סיפור אהבה טיפוסי

פרק 33

אני והבנות נכנסו בשער של בית הספר מצחקקות מבדיחה שאלה סיפרה וראינו שהבנים יושבים ביחד ומדברים לאביאור הייתה סיגריה ביד ועיוותתי את פרצופי בגועל התקדמתי אליהם עם הבנות והוצאתי לו את הסיגריה מהפה זרקתי אותה על הרצפה ודרכתי עליה "היי" הוא אמר אבל כשראה שזאת אני השתתק ונאנח "אמרת שאתה מפסיק לעשן" אמרתי בכעס "כן נו סליחה אני יודע" הוא אמר נעצתי בו מבט מעוצבן אני והוא סיכמנו שהוא לא מעשן כי שנינו יודעים שזה לא יעשה לו טוב וכרגע הוא לא מכור אז הקדמתי תרופה למכה וסיכמתי איתו שהוא יעשן רק כשהוא עצבני או נסער וכרגע הוא לא נראה עצבני קצת נסער אבל לא עצבני הוא נאנח "סליחה אני מבטיח לא לעשן" הוא אמר ועדיין לא הייתי מרוצה כי הוא הבטיח גם פעם שעברה והנה עכשיו הוא מעשן ,
הוא כנראה הבין שאני חושבת על כי הוא אמר "אני יודע שהבטחתי פעם שעברה אבל אמרנו שאני יכול לעשן כשאני נסער" הוא אמר "ולמה אתה נסער" שאלתי ושילבתי ידיים "ציפור קטנה בשם לוקאס לחשה לי שהתחלתם לצאת" אמר אביאור ונחנקתי "מה" צעקו הבנים "סוף סוף" נאנח איתן ואליאור הנהן בהצדקה "סתמו" מילמלתי בכעס והסמקתי "ולמה אתה נסער?" שאלתי את אביאור "חשבתי שאין לך בעיה עם לוקאס" אמרתי "אין לי בעיה עם לוקאס יש לי בעיה עם זה שיש לך חבר" הוא אמר "תביני אני שמח בשבילך אבל שלא תחשבי לרגע שאני שמח שיש לך חבר כי אם זה היה תלוי בי לא היה לך חבר עד גיל 20" הוא אמר רציני גילגלתי את עיני והבנים החליפו מבטים הסתכלתי על הבנות והן משכו בכתפיהן "מה?" שאלתי "אנחנו צריכים לעשות לו את השיחה" אמר איתי לשון ושון הנהן "מה? אבל אתם חברים שלו" אמרתי ביאוש "מה הקשר אם הוא יפגע בך זה שהוא חבר שלנו לא ימנע מאיתנו לפוצץ אותו" אמר איתן "מה גם אתה? אתה החבר הכי טוב שלו לא?" שאלתי "שוב אם הוא יפגע בך הוא מת" אמר איתי ניערתי את ראשי בחוסר הבנה "ואל תשכחי לספר לאחים שלך" אמר אביאור קפאתי במקום והסתכלתי עליו בפחד ויאוש "אבי אני לא יכולה לספר להם" אמרתי בהתבכיינות "בעיה שלך אני לא קשור לזה" הוא אמר יודע שאני אבקש ממנו לספר להם "נו אבל בבקשה אם הם יראו שאתה מסכים הם לא יכעסו" אמרתי בהתחננות "את יודעת שלא הם יהרגו אותי ורק אח"כ יקשיבו" הוא אמר "אבילולו" אמרתי "לא" הוא אמר "מה קרה?' שאל לוקאס וחיבק אותי מאחורה "ממ?בוקר טוב" אמרתי והסתובבתי אליו הוא התקרב לנשק אותי אבל צעקה גרמה לו להתרחק "לא'' צעק אביאור גורם לי להסתכל עליו בפליאה "לא מולי אחרתי אני אשתגע" הוא אמר וגלגלתי את עיני נושקת קלות ללוקאס ומסתובבת בחזרה לאביאור "יש לי להקיא" הוא אמר ואלה בעטה בו "איי" הוא צעק והיא נאנחה בדרמה "בר איך את שורדת איתו?" היא שאלה "גם אני שואלת את עצמי את זה" אמרתי והוא סינן סתמי הוצאתי לו לשון והסתובבתי ללוקאס שעדין חיבק אותי "איך ישנת?" שאל "ישנתי טוב" אמרתי והוא קירב אותי אליו אבל אביאור נידחף ביננו "זה יהיה ככה כל הזמן?" שאל לוקאס בעצבים והתיישב על הספסל באתי לענות אבל אביאור הקדים אותי "כן" הוא אמר ולוקאס נחר בכעס והוציא סיגריה מהקופסה שהיתה לו בכיס הוא בא להדליק אותה אבל העיף בי מבט ותחב אותה לאוזנו חייכתי אליו