סיפור אהבה טיפוסי

פרק 44

נ.מ כללית
"מה קרה?" שאל לוקאס את אביאור כשראה שפניו מחווירות וידיו התחילו לרעוד אביאור ניתק והניח את הטלפון "כוסעמק" אמר וחפן את שיערו משתגע
"אביאור?" שאל דניאל "מה יש לך אחי?" שאל אליאור והם התחילו לדאוג לו "אביאל עבר תאונה" לחש אביאור "מה?" צעק דניאל "פאק" סינן איתי "אביאל זה הבן דוד שלכם לא?" שאל לוקאס ודניאל הנהן כולם קמו ותוך חצי שעה הם כבר היו בבית חולים אביאור דיבר עם בר והשתגע מדאגה ומפחד שהיא תעשה משהו טיפשי
"מה אמרת לבר?" שאל דניאל "את האמת" ענה אביאור גורם לכולם להיאנח ,
לא נתנו להם להיכנס אז הם חיכו במסדרון דור לקח את הקטנים לסבתא שלהם וכולם הסכימו בשתיקה לא לספר לה עדיין וגם לא לסבא שלהם לוקאס ישב ליד אביאור אחרי שהביא לו בקבוק מים ונאנח ,
כולם חוץ מלוקאס ואיתן מכירים את אביאל כי הוא למד איתם בבית ספר והם עדיין לא היו חברים כשהוא היה ,
אביאור שקע במחשבות ודניאל נראה אבוד
משיכת אף קטנה משכה את צומת ליבם הם ראו את בר עומדת שם עם שיער יחסית פרועה ובוץ מכסה את בגדיה לוקאס זינק מהרצפה ומחץ אותה בחיבוק אוהב הוא התנתק ממנה וסרק אותה במבטו אבל לפני שהספיק להגיד משהו כולם התנפלו עליה והוא שיחרר אותה נותן להם למחוץ אותה
"היי" היא מילמלה בקול חנוק מכאב וחיבקה אותם כשסיימו את החיבוקים הם הניחו לה מבינים שהיא לא במצב לדבר כרגע וסיפרו לה בקצרה שאביאל כבר יצא מהניתוח כי עד שמצאו את הפרטים עליו והתקשרו אל ההורים שלו לקח הרבה זמן
אמא שלו לא רצתה לבוא ואבא שלו יבוא מחר כי יש לו פגישה עם העורך דין היא הנהנה והדמעות כבר ירדו בחופשיות מעיניה לוקאס משך אותה אליו והושיב אותה עליו "כמה שאני התגעגעתי" לחש לה מקפיץ את ליבה וגורם לבכי קורע לב לפרוץ מפיה "ב..בר?" שאל והיא רק חיבקה אותו חזק כל היום הנורא הזה צף למעלה ונתן את אותותיו בבר היא השתנקה ובכייה רק גבר כולם הסתכלו עליה ברחמים ואהבה ודניאל התקשר לבנות ואמר להם שהיא צריכה אותם כעבור חצי שעה שבר עדיין ישובה על לוקאס אבל לא עושה כלום ולא מגיבה לכלום פשוט שוקעת במחשבות רופא יצא מהחדר של אביאל והסתכל עליהם בפרצוף מרוצה "אני שמח להגיד שאביאל יצא מזה עם חבלות קלות לאחר שטיפלנו בפגיעות המסוכנות בהצלחה" אמר ובר קמה והסתכלה עליו במבט מכיר תודה מבטו התרכך מפרצופה המוצף דמעות והחמוד והוא חייך אליה חיוך חם "החבר שלך יהיה בסדר גמור" אמר ולא נתן לה להשחיל מילה "והוא צפוי להתעורר עוד היום, בבקשה כשהוא מתעורר תפנו לאחות שתבדוק שהוא בסדר" אמר הרופא ובר התייאשה מלתקן אותו "אפשר להיכנס?" שאלה בהתרגשות וניגבה את פניה "כן" אמר הרופא ופינה לה את הדרך היא כמעט רצה ונכנסה לחדר בסערה עיניה מצאו את אביאל ששכב על מיטת בית החולים שהייתה קטנה ביחס לגופו הגדול והיא מיהרה לעמוד לצידו וללטף את פניו הפצועות "אביאלי אני כל כך שמחה שאתה בסדר" היא לחשה ודמעות טישטשו שוב את עיניה כולם עמדו לצידה ואביאור עטף אותה בחיבוק "הכל בסדר עכשיו" הוא מילמל וליטף את גבה
הבנות התפרצו לחדר בצעקות רמות וכשראו את בר הן התחילו לבכות אחרי רבע שעה של בכיות וחיבוקים הן נרגעו והביאו כיסאות מחדרים אחרים כדי שיהיה מקום לכולם לוקאס לא נתן לבר להיות רחוקה ממנו והצמיד אותה לגופו כשהיא יושבת עליו הוא ניהיה רגיש חשבה לעצמה בר וליטפה את ידיו שהיו כרוכות סביבה כל נגיעה קטנה שרפה לבר אבל היא לא אמרה לאף אחד כדי לא להרוס את הרגע וכדי לא להדאיג אותם אבל אחרי שלוקאס הצמיד אותה אליו היא פלטה יבבה קטנה וממש התאפקה לא לבכות "בר מה קרה?" שאל לוקאס בבהלה ושיחרר אותה "כלום" היא אמרה בקול חנוק ומיהרה לקום ממנו וללכת למקלחת היא שטפה פנים והרימה מעט את חולצתה רואה חבורה ענקית בצבע סגול כחול על בטנה היא נאנחה ודאגה לכסות אותה היטב אין פלא שכאב לי כל כך חשבה ונאנחה חוזרת לחדר ואל כולם הם דיברו אבל נעצו בה מבטים ובר הבינה שכנראה דיברו עליה "אני בסדר" אמרה בר והתיישבה על לוקאס ומיהרה לקחת את ידיו ולהניח אותם על רגליה כדי שלא יגע בטעות בבטנה הוא הניח את ראשו בשקע צווארה ולחש לה "אל תשקרי לא לי" היא נאנחה "לא קרה כלום" אמרה בהחלטיות הם הזמינו אוכל ובר סיפרה להם מה היא עושה שם אבל לא פירטה שום דבר על איך ולמה ברחה
גופה של בר רעד בכל פעם שחשבה על הבריחה הטיפשית שלה אומנם מקודם זה היה נראה רעיון טוב אבל עכשיו? איך היא אמורה לחזור?
