתי הוא עיוות את פניו "רדי ממני כבר יזונה את שוברת לי תיד" נועם צעק הצמדתי יותר חזק את ברכי לגבו והוא נאנק ראיתי שהשלישי מתקדם אלי אחרי שהתאושש מהבעיטה "נשאר לך טעם של עוד?" שאלתי אותו ושחררתי מנועם "בראל ידפוק זאת בר מזרחי אל תגע בה" אופיר אמר לשלישי שמסתבר ששמו הוא בראל "סתום ת'פה אם אתה מפחד מבחורה אז תפחד בשקט ואל תפריע" אמר בראל באיום רצתי אליו וזינקתי קצת באוויר כדי להנחית בוקס כואב ללסת שלו הוא נפל על ברכיו וצרח בכאב הוא ערסל את לסתו ומלמל משהו אבל לא הבנתי כלום "נקה שם נוזל משהו" אמרתי בקור והצבעתי על הדם שנוזל לו מהפה
הוא סינן "בת זונה" התקרבתי אליו ובעטתי בכל הכוח בראש שלו הוא צרח ונפל אחורה "תוציא עוד מילה אחת על אמא שלי ואני לא יהיה אחראית על התוצאה" אמרתי כשקולי מקפיא אותו "ואתה" אמרתי ופניתי לאופיר "חתיכת פחדן מזדיין כן אני בר ואם יש לך אומץ להרביץ לנער הזה אז בוא נראה אותך עלי חתיכת בן אדם דוחה" הוא הרכין את ראשו בפחד נתתי לו בוקס והוא ברח משם אפילו לא עוזר לחברים שלו פניתי לנער שרעד על הרצפה "היי אני בר אתה בסדר?" שאלתי אותו "כ...כן בבקשה אל תרביצי לי" הוא ביקש "מה פתאום" אמרתי מקמטת את פני בבלבול הוא התחמק ממבטי והסתכל על כולם שעדיין עמדו סביבנו "טוב פזרו תהפגנה אין מה לראות פה" צעקתי והם התחילו להתפזר זורקים אלי מילים כמו "תותחית..סוף סוף מישהי תעשה פה קצת צדק...הרסה את כל הכיף...אני בחיים לא אתעסק איתה..זאת החדשה לא?...איזה כוסית...עומד רק מלראות אותה עצבנית.." הרמתי את מבטי ורק החבורה נשארה סביבנו "חשבתי שאת לא מרביצה יותר" אמר דור "אני לא אבל איך יכולתי להישאר בצד כשככה מציקים לו" אמרתי באנחה "אני אסביר לך איך יכולת פשוט היית לוקחת את הרגליים המזוינות שלך ויושבת בצד" אמר אביאור בכעס "אתה מוכן להירגע כבר אף אחד לא התכוון לעזור לו אז אני עשיתי את זה" צעקתי עליו "היית צריכה לבקש ממני או ממישהו אחר לא היית חייבת להתערב" צעק עלי אביאור "אתה מוכן פאקינג לסתום כבר,נמאס לי שאתה מעביר ביקורות על כל מה שאני עושה אז אתה יכול לקחת את הרגליים 'המזוינות' שלך ולעוף לי מהפרצוף" אמרתי לא מחכה לתשובה ממנו ופונה לנער שהסתכל עלי פעור עיניים גיחחתי בזלזול בטח מבחינתו אסור לדבר ככה לאביאור הבאד בוי של בית הספר שיזדיין לי מהפרצוף האח חרא הזה נמאס לי כבר ממנו "אתה יכול לקום?" שאלתי מרככת את קולי כדי שלא ירתע הוא הנהן וקם לאט תמכתי בו וראיתי מזווית העין את אביאור צועק על נועם ובראל עם כל החבורה והבנות נשארו איתי "אחותי מה קרה לבר העדינה?" שאלה שירה בשעשוע "מה יש לך בבית הספר הקודם כולם ידעו שמי שמעצבן את בר לא יצא מזה בחיים" אמרה אלה בגאווה ,זה לא שהייתי ילדה אלימה או בריונית אבל כשבנים היו יורדים על אלה הייתי מעמידה אותם במקום אבל אף פעם לא הייתי פותחת ריב מבחירה או ראשונה מבחינתי מי שפוגע בחברים שלי פוגע בי בגלל זה כולם אהבו אותי חוץ מהבריונים כי תמיד הייתי עוזרת לאלה שעוברים בריונות ואביאור היה משתגע מזה הוא תמיד חשב שאני פותחת בריבים והוא תמיד כעס עלי אחרי זה כי לפעמים הייתי חוזרת פצועה והוא היה משתגע מדאגה אבל הוא אף פעם לא דיבר אלי ככה הוא תמיד היה נאנח בזעף ולפעמים גם עושה לי הרצאה על זה שיש אותו ואת דניאל ושאני לא צריכה להתעסק בדברים כאלה אבל מאז שאני קטנה אדם ואבא שלי היו מלמדים אותנו להגן על עצמינו אז כשיש לי אפשרות להגן על הקרובים אלי אני לא אעשה את זה?
המחשבות שלי נקטעו כי הגענו לשירותים והתלבטנו האם להיכנס איתו לשל הבנים או להכניס אותו אל הבנות הסוף בחרתי לקחת אותו אל הבנות הוא התיישב על השיש ואלה הלכה עם שירה לאחות להביא תחבושות וחומר חיטוי "ברבור את תסתדרי אני חייבת ללכת יש לי שיעור עם המפלצת" אמרה חן המפלצת זה המורה למתמטיקה הוא מלמד את כל בית הספר כמעט וכולם חושבים שהוא מפלצת "כן בטח תשלחי גם הודעה לבנות שרק אחת מהן תבוא להביא לי ואז תחזור לכיתה" אמרתי " אין בעיה ביי חיימי" אמרה חן והלכה אחרי כמה דקות שהנער מתחמק ממבטי אלה באה מתנשפת הביאה לי את הדברים והלכה לא לפני שווידאה שאני אהיה בסדר "אז אתה רוצה לספר לי מה קרה בזמן שאני אחבוש אותך?" שאלתי אותו הוא הנהן והתחיל "הם מציקים לי מהחטיבה בטענה שאני הומו והם צדקו רק שאני אף פעם לא יצאתי מהארון והם סוג של הוציאו אותי בכוח אז לפני שנה יצאתי מהארון כי חשבתי שאם  כבר מציקים לי בגלל שאני הומו לא מוצהר אז לפחות דבר אחד טוב יצא מזה זה שאני יקבל אומץ לצאת מהארון אבל אחרי שיצאתי הם כבר לא הציקו לי הם הרביצו לי הם עברו ממילים פוגעניות למכות ואני סבלתי את זה..ב..בשקט" דמעות התחילו לרדת לו והוא נרתע כל פעם שחיטאתי לו את הפצעים גמרתי מהר לחבוש אותו וחיבקתי אותו חזק "אתה כל כך חזק וגיבור אני בחיים לא הייתי מצליחה לעבור את מה שאתה עברת אתה בן אדם מדהים ואל תיתן לאף אחד להוריד לך את הביטחון בגלל מה שהם אומרים,ומעכשיו אתה לא תצטרך לעבור את זה יותר כי אתה חבר שלי" אמרתי בגאווה והוא צחק "אבל אני לא מכיר אותך ואת אפילו לא יודעת איך קוראים לי" הוא אמר "נו אז איך קוראים לך?" שאלתי בזמן שניערתי את ידי עדיין כואב לי מהבוקס שנתתי להם שטפתי אותה ופניתי לנער שעדיין לא ענה לי "קוראים לי...