חיוך קטן והסתכלתי לכיוון השער הילאי נכנס בשער ונופף לי לשלום רצתי אליו וחיבקתי אותו "למה לא ענית לי אתמול" אמרתי ושילבתי את ידי בכעס "סליחה?" הוא שאל "התקשרת אלי בשלוש בלילה" הוא אמר "לא נכון התקשרתי קודם בתשע ואז באחד ואז בשלוש" אמרתי ושירבבתי את שפתי "נו סליחה סליחה עבדתי אתמול ורק כשחזרתי הביתה ראיתי שהתקשרת וכבר היה מאוחר אז לא חזרתי אלייך" הוא אמר חשבתי קצת והבנתי שהוא צודק כי הוא עובד בקולנוע והוא חוזר מאוחר אז אני מבינה למה הוא חזר מאוחר "עזבי את זה למה התקשרת אתמול?" הוא שאל בסקרנות "אני ולוקאס התחלנו לצאת" צווחתי בלחש וקפצתי עליו "סוף סוף הוא תפס קצת שכל" אמר הילאי ותפס אותי כדי שלא אפול "רדי את כבדה" הוא אמר ירדתי ממנו "אתה קראת לי עכשיו שמנה" שאלתי "כן" הוא אמר פערתי את עיני "חצוף-בוא לפה אתה מת" צעקתי והוא ברח ממני רדפתי אחריו והוא התחבא מאחורי שירה "מה עשית?" שאלה חן "כלום" הוא אמר בתמימות "שקרן הוא קרא לי שמנה" אמרתי בכעס ואלה תפסה אותו מאחורה והתקדמתי אליו "עכשיו תקבל את מה שמגיע לך" אמרתי ותפסתי בכתפיו "מה את עושה משוגעת" הוא צעק כשהתחלתי לדגדג אותו והוא פרץ בצחוק "בסדר סליחה סליחה" הוא צעק גורם לילדים להסתכל עלינו חייכתי בסיפוק ושחררתי אותו "תלמד לא להתעסק איתי" אמרתי עם חיוך והסתכלתי על כולם שצחקו הילאי סידר את עצמו והוציא לי לשון הרגשתי משיכה ומצאתי את עצמי יושבת על לוקאס חייכתי לעצמי והתרבחתי עליו הוא חיבק אותי והנחתי את ידי על ידיו הוא כל כך חמוד שהוא מקנא חשבתי לעצמי "אריאל" קראתי כשראיתי אותו נכנס בשער לוקאס קימט את גבותיו בזעף כשניסיתי לקום ממנו והוא חיזק את החיבוק "תשחרר אני אביא לו חיבוק ואחזור" לחשתי לו תשכחו ממה שאמרתי על זה שהוא חמוד הוא פדחן אריאל התקרב וקמתי מהר וחיבקתי אותו לוקאס משך אותי אליו אחרי שהתנתקנו ואריאל חייך כמבין "מה שלומך?" שאלתי "בסדר" הוא אמר "אהה את זוכרת את מאי?" הוא שאל "כן" עניתי מאי זאת מישהי שאריאל התייעץ איתי לגבייה "אז הצעתי לה לצאת "אהה אני מניחה שהיא דחתה אותך" אמרתי עם חיוך מנחם "לא היא דווקא אמרה כן" הוא אמר בזעף והתאפק לא לחייך "אהה מסכנה" אמרתי נושכת את שפתי כדי לא לחייך "למה מסכנה?" שאל בבלבול "אני מרחמת עליה שהיא צריכה להיתקע איתך" אמרתי ופרצתי בצחוק עם כולם "בת זונה" הוא אמר וצחק "סתם סתם חיים שלי מי לא תרצה אותך תראה איזה חתיך אתה" אמרתי ולוקאס נשך לי את הצוואר "קנאי" סיננתי "סתמי" הוא החזיר וחייכתי לעצמי "אהה איפה הטלפון שלי" שאלתי "אצלי למה?" שאלה חן היא הביאה לי את הטלפון וחייגתי למורה של טום "שלום זאת מזל?" שאלתי "כן מי זאת?" שאלה מזל המורה של טום "זאת בר אחות של טום" אמרתי "אהה בר מתוקה מה שלומך" שאלה מזל היא הייתה המורה שלי ביסודי אז היא מכירה אותי "בסדר מה שלומך?" שאלתי "בסדר" היא אמרה "ובעלך? שמעתי שהוא עבר תאונה הוא בסדר?" שאלתי "כן מתוקה הוא חזר הביתה לפני שבוע הוא מרגיש יותר טוב" היא אמרה ולא יכולתי שלא לחייך בעלה הוא אחד האנשים הכי נחמדים שאני מכירה "אני שמחה לשמוע אני לא אפריע לך יותר מידי לפני הלימודים רק רציתי להגיד לך שטום לא הרגיש בבוקר כל