סיפור אהבה טיפוסי

פרק 13

נ.מ בר
אחרי כמה ימים שאני שוכבת במיטה ומדפדפת בטלפון שלי כדי לנסות להיזכר ובאמת שנמאס לי להיות מרותקת למיטה כולם פה עושים עלי תורנויות כאילו אני תינוקת
עכשיו 10 בבוקר וכולם בבית הספר אבל אם אני לא טועה הם אמרו לאדם להשגיח עלי כאילו אני ילדה קטנה אין לי כח כבר
אני מתחילה להיזכר בדברים אבל לא אמרתי כלום לאף אחד כי אני לא רוצה שהם יפתחו ציפיות ראיתי כמה זה פוגע בהם שאני לא  זוכרת אותם אז עד שאני לא אזכר בהכל אני לא אגיד לאף אחד,
קמתי והתארגנתי לבשתי מכנס שורט וחולצה הוברייסד שמסתירה לי את השורט לא התאפרתי כי אני לא אוהבת ואני בכלל לא יודעת אם אני אצליח לצאת מהבית בסוף
לבשתי הולסטר לבנות ולקחתי את הסקייטבורד שלי רגע יכול להיות ששכחתי לציין שאני רוכבת על סקייטבורד מגיל 13 כן כן ככה זה שאת חיה עם כמה אחים גדולים ואפילו לא אחות אחת אז את נהיית קצת גברית יותר למרות שאני אוהבת את איך שאני מתנהלת נגיד הביטחון העצמי שלי פעם היה בריצפה בלי אחים שלי לא היה לי את האומץ לצאת מהבית מהפחד שיעירו לי על הלבוש או על ההתנהגות אבל היום הרבה אנשים תופסים אותי בתור אחת ביישנית מה שמתגלה להם כדבר ממש לא נכון כשהם מכירים אותי אבל אני יודעת גם להיות כלבה כשצריך ואת זה כל מי שמכיר אותי יודע
אז יצאתי מהחדר על קצות האצבעות וראיתי שאדם נרדם על הספה אז השארתי לו פתק על השולחן והלכתי למטבח לקחתי שוקו בשקית ויצאתי
מי שלא נסע בסקייט לא יבין את ההרגשה של הרוח שמלטפת את הפנים ואת התחושה שכאילו אתה משחרר את כל הדברים מאחור ומשאיר את הראש שלך ריק ופשוט נסחף אחרי הרוח
אני מרגישה שאני יכולה לסוע ככה שעות
נסעתי ונסעתי עד שהגעתי לפארק יפיפה העצים שם היו גדולים ומפותלים כמו גשר שהפרחים נופלים מידי פעם
נסעתי דרך שביל העצים והגעתי לפארק רחב ידיים וראיתי כמה מקומות שאני יכולה לרכב בהם ואפילו ראיתי כמה נערים שבאמת רוכבים עשיתי סיבוב קטן סביב הפארק וראיתי רחבה שאפשר לסוע שם עם כל מיני מיכשולים מגניבים התקרבתי ואז שמעתי צעקה "בר" הסתכלתי למקור הקול וראיתי נער די גבוה עם גומות ושיער שטני הוא נופף לי התקדמתי אליו
"בר,מה נשמע יפה מה קרה נעלמת לנו?"
שאל, "אממ...את האמת?" שאלתי הוא חייך אלי והנהן סיפרתי לו את כל מה שקרה והוא היה נראה מופתע "אז את לא יודעת מי אני" שאל בעצב "לא" עניתי לו
"טוב" הוא אמר ונאנח "אני שון בן 17 אני מכיר אותך מגיל 11 התחלנו לרכב ביחד בסקייטבורד בגיל 13 אני מאוד קשור אלייך ומקווה שלא תנתקי את הקשר בגלל שאת לא זוכרת אותי" הוא אמר בחיוך מובך וראיתי שהוא מתחיל להסמיק נתתי לו חיבוק "אני בחיים לא התרחק ממך רק בגלל שאני לא זוכרת אותך מקסימום נייצר זיכרונות חדשים" אמרתי בחיוך וגם חיוכו גדל "אהה עכשיו אני מבינה למה נראת לי מוכר יש לי כל כך הרבה תמונות שלך ודיברנו מלא בוואצאפ" אמרתי בחיוך "תראי לי את התמונות ואני אגיד לך מתי צילמנו כל אחד" הוא אמר,ישבנו שם 4 שעות ודיברנו צחקנו בכינו אכלנו ורכבנו "תגיד רגע איך זה יכול להיות שיש לי כל כך הרבה חברים קרובים כל יום אני מכירה מישהו חדש ואני ישר אוהבת אותו" אמרתי והסתכלתי עליו בשאלה "טוב אני אגיד לך את האמת את פשוט כל כך חברותית לכל מקום שהלכת היו לך שם חברים פעם ממש פחדתי שתחליפי אותי במישהו אחר כי ידעתי שאת ממלאת מקום די גדול בחיים שלי אבל לא ידעתי אם את מרגישה אותו דבר כלפי אבל הנה תראי אני מכיר אותך כבר 6 שנים ובחיים לא הרגשתי מקופח,