הם סיימו לאכול ופתאום דור קם מהר מהכיסא ורץ למיטה של אביאל בר הגיעה שניות אחריו וראתה שאביאל מראה סימנים של התעוררות היא מיהרה למזוג לו מים ודחפה את פרצופה לפניו כדי להסתיר את האור מעיניו הרגישות "בוקר טוב" לחשה וחייכה חיוך שעוד שניה קרע את פרצופה "ברי" לחש אביאל היא מיהרה להגיש לו את המים והוא שתה אותם בשקיקה "מה קרה?" שאל והתיישב באנקה מתעלם מבר שאומרת לו לשכב "עברת תאונה" אמר דניאל "פאק" גנח אביאל "מה עם האוטו?" שאל גורם לבר לפעור את עיניה ולחבוט בו בעדינות "אתה דפוק?מה עם האוטו?אתה יכולת למות" קראה בכעס "אבל אני חי נכון? אז מה עם האוטו?" שאל, אביאור ענה לו שהאוטו בתיקון ושהוא לא יצטרך לשלם כסף כי הוא לא היה אשם בתאונה ואביאל נשם לרווחה "אתה דפוק" אמרה בר והתחילה להתייפח "ברבור ממתי נהיית כזאת בכיינית?" שאל אביאל והיא השתנקה ומלמלה "סתום" הוא אסף אותה אליו וחיבק אותה "אני בסדר את רואה? " שאל ופרס את ידיו לצדדים "אתה עובר לגור איתנו" היא אמרה פתאום בשמחה "נכון סבא העיף אותי מהבית" אמר בקלילות מזויפת "הוא עושה את זה בשבילך" אמרה בר "אני יודע" אמר נאנח "אני אוהבת אותך ואם היית מת הייתי הורגת אותך" אמרה בר הוא בלע את הערה השנונה שרצה להגיד ובמקומה אמר "גם אני" הוא נפנה לראות מי בחדר ואחרי כמה ברכות שלום הוא ראה את לוקאס "אז זה הכוסון שתפסת לך אה?" שאל גורם לבר לפעור את עיניה ולהסמיק "חתיכת חטיף" מלמל אביאל היא סטרה לראשו והוא שיחק אותה כאילו ממש פגעה בו "אביאל?סליחה אתה רוצה שאני אלך לקרוא לרופא?" היא שאלה בלחץ וכבר קמה "את כל כך פתי" אמר וצחק נחירייה התרחבו בכעס "אתה כל כך ילדותי" אמרה בכעס "אבל את חולה עלי" אמר במבט זחוח ופנה ללוקאס "אז אתה החבר של אחותי?" שאל בקול מאיים "כן אני לוקאס" אמר ואביאל בחן אותו "אביאל" ענה אביאל
בזמן הזה במקום אחר
היא פאקינג מטומטמת והיא עוד תהרוג את כולנו חשב לעצמו אוריה ועלה במדרגות לעבר חדרה בינו לבין עצמו הוא הודה שהוא דואג לה מרטין לא היה חנון חלשלוש הוא היה מפותח וגופו היה מלא בשרירים הוא לא היה רוצה לדעת איך זה לחטוף בעיטה ממנו
אוריה נאנח וניגש לדלת שלה הוא תיקתק בעדינות שלא אפיינה אותו וכשלא קיבל מענה התחיל להתעצבן באים לבדוק מה איתה והיא מתעלמת? חשב ופתח את הדלת הנעולה בבעיטה אחרי סריקה קטנה הוא ראה שהיא ברחה כנראה דרך החלון ילדה משוגעת מה היא חשבה לעצמה? שאל את עצמו ובעט בדפנות המיטה, הוא מיהר להוציא את הטלפון ולחייג אליה ,
בר הוציאה את הטלפון הרוטט מכיסה ואביאל הפסיק את שטף הדיבורים כדי להביט בה "מי זה?" שאל בר משכה בכתפיים כלא יודעת וענתה שזה מחסוי