סיפור אהבה טיפוסי

פרק 28

נ.מ לוקאס
קמתי בבוקר והראש לי כל כך כאב ניסיתי לקום אבל הרגשתי כאילו נועצים לי סכינים בראש נשכבתי בחזרה והתנשפתי הרגשתי מישהו זז לידי על המיטה וניסיתי להיזכר מה קרה אתמול אני זוכר שיצאתי עם חברים ואז..ואז מישהי התיישבה עלי שתיתי כמו הלכוהליסט והיא התעסקה לי בטלפון ואז היא גררה אותי למכונית שלי מי נהג? אין מצב שאני נהגתי הייתי מחוק טוב לא משנה, שכבתי איתה אני אפילו לא צריך להיזכר כדי לדעת את זה זה די ברור נאנחתי מהטימטום של עצמי קמתי לאט וחיפשתי אחרי הטלפון שלי מצאתי אותו זרוק ליד המיטה חיפשתי מה חדש כי מה היא כבר תעשה מליון שנה עם הטלפון שלי נכנסתי לתמונות וראיתי שהיא צילמה אותנו מחקתי הכל כי אני לא צריך תמונות של זונה בטלפון שלי ונכנסתי לאינסטגרם מתי צילמתי סטורי?ההבנה הכתה בי נכנסתי מהר לסטורי וראיתי שהיא צילמה אותנו מתנשקים ורשמה אהובת ליבי היא חיה בסרט אני אפילו לא יודע איך קוראים לה הסתכלתי מי ראה את הסטורי והלב שלי נמחץ נרמס נזרק נשרף וחזר לי לגוף בר ראתה את זה אנחנו אולי לא ביחד והיא אולי לא אוהבת אותי אבל אחרי זה היא בטוח לא תרצה אותי למה לעזאזל היא אישרה אותי באינסטגרם נאנחתי רציתי לשלוח לה הודעה שזה לא מה שהיא חושבת אבל אין מה לעשות אני כבר החלטתי נמאס לי מאהבה הכוזבת הזאת שום דבר לא יצא ממנה אז מעכשיו אני יהיה אדיש אליה ולא אחשוב עליה עד שיעבור לי ממנה על מי אני עובד אני חולה לה על התחת ובא לי לבכות שבטח הרסתי משהו שלא התחיל בכלל, הרגשתי שמישהו מחבק לי את הבטן והזונה פיזרה נשיקות על גבי ונגעלתי אתמול עוד היה לה סיכוי כי הייתי שיכור מת אבל כרגע אני לא רוצה שאף אחת תיגע בי חוץ מבר העפתי אותה ממני והפרצוף שלה היה נעלב "תתלבשי ותעופי מכאן'' אמרתי בקול קר היא נרתע "אב..אבל" היא באה להגיד אבל  לא נתתי לה לסיים "שום אבל את היית סטוץ ולא יותר עכשיו אני אשמח שתעופי לי מהבית ותעשי את זה כמה שיותר מהר" אמרתי והתחלתי להתעצבן היא קמה מהר התלבשה לקחה את הדברים שלה ויצאה "אתה חתיכת בן זונה" היא אמרה לפני שיצאה "מה חשבת שיקרה ביננו? אני אפילו לא יודע את השם שלך" פרצופה התעוות והיא יצאה מהחדר בסערה גלגלתי את עיני ונכנסתי להתקלח מה בר חושבת עלי? מה זה פאקינג משנה תוציא כבר את בר מהראש שלך צרחתי לעצמי בראש יצאתי מהמקלחת והתלבשתי אני מאחר השעה 7:55 ירדתי בריצה אמא שלי ישבה בסלון כאילו חיכתה לי "לוקאס יש לנו שיחה לעשות" היא אמרה הסתכלתי עליה חושד הנהנתי ויצאתי לא הייתי צריך לקחת את אלירן כי בטח אבא שלי לקח אותו נסעתי לבית הספר
נ.מ בר
בחיים לא הרגשתי ככה גם כשהאקס שלי בגד בי כשראיתי את הסטורי של לוקאס בלילה לא הרגשתי כלום בהתחלה המוח שלי היה ריק וצפצוף קטן עבר לי בראש טייט ארוך עד שהתעשתתי על עצמי אביאור נכנס לי לחדר ,יש לו קטע כזה עם הוא לא ישן הוא יבוא כל כמה זמן לבדוק שאני בסדר ומאז מה שקרה עם אדם הוא עושה את זה לעיתים קרובות יותר, הוא הסתכל עלי ונראה מבוהל כנראה מהבעת פני הריקה "ברי הכל בסדר?" שאל הנהנתי "אני.. אני צריכה לשירותים" אמרתי ונכנסתי לשירותים שבחדר שלי אחרי שנרגעתי הבנתי שהשארתי את הטלפון שלי על המיטה אני מקווה שהוא לא הסתכל חיכיתי וניסיתי לשמוע אם הוא