סיפור אהבה טיפוסי

פרק 38

"היי" הוא קרא הסתובבתי אחורה בפחד "כן?" שאלתי "נפל לך הצמיד" הוא אמר והביא לי את הצמיד שהייתי מוכנה להישבע שהיה לי על היד "אוו תודה לא שמתי לב בכלל שהוא נפל לי" אמרתי ושיחקתי אותה מפוזרת יכול להיות שהוא לקח לי אותו כשישנתי? "תודה" אמרתי והנחתי יד על הצמיד מתכוונת לקחת אותו "אממ?" שאלתי כשהוא לא שחרר אותו "את פה לבד?" שאל משכתי את הצמיד מידו מפתיעה אותו מעט "לא חבר שלי מחכה לי בחוץ למה?" שאלתי מביטה בו במבט חודרני ובוטח אבל בראש שלי מתפללת שלוקאס יבוא כבר אני אולי חזקה אבל אם הוא ינסה משהו אני כלום מולו הוא היה שרירי וגבוה וקעקוע ארוך כיסה אותו מהצוואר וירד כלפי מטה "את יודעת איך מגיעים מפה לתחנת אוטובוס?" שאל "אמ..כן אבל אין בשעות האלו אוטובוסים" אמרתי הוא גירד בעורפו "יש לך מספר של מונית?" שאל "אמ.." היססתי קצת כי מה הוא רוצה ממני יש אפליקציה של מוניות למה הוא צריך מספר הוא ראה שהיססתי אז מיהר להגיד "זה יקח לך רק שניה" נאנחתי והוצאתי את הטלפון מהכיס רואה מלא הודעות מהחבורה
אבל המבט הרושף שלו לא עזר לאומץ שגם ככה לא היה לי אז הזמנתי לו מהר מונית והרמתי את מבטי אליו הוא היה קרוב אלי...מאוד קרוב ומבטו היה מאיים "אה..הזמנתי ל..לך מונית" גימגמתי בשקט והתרחקתי קצת הוא בא להגיד משהו אבל לוקאס קרא בשמי מקפיץ אותי ואת הנער בבהלה "בר" קרא לוקאס ותוך שניות עמד מלפני מגונן עלי מהנער השרירי "מי אתה?" שאל לוקאס בקור "אני סתם מישהו והנערה הנחמדה הזאת עזרה לי להזמין מונית" אמר הנער לוקאס ליכסן אלי מבט וסימנתי לו שנלך כבר הוא התקרב לנער באיום אבל תפסתי בחולצתו מושכת אותו משם "מה את עושה?" סינן בכעס כשדחפתי אותו לתוך הרכב שלו טרקתי את הדלת שלו ועשיתי את הסיבוב למושב שלי "מונעת ממך להרוג אותו" אמרתי והתיישבתי במושב שלי "את בסדר?" שאל כשנרגע "כן" מילמלתי "פחדת?" שאל בעדינות הנהנתי והרגשתי הקלה אני בסדר עכשיו לוקאס כאן "בואי לפה" אמר הסתכלתי עליו בשאלה הוא טפח על רגליו וחייך ששחררתי צחוק קטן ועליתי מעליו מסתבכת קצת אבל בסוף מצליחה "אחח כל כך דאגתי לך" מלמל מבעד לחיבוק קברתי את פני בחזה שלו ונתתי לשרירי המתוחים להירגע הרגשתי בטוחה איתו
"ברבור" מילמל לוקאס נרדמתי? "ממ..?" מלמלתי "בואי נלך הביתה" הוא אמר הרמתי את ראשי ממנו והסתכלתי עליו "נרדמתי?" שאלתי במבוכה הוא חייך חיוך קטן שגרם לי להסמיק והנהן "סליחה" מילמלתי וקמתי ממנו הוא משך אותי בחזרה אליו ולפני שהספקתי להגיד משהו הוא ריסק את שפתיו בשפתיו התמסרתי לנשיקה נותנת לו להכניס את לשונו ומשחקת לו בשיער התנתקנו כדי לנשום והוא קבר את ראשו בצווארי מסניף אותו "אחח התגעגעתי אלייך" מילמל "גם אני,אבל ראית אותי בצהריים" אמרתי מצחקקת "אני לא יכול שאת רחוקה ממני אפילו דקה" נהם ונשך אותי בצוואר גורם לי לפלוט גניחה ומיד להחניק אותה "זה נעים לך?" לחש ומצץ את עורי במקום שנשך מקודם פלטתי גניחות חנוקות ומיהרתי להרחיק אותו ממני "מה קרה?" שאל עם חיוך ממזרי "ב..