שלושה ימים עברו. שלושה ימים בהם כל יום המנהל ניצל ביתר שאת. הוא לא עזב אותי לרגע, וגם לא את אי-סו... הוא התעלל בנו. הרביץ, הפשיט ואפילו...
אבל עכשיו זה נגמר. לפחות איתו זה נגמר. עכשיו עומד להיות לי סבל חדש, נוראי, לא מוכר. אני יודע שמשהו עוד יותר גרוע ממתקן כליאה הולך לקרות לי. אני לא יודע אם אני אצליח לשרוד, אבל אני יותר מפחד על הו-סוק.
ביום השחרור, ג׳ימין התחנן אליי וכמעט בכה שאני אשמור איתו על קשר, הלוואי... ״אני חייב להיות בקשר עם מישהו נורמלי אחד לפחות. לא?״ הוא הסביר, ואני אמרתי שאעשה כמיטב יכולתי. גם ג׳ימין שם לב שזה מוזר...אבל אני שהבנתי מי ומה עומדים מאחורי זה, העדפתי לשתוק.
נכנסו לחדר ההוא, הורידו לנו את האזיקים ונתנו לנו בגדים אזרחיים. לבשתי את הבגדים וחיכית שיקרה משהו, אני בטוח שהו-סוק ואי-סו לא מבינים מה קורה, אבל תיכף הם ידעו מה הולך להיות וזה לא יהיה יותר טוב מפה...
דלת החדר נפתחה. הוא עמד שם עם עוד שלושה כמוהו. ״בא נצא״ הוא הכריז, והסוהרים ליוו אותנו החוצה. הם הכניסו אותנו לרכב גדול של שבע מקומות, ואז כשהתיישבנו, הם דחפו לנו מזרקים בצוואר.
חושך. שקט. כלום.
אור לבן שטף את עיניי. איפה אני? הסתכלי מסביב, בקושי ראיתי משהו. ״הוא התעורר!״ שמעתי קול לא מוכר קורא, ומיד שמעתי צעדים שהתקרבו אליי במהירות. הייתי קשור לכיסא, כשפי חסום ואין לי יכולת לזוז. הערפד המוכר הסתכל עליי באושר. ״בוקר טוב״ הוא אמר בצהלה.
ניערתי את ראשי וניסיתי להשתחרר, למרות שני יודע שאין סיכוי. שיט. הם צחקו בקול רם ואני התחלתי להשתולל עד שהוא תפס בצווארי. ״כדאי לך להתנהג יפה״ הוא הסתכל אל תוך עיניי באיום, הסתכלתי עליו בחזרה בפחד, לא ידעתי מה עומד לקרות איתי, וזה הפחיד אותי.
הוא הלך אחורה כשהוא עוזב לי את הצוואר, החדר היה ריק לגמרי, איפה הו-סוק ואי-סו? מה קורה כאן? ״אל תדאג. אתה במקום בטוח. אף אחד לא ימצא אותך כאן!״ הוא הסביר בשעשוע.
״אנחנו צריכים לעבור בביקורת.״ אמר פתאום אחד מהם, והערפד הנהנן בהסכמה. ״האחרים כבר עברו אותה. רק הוא נשאר. יש לו תור לעוד עשר דקות.״ אמר ויצא מהחדר כשהוא משאיר אותי שם עם החברים שלו שהזריקו לי שוב משהו.
חושך. שקט. כלום. נרדמתי שוב.
שוב התעוררתי, והפעם הייתי קשור למיטת חולים. פתאום ראיתי צינור אדום מחובר לידי. זה היה הדם שלי, שטפטף לתוך שקית מיוחדת שהתמלאה עד החצי. מישהו הגיע, הוא לבש חלוק לבן ובדק את השקית. ״מה זה?״ שמעתי אותו מדבר לעצמו. ״מעולם לא ראיתי דם כזה...״ מיד אחר כך הוא קרא לחברו שגם הוא נראה בהלם. ״אנחנו חייבים להעביר את זה להוד מעלתו, זה תופעה נדירה...זה עושה אותי רעב״, אכלתי אותה!
YOU ARE READING
Lived and died-חי ומת
Vampire״השמועות אומרות שנער צעיר בן 13, קים טאהיונג, ברח מבית האומנה בו שהה היות והוריו לא היו כשירים לגדל אותו ואת אחיו. הוא הגיע לבית הוריו אחוז טירוף. לקח סכין מטבח גדולה והתחיל בטבח נוראי. הוא ניסה לרצוח את הוריו כשהוא צורח עליהם...״ האם השמועות האלו נ...