כך טוב אבל הוא התעקש ללכת לבית ספר אז אני אשמח אם תפקחי עין" אמרתי במעט דאגה "אהה בטח בר אני אשגיח עליו תודה שאמרת לי" היא אמרה נפרדנו לשלום וניתקתי "בר טום לא מרגיש טוב?" שאל אביאור "כן דניאל התקשר אלי בבוקר ושאל אותי מה לעשות" אמרתי "למה הוא לא שאל אותי?" שאל אביאור "כי אתה גם ככה היית מתקשר אלי" אמרתי וגלגלתי את עיני רק דיברנו על החמור ודניאל נכנס בשער מיהרתי לקום מלוקאס ונפלתי על הדרך "מה יש לך?" שאל דניאל "לי כלום מה יש לך?" שאלתי בלחץ הוא סרק אותי במבטו ונראה חושד נאנחתי ביאוש ואמרתי "דני אני צריכה לדבר איתך אחרי הבית ספר" אמרתי "דברי עכשיו" הוא אמר "לא לא אין זמן עוד מעט יש צלצול" ניסיתי להתחמק והוא משך בכתפיו והלך נאנחתי בהקלה ולוקאס הסתכל עלי לא מבין "עוד לא סיפרתי לדניאל" אמרתי נאנחת "ולליאור ולאליאב ולאדם" אמר אביאור בהתגרות "אהה תהרגו אותי וזהו" אמרתי "זה עד כדי כך נורא?" שאל איתן ואביאור פלט נחירה "אם חשבתם שאני הבעיה הכי גדולה אז אתם טועים עדיף אותי מאשר אותם" הוא אמר והנהנתי "אדם יהרוג אותך ליאור יזרוק אותך מהמדרגות ואליאב יפטר מהגופה ודניאל.." הצטמררתי מהמחשבה הולכת להיות פה מלחמת עולם חשבתי לעצמי "יהיה בסדר" אמר לוקאס והושיב אותי עליו מחבק אותי חייכתי לעצמי ושמחתי על זה שיש לי אותו "יאללה קומו עוד כמה דקות יש צלצול" אמר שון הקמתי את לוקאס
והלכנו לכיתה נפרדתי משון אריאל חן והילאי כי הם בכיתה אחרת ונכנסנו לכיתה
בסוף היום
נפרדתי מכולם הולכת לכיוון המכונית שלי נוסעת ולוקחת את הקטנים כשהגעתי לבית החנתי ויצאנו ראיתי משהו מוזר בשיחים אבל כשהתקרבתי ראיתי שזה רק חתולה ניערתי את ראשי ואמרתי לעצמי להפסיק להיות פרנואידית ונכנסתי לבית בעקבות הקטנים "להכין פיצה?" צעקתי אליהם כי הם כבר רצו למעלה "כן" הם צעקו בהתלהבות עליתי לחדר שלי מחליפה לפיג'מה קצרה של מיקי מאוס ירדתי למטה ועשיתי גולגול בדרך הכנתי בצק והלכתי לסלון עד שיתפח שלחתי בקבוצה תמונה של הבצק ואמרתי הלם לנחש מה אני מכינה הם מייד ידעו שזה פיצה והטלפון שלי התמלא בהודעות של אני בא שמרי לי...התכתבתי עם לוקאס ואחרי חצי שעה דניאל נכנס לסלון קראתי לו וכתבתי ללוקאס שאני הולכת לדבר עם דניאל עלינו הוא אמר שהוא בא ויצאתי מהווצאפ "דני בבקשה אל תשתגע ואל תכעס" אמרתי והתיישבתי לידו "דברי את מלחיצה אותי" הוא אמר עם מבט חושד נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי "התחלתי לצאת עם מישהו" פרצופו התעוות והוא הסתכל עלי באי אמון "אחרי מה שקרה עם עומרי את שוב יוצאת עם מישהו" הוא שאל בכעס כמעט צועק "דני תרגע אני אוהבת אותו והוא אותי" אמרתי מנסה להרגיע אותו "גם עומרי אמר לך שהוא אוהב אותך אל תשכחי מה שקרה אח"כ" הוא אמר בעצבים "אני זוכרת טוב מאוד מה קרה" אמרתי בקול פגוע והתאפקתי לא לבכות "בר נו אני מצטער" הוא אמר וחיבק אותי "מ..מה שאני מנסה להגיד זה שלמדתי מהטעויות שלי ועכשיו אני יודעת להיזהר ואני באמת אוהבת אותו" אמרתי ודני ניגב לי את הדמעות "מי זה?" שאל "לוקאס" אמרתי עם חיוך קטן "לוקאס?