בוא נלך" מילמלתי במבוכה הוא נשק לשפתי קלות והעיף מבט בצווארי עברתי למושב שלי ומיהרתי להוציא את הטלפון שלי ולהיכנס למצלמה "לוקאס" פלטתי צווחה בהלה צווארי היה אדום וידעתי שיהיה קשה להסתיר את זה "מה?" שאל בתמימות "דפוק" מילמלתי בכעס "שחקנית ראיתי שנהנת" אמר "או יותר נכון להגיד שמעתי" אמר מתגרה בי "פשוט תסתום" אמרתי בזעף והסמקתי הוא צחק והתחיל לנסוע עניתי להודעות של כולם והרגעתי אותם כנראה אביאור דיבר איתם "לוקאס לאן אתה נוסע?" שאלתי כשראיתי שזה לא הדרך לבית שלי "לבית שלי" הוא ענה "שלך למה?" שאלתי "אמא שלי אמרה לי להביא אותך אלינו" ענה "א..אבל אני מבולגנת ועייפה ו-" הוא קטע אותי
"תרגעי את כבר מכירה אותם וגם אביאור יצא למסיבה ואני לא יודע איפה דניאל אז אני לא רוצה שתיהי לבד" הוא אמר "אביאור יצא?" שאלתי בדאגה "כן" ענה ולכסן אלי מבט "אבל אם הוא ישתכר מי יעזור לו? עם מי הוא נסע? דניאל איתו?איפה הקטנים?" שאלתי בלחץ וחיפשתי את הטלפון מהר לוקאס חטף לי אותו מהידיים והתרכז שוב בנסיעה "תרגעי הוא הלך עם הבנים והקטנים אצל סבתא שלך היא בקשה שהוא יביא אותם גם ככה אז הוא רק ניצל את ההזדמנות" אמר לוקאס מרגיע אותי "למה לא הלכת איתם?" שאלתי "כמו שאמרתי לא רציתי להשאיר אותך לבד וחוץ מזה אני מעדיף להיות איתך מאשר לצאת למסיבה" הוא אמר וליטף את רגלי הנחתי את ידי על ידו מלטפת אותו בעדינות "אני אוהבת אותך" אמרתי והסטתי את מבטי לחלון לא משנה כמה פעמים אני אגיד לו את זה זה תמיד יהיה מביך "גם אני אוהב אותך" הוא אמר והידק את אחיזתו ברגלי הגענו לבית שלו יוצאים מהרכב והולכים לכיוון הדלת "הם ערים?" שאלתי בלחש "רוב הסיכויים שכן ככה זה אצלנו בשישי כולם מדברים עד מאוחר כי לא יוצא לנו לדבר הרבה במשך השבוע" הוא אמר אני מבינה אותו הייתי עושה את זה עם אחים שלי נכנסנו לביתו שומעים קולות צחוק מהסלון סידרתי את בגדי ושערי ונכנסנו לסלון "בר" קראה אבישג בקול שמח גורמת לכולם להסתכל עלי לא חשבתי שהיא תיהיה ערה כבר שעה 1 בלילה היא קפצה עלי בחיבוק מוחץ גורמת לי לצחקק "שוגי" קראתי ואימצתי אותה אלי "התגעגעת אלי?" שאלתי והיא הנהנה מהר בתגובה הורדתי אותה ואמרתי לגלית ומשה שלום ואז קפצתי על אלירן "נו אתה מוכן למבחן?" שאלתי כשהתנתקנו מהחיבוק לוקאס התיישב מולי והושיב את אבישג עליו "מוכן אחושמוטה את הולכת להפסיד בהתערבות" הוא אמר מרוצה "אתה אומר את זה כאילו זה דבר רע" אמרתי גורמת לו להתגלגל מצחוק "אחח רואים שבא לך עלי" הוא אמר בגאווה גורם ללוקאס לקמט את גבותיו "אלירן אולי תגיד ללוקאס על מה התערבתם הוא עוד ישתגע" אמר משה וצחק צחקתי גם והוא נעץ בי מבט והתאפק לא לצחוק "מי זה?" שאלתי בלחש כשראיתי מישהו יורד מהמדרגות הוא היה ממש גבוה אולי קצת יותר מלוקאס והיה לו שיער שטני ועיניים חומות דבש הוא היה בנוי היטב וראו שהוא מתאמן "היי" אמר כשראה אותי "מי זאת?" שאל "הראל זאת בר החברה של לוקאס ובר זה הראל את זוכרת אותו?" שאלה גלית עם חיוך שובב צמצמתי עיניים וניסיתי להיזכר הראל...