חסר רגשות [1]

פרק 6

נקודת מבט קאי סביאנו

״אני מחכה.״ אמרתי בחוסר סבלנות לבחורה המפוחדת שעמדה מולי, היא נראתה בדילמה, מתלבטת אם כדאי לה למות או להצטרף אלינו, אני קיוויתי שהיא תחליט למות.

״אני רוצה שאוליבר יחיה וגם לי יש תנאי.״ היא לפתע אמרה בנימה גדושה בביטחון ואני הרמתי את גבותיי בהתפלאות, איך היא מעזה לקבוע לי תנאים? ״אחרי שאתם מסיימים עם המשימה שלכם אתם משחררים אותי ואת אוליבר לבית שלנו.״ היא הוסיפה ואני כמעט מתתי מרוב צחוק.

״תגידי לי, מי את חושבת שאת לעזאזל?״ גיחכתי בבוז והיא הסיטה אליי את עיניה הבהירות והחומות.

״אני מסכים לזה.״ אייזק קטע אותי והפניתי אליו את עיניי הזועמות.

״אייזק, זה הסוף שלך.״ סיננתי ברוגז, לא יכולתי להפר את מה שהוא אומר, כי הוא גם חלק מהמאפיה שלנו. אבל אייזק איבד את זה, למה הוא מתנהג כמו רכיכה?! ״אני צריך להחליף איתך מילה, תביא לפה שומרים שישגיחו עליה ותבוא איתי.״ לחשתי בכעס והפניתי את גבי אל שניהם, מתחיל להתקדם אל היציאה.

״תודה, אייזק.״ שמעתי אותה אומרת והכעס שלי הכפיל את עצמו, הוא נדלק עליה, בגלל זה הוא מתנהג כמו אידיוט.

יצאתי אל האוויר הצח ונאנחתי בכבדות, שלפתי סיגרייה מכיסי והדלקתי אותה בעזרת מצית שחורה. לאחר מספר דקות, אייזק יצא וכמה חיילים שלנו נכנסו במקומו.

אייזק נעמד לצידי, נראה מעט חושש.

״הפתעת אותי.״ התחלתי להגיד והעפתי לעברו מבט חטוף בעודי ממשיך לנשוף את עשן הסיגריה.

״אני יודע שאתה בטח כועס עליי, אבל אני חלק מהמשפחה הזאת, אני יכול לקבוע החלטות בדיוק כמוך.״ הוא אמר.

גלגלתי את עיניי וכיביתי את אש הסיגריה בעזרת האצבע שלי, ״אייזק,״ הסתכלתי לו בלבן של העיניים, ״אני מכיר אותך, כשאתה נדלק על מישהי אתה מתנהג כמו טיפש, אני מזהיר אותך מראש, אל תסתכל עליה בצורה כזאת, אחרת אני אהרוג אותה ואותך אני אעיף מכאן לתמיד ושנינו יודעים שאני מסוגל לעשות את זה, מובן לך?״ סיננתי באיום.

אייזק היסס לרגע ולבסוף הנהן כשעל פניו הבעה חמוצה, זה לא היה סוד שאני ואייזק לא מתים אחד על השני.

״אני הולך לישון עכשיו, אל תשכח את מה שאמרתי לך.״ הזהרתי אותו רגע לפני שהתחלתי להתקדם אל הבית, שהיה במרחק של כמה מטרים מהמחסן הנטוש.

הגעתי אל הבית הגדול ועליתי אל החדר שלי, ״תעיר את אחים שלי, אני צריך להודיע להם משהו.״ ביקשתי מאחד מהחיילים שמיד הנהן בהסכמה.