לוקאס של אביאור?" שאל דניאל בפלא "כן" אמרתי וגלגלתי את עיני "אביאור יודע?" שאל "כן והוא שמח בשבילנו" אמרתי "וואי מי היה מאמין את ולוקאס" אמר דניאל והתרווח בספה כשיד אחת עלי מה נסגר עם הפיצול אישיות שלו חשבתי לעצמי תקתוק נשמע בדלת ולוקאס התפרץ לבית מתנשף הוא הסתכל עלינו חצי מחובקים ונשם בהקלה דניאל קם והפרצוף שלו הפך להיות מפחיד עכשיו אני מבינה למה פוחדים ממנו בבית ספר הוא התקדם אל לוקאס ולוקאס הזדקף "אחותי אהה?" שאל דניאל "כן?" ענה לוקאס הדלת נפתחה בבום וכל החבורה נכנסה הם עקפו את דניאל ולוקאס כאילו לא ראו אותם והתיישבו בספה "סיפרת לו?" שאלה אלה "כן" אמרתי באנחה הבנים החליפו מבטים וקמו הם הלכו לכיוון לוקאס ודניאל ועלו ביחד איתם לחדר של אביאור באתי לקום אבל אבל חן הנידה בראשה "שפשוט יסיימו עם זה" אמרה נאנחתי בדרמתיות והתיישבתי "בואו נלך לצוטט" אמרה אלה עם חיוך ממזרי עלינו למעלה בריצה והצמדנו את הראש לדלת "אם תפגע...תזהר עליה...אתה מת" שמעתי רק קטעי מילים "אתן מבינות משהו?" לחשתי הן הנידו את ראשן לשלילה הדלת נפתחה ונפלתי פנימה הבנות לא נשענו על הדלת ככה שרק אני נפלתי הבטתי למעלה וראיתי את איתי מתאפק לא לצחוק "אז מה קורה" אמרתי בתמימות וקמתי מהרצפה מנערת ממני אבק דמיוני "מה עשית פה?" שאל שון "אתם שומעים את זה?" שאלתי "הפיצה נשרפת" קראתי בבהלה "אבל אמרת שהיא עדיין לא תפחה ואיך אפשר לשמוע שהיא נשרפה?" אמרה אלה "סתמי כבר" אמרנו אני חן ושירה ביחד היא הרימה את ידיה למעלה כחפה מפשע חייכתי חיוך מתנצל לבנים ורצנו למטה הבנות התיישבו על השיש ואני התחלתי להכין את הפיצה "בקיצור הוא אמר שאני זונה בגלל שדיברתי עם עוד בן במקביל" אמרה שירה "הוא צודק" אמרה חן "אבל מה הוא ציפה שיצא מהדיבורים האלה זה כולה אינסטגרם זה לא אתר שידוכים" היא אמרה בכעס "היא צודקת" אמרתי והבנות הסתכלו עלי "אתן רואות אני צודקת" היא אמרה בהתלהבות "איך היא צודקת?" שאלה חן "אינסטגרם זה לא אתר הכרויות וזה שהם דיברו זה סבבה ושירה אמרה שזה היה על הגבול הידידותי ולא הרומנטי אז אני באמת לא מבינה מה הוא ציפה וחוץ מזה אני בטוחה שהוא התחיל עם עוד מלא בנות חוץ משירה" אמרתי אלה הנהנה בהסכמה "פעם רודף שמלות תמיד רודף שמלות" אמרה אלה המשכנו לדבר בזמן הזה הוצאתי 2 מגשים מהתנור והכנסתי עוד שניים קראתי לקטנים לאכול והתיישבתי עם הבנות ואכלנו הבנים דפקו לי מבטים כועסים ואביאור מילמל זה לא הוגן "תרגעו שלכם יוצא עוד 10 דק בעיה שלכם שרציתם תוספות אחרות" אמרתי בגלגול עיניים סיימנו לאכול ופיניתי את השולחן כדי שהבנים יוכלו לשבת הוצאתי להם את הפיצה מהתנור והם אכלו אלה עלתה לחדר שלי לישון ושירה וחן אמרו שהן צריכות ללכת עליתי לחדר של הקטנים ונשכבתי במיטה שלהם "אתם רוצים לראות סרט?" שאלתי "כן" הם צרחו ועלו למיטה נשכבנו בנוח כשטום מחבק את בן ואני מחבקת את טום וראינו בובספוג התחלתי להיות ישנונית וכמעט נרדמתי אבל שמעתי את הדלת נפתחת והראש של לוקאס הציץ ממנו הוא נכנס וסגר אחריו את הדלת הסתכלתי עליו בשאלה אבל הוא התעלם והרים אותי מהמיטה נשכב והשכיב אותי עליו צחקקתי קצת והוא סימן לי להיות בשקט כי הקטנים נרדמו הוא כיבה את הטלוויזיה והאור וחיבק אותי נרדמתי כשראשי על חזהו ורגלי בין רגליו