מה שכן אחים שלך היו מתצרוצצים סביבך 24/7 כי פחדו שיקרה לך משהו את הכרת כל כך הרבה אנשים שהם כבר לא יכלו לעקוב אחרי כולם ולראות מי מנסה להזיק לך אבל הם לא היו צריכים כי כל פעם שראינו שמישהו בא בכוונה לפגוע בך כל החברים שלך תמיד היו לצידך ולא נתנו למי שלא נראה לנו טוב להתקרב אלייך ועכשיו לשאלה האמיתי את הרגע אמרת שאת אוהבת את כל מי שהכרת זה כולל גם אותי..רגע..את בוכה?" שאל "איך אפשר שלא אתה כל כך חמוד ואמרת לי דברים שאני בטוחה שגם אם אני הייתי זוכרת הכל עדיין היה מרגש אותי לשמוע את זה וכן אני אוהבת אותך דיברנו בסהכ כמה שעות ואני מרגישה כאילו אנחנו מכירים שנים מה שדרך אגב נכון ואתה נתת לי הרגשה כל כך טובה מאז שחזרתי מהבית חולים אני בדאון ועכשיו בזכותך אני רוצה להיזכר יותר ממה שרציתי בהתחלה ורק שתדע שאני זאת שזכיתי להכיר אותך ואת כל מי שאכפת לו ממני ולא ההפך" אמרתי בזמן שמררתי בבכי הוא חיבק אותי עד שנרגעתי "תגיד רגע למה יש לי כל כך הרבה חברים בנים וממש קצת חברות" שאלתי בפליאה "כמעט כל הבנות שהכרת תמיד רצו ממך משהו או שקינאו בך את את התחלת לברור אותם בפינצטה ורק מי שעברה את הבדיקות שלך ונשארה מרצון החלטת שהיא חברה אמיתית" אמר "אהה הבנתי אז אני מבינה שאני דיי חכמה" אמרתי וצחקנו "כן זה אחת ההחלטות הכי חכמות שהחלטת בחיים" אמר בחיוך הסתכלתי בשעון השעה פאק 14:30 "שיט הלך עלי בטח כולם חזרו לפני שעות והם מחכים לי" אמרתי בפחד "ברחת מהבית?" שאל
"אוף כן חשבתי לצאת לסיבוב קטן ולחזור אבל מישהו עיכב אותי הם יהרגו אותי" אמרתי "יאללה רוצי לבית" הוא אמר "יחרא אתה לא בא איתי?"  שאלתי "נראה לך הם יזרקו אותי מהמרפסת" עשיתי לו אצבע שלישית והוא חיבק אותי "תבוא לבקר טוב?" שאלתי "מבטיח" ענה נסעתי מהר לבית וראיתי שמלא מכוניות חונות מחוץ לבית שיט הלך עליי חשבתי הסתכלתי בטלפון וראיתי 60 שיחות שלא נענו מכולם אוףף פעם אחרונה שאני שמה אותו על השתק נכנסתי לבית בשקט הנחתי את הסקייט ליד הדלת נשמתי עמוק והזדקפתי הלכתי למטבח דרך הסלון וכולם ישבו והסתכלו עליי הם באו להגיד משהו אבל מיהרתי לקחתי כוסות מים והתקדמתי אליהם ולפני שהספיקו להגיד משהו אמרתי "אני יודעת שיצאתי מטומטמת אבל כלאתם אותי בבית והיה לי משעמם וראיתי שאדם נרדם אז הפיתוי היה חזק ממני חוץ מזה השארתי פתק וכבר אכלתי ורק רכבתי קצת בסקייטבורד" אמרתי מהר בלי לעצור התנשפתי "קצת? קצת? זה נראה לך קצת את יצאת ב11? ועכשיו 2 באמת בר קצת אחריות את לא ילדה קטנה" צעק אביאור "אתה מוכן להירגע כמו שאמרת אני לא ילדה קטנה וזה שאתה כולא אותי בחדר לא עוזר לאף אחד אני יכולה לעשות מה שבא לי ואני לא שואלת אותך, בוא נראה אותך נשאר בחדר כמה ימים רצוף בקושי לסלון הסכמת לי לרדת" החזרתי לו בצעקה "את מתנהגת כמו תינוקת ובאמת שכבר נמאס לי לטפל בך" הוא החזיר גם בצעקה כולם שתקו מחכים לפיצוץ די עצבן אותי שאף אחד לא מגן עלי אבל אני יודעת שזה מתוך דאגה לא שזה פחות מעצבן כן?
"אוחח אני פשוט שונאת אותך ואף אחד לא ביקש ממך לטפל בי" צעקתי והתחיל לרדת לי דמעות וראיתי בעיניים שלו שהוא מתחרט ושכואב לו מה שאמרתי
הוא בא להגיד משהו אבל רצתי לדלת לקחתי את הסקייט ונסעתי שהם קוראים לי בשמי..

וואו אוקיי איזה פרק עצוב מה אתם אומרים שיקרה הפרק הבא?🤔
מקווה שאהבתם אשמח להערות
טובות/בונות ולהצבעות
להתראות יפיופיים😊🥰