הלך כשבאתי לצאת שמעתי קללות מחדר שלי ובום קטן יצאתי מהר בבהלה וראיתי את אביאור עומד עצבני עם אגרוף על הקיר "אבי מה קרה" שאלתי והוא הסתכל עלי בפרצוף לא מובן "בר אני אשבור אותו נשבע לך שהוא מת" הוא אמר וראיתי כעס בעיניו "אבי אין לך על מה לא היינו ביחד ולא היה בינינו כלום" אמרתי ברוגע אבל הלב שלי התכווץ עם כל מילה זה נכון בר לא היה בינכם כלום תכניסי את זה לראש המטומטם שלך הוא לא חייב לך כלום ורוב הסיכויים שבאותו רגע הוא רק רצה נשיקה ולא מעבר זה הרי ידוע שלוקאס וזוגיות לא הולכים ביחד התחלתי לקבל את זה שזאת אהבה שלא תתממש נאנחתי ואביאור בחן אותי הוא יודע כל מה שעובר לי בראש ואני יודעת את זה "אבילולו יהיה בסדר בבקשה אל תריב עם חבר שלך בגללי הוא לא חייב לי כלום ואני לא חייבת לו כלום אני בסדר גמור וכבר שכחתי מזה טוב?" שאלתי הוא הנהן וקירב אותי אליו לחיבוק הוא הוביל אותי למיטה ונשכבנו חבוקים התחפרתי בחזהו והוא ליטף את ראשי "ברבור אני אוהב אותך' הוא אמר "גם אני" אמרתי בקול חנוק יודעת מי אני רוצה שיגיד לי את המילים האלה במקומו "את יכולה לבכות" אביאור אמר ולא יכולתי להחזיק את הבכי יותר והוא התפרץ ממני וככה נרדמתי כשאני ממררת בבכי ואביאור נותן לי לפרוק עליו אחרי שנרדמתי שמעתי במעורפל דלת נפתחת בבום וקריאות בשמי "שש היא ישנה מה אתה עושה פה באמצע הלילה" שאל אביאור בלחש "היא ראתה נכון?" שאל דור? מה הוא עושה פה "כן אבל מה אתה עושה פה 3 בלילה" שאל אביאור "הבנות התקשרו אלי ואמרו לי לבוא לפה בריצה ולבדוק אם בר בסדר כי אני גר הכי קרוב אליה" הוא אמר מתנשף זכיתי בחברים מדהימים "היא בסדר בוא תחליף אותי כל החולצה שלי דמעות" אמר אביאור בקול עצוב "זה לא נראה שהיא בסדר" אמר דור באנחה "היא תיהיה" אמר אביאור "היא חזקה" דור הנהן והם התחלפו חיבקתי דור חזק "תודה" לחשתי והוא אימץ אותי אליו
קמתי בבוקר מחובקת עם דור הוא לא שיחרר אותי אפילו לרגע קמתי בשקט לא רוצה להעיר אותו ונכנסתי למקלחת יצאתי עם הלבשה תחתונה וחיפשתי מה ללבוש "איך את" שאל דור והקפיץ לי את הלב "סמאללה,אתה דפוק הבהלת אותי" אמרתי והוא התקרב אלי "ברבור את בסדר?" שאל שוב נאנחתי "כן כן אני בסדר" אמרתי והוא חיבק אותי אביאור נכנס לחדר בפרצוף דואג אבל הוא השתנה בשניות למעוצבן "כמה כמה פעמים אני צריך להגיד לך להתרחק מאחותי" הוא אמר ותפס את דור מהשיער ציחקקתי לעצמי "מה קרה קמת מוקדם?" שאלתי את אביאור "הרגשתי שאני לא יכול לסמוך עליו" הוא אמר וניער את ראשו של דור דור נאנק ואני צחקתי, אני יודעת שזה לא באמת מפריעה לאביאור דור הוא כבר חלק מהמשפחה אביאור כנראה עושה את זה כדי להצחיק אותי "אני אוהבת אתכם" אמרתי בלחש והשפלתי מבט הם העבירו את מבטם אחד על השני ואז קפצו עלי בחיבוק מוחץ "גם אנחנו" אמרו ביחד התנתקנו ואביאור ליטף את פני "רגע איך ידעת שאני אממ..מחבבת את לוקאס" שאלתי "ברבור את אחותי אני ידעתי את זה עוד לפני שאת ידעת" הוא אמר וחיבק אותי "ולא אני לא כועס את יכולה לעשות מה שבא לך" הוא אמר "אין לך על מה לכעוס" אמרתי וקולי נשבר הם החליפו מבטים אבל ניערתי את ראשי "וטוב שכך" אמרתי ואילצתי חיוך לעלות על שפתי הפנתי להם את הגב והוצאתי לי בגדים מהארון הם יצאו ואני התלבשתי