הראל..אמ לא נשמע לי מוכר..אהה אני זוכרת גלית גרמה ללוקאס לקנא כשאמרה לו שהיא תשדך ביננו הזיכרון גרם לחום להתפשט על לחיי וצווארי וידעתי שאני אדומה הוא הביט בי בשאלה נראה שלוקאס גם נזכר כי הוא הזעיף פנים גורם לגלית לצחוק "כ..כן כן אני זוכרת" אמרתי מנסה להרגיע את הסומק שלי
"היי" מילמלתי וקמתי ללחוץ את ידו התיישבתי בחזרה ליד אלירן והראל התיישב ליד לוקאס "אז מה איך את מכירה אותי?" שאל הראל "אה גלית מדברת הרבה על המשפחה שלכם אז אתה יודע יצא לי לשמוע עלייך פה ושם" מילמלתי ומיהרתי להעביר נושא "אז אלירן תספר ללוקאס על מה התערבנו" אמרתי גורמת ללוקאס לנעוץ מבט באלירן שעכשיו זז באי נוחות "איזו כלבה למה אני?" שאל "כי זה היה רעיון שלך" אמרתי "אבל זה היה לפני שהתחלתם לצאת" הוא קרא בתסכול צחקתי מהפחד שלו גורמת לו לנעוץ בי מבט חודר נרגעתי מהצחוק ואמרתי "תרגע זה כולה דייט הוא לא יכעס" אמרתי אבל שחכתי ללחוש ככה שכולם שמעו "מה?" שאל לוקאס בכעס וגלית צחקה ומשה טפח על כתפו של לוקאס וצחק בקול "בר הבטיחה לי דייט אם אני אקבל ציון טוב במבחן" אמר אלירן "ממש לא" קבע לוקאס "ממש כן" עניתי גורמת לו לנעוץ בי מבט מעוצבן "לוק תרגע זה מגיע לו הוא משקיע וחוץ מזה אני רוצה להכיר את גיסי" אמרתי בחיוך שובב לוקאס נחנק גורם לנו לצחוק "א..אני בא איתכם" הוא אמר ונקודות קטנות של סומק היו על לחייו בגלל מה שאמרתי "לא אתה לא" אמר אלירן "סליחה?" שאל לוקאס "קודם כל אני לא צריך להיות גלגל שלישי אם תבוא ודבר שני איך אני אצליח להזרים אותה אם תיהיה שם" הוא אמר עם חיוך ממזרי אחח איך הוא אוהב להציק ללוקאס חשבתי וצחקתי עם כולם לוקאס היה נראה כאילו עוד שניה יקום להחטיף לו אז מיהרתי להגיד "וחוץ מזה אני רוצה לשמוע את הפדיחות שלך וזה לא יקרה אם תיהיה שם" אמרתי בסיפוק "עכשיו אין סיכוי שאני נותן לכם להיות לבד" הוא אמר "מזל שאף אחד לא שאל אותך" אמרתי והחלטתי שגם אני אוהבת להציק לו הוא עיקם את אפו ומלמל קללות "אתם עוד תצטערו על זה" הוא אמר הוצאתי לו לשון ואלירן הרים את גבותיו מעלה מטה בהתגרות "לוק אבישג נרדמה" מילמלתי בלחש הוא הסתכל עליה וראה שאני צודקת והרים אותה לחדר שלה "בר אז איך בלימודים?" שאל משה "אתה יודע..בסדר" אמרתי באנחה "אז הראל מאיפה אתה?" שאלתי כי שמתי לב שאולי משעמם לו להקשיב לנו "רמת גן" ענה "בת כמה את?אני 17" אמר "גם אני" עניתי הוא בא להגיד משהו אבל צלצול הטלפון שלי קטע אותו על הצג היה רשום אביאור עניתי מהר מפחדת שקרה לו משהו ולוקאס בדיוק ירד והתיישב ליד הראל
שיחה
"הלו" אמרתי