חסר רגשות [1]

פרק 47

נקודת מבט קאי

עכשיו כשקיארה עומדת ממש מולי, נזכרתי גם ברגשות החזקים שהיו לי כלפיה בעבר ואיך כל יום רק קיוויתי שהיא תחזור לידיים שלי, למרות הבגידות שלה, למרות שהיא שברה לי את הלב. הכל פשוט חזר אליי כמו בומרנג.
מבלי שאפילו שמתי לב למעשים שלי, קמתי מהשולחן שבו ישבה סקיילר והתקדמתי אל עברה של קיארה.
שיערה החום והארוך היה אסוף לגולגול מרושל, היא הייתה לבושה בטרנינג שחור ולמרות הכל היא הייתה נראית מדהים.

״שכחת שקבענו היום פגישה קטנה בין שנינו?״ היא קרצה לי בזדוניות.

כיווצתי את גבותיי, ״אה, כן, לגבי זה. אני הייתי אידיוט כששכבתי איתך, עשיתי את זה כי איבדתי כל רגש שהיה לי והתנהגתי דוחה עם כולם, אז אני מצטער אם עשיתי או גרמתי לך להרגיש לא בנוח.״ אמרתי לקיארה עם הבעה מתנצלת.

היא גיחכה, ״אתה מצטער? קאי, זה היה השבוע הטוב ביותר בחיים שלי, הייתי בטוחה שאני ואתה נחזור להיות ביחד שוב.״ היא אמרה לי וליבי התחיל לפעום בקצב לא נורמלי.

״אוקיי, אני אשאיר אתכם לבד.״ סקיילר קמה מהכיסא והתחילה לצעוד במהירות אל עבר היציאה.

ואני הרגשתי אידיוט על כך שאני לא הלכתי אחריה, במקום זה נשארתי לעמוד מול קיארה.

״ביחד?״ שאלתי אותה עם הבעה המומה.

קיארה נאנחה והתיישבה בדיוק במקום שבו ישבה סקיילר עד לפני שנייה, באותו מקום שסקיילר התוודתה ברגשות שלה כלפיי.

״קאי, תקשיב.״ קיארה נעצה בי את עיניה הגדולות ואני התיישבתי מולה, עדיין לא מצליח לעכל את מה שקורה. ״אני יודעת שעשיתי הרבה שטויות לפני עשר שנים, אבל זה שייך לעבר, אני כבר לא ילדה מטומטמת בת 14, אני השתנתי. רק שתדע שאני מאז ומתמיד אהבתי רק אותך.״ היא אמרה לי.

נעצתי בה את עיניי, כל הזכרונות שלי ושלה עלו במוחי ובמיוחד העובדה ששנים שלא הצלחתי להוציא אותה מהראש שלי, שנים שרק התפללתי שהיא תחזור אליי.
קיארה היא האהבה הגדולה ביותר שהייתה לי בכל החיים.

״קיארה.״ אמרתי את שמה בעודי אוחז בידה.

נקודת מבט סקיילר

חזרתי אל החדר שלי, רציתי לשבור משהו מרוב העצבים שתקפו כל חלק בגופי. איך הייתי כזאת מטומטמת? ואיך הוא יכול להיות כזה דוחה? הוא ישן איתי בלילה, הגן עליי מפני אייזק, פילרטט איתי כל הבוקר, נישק אותי, שמע שאני פאקינג אוהבת אותו. אבל ברגע שהיא הופיעה בדלת, הוא קם ורץ אליה. אפילו כשהלכתי משם הוא לא נלחם עליי. עכשיו הוא בטח איתה, מנשק ומחבק אותה.

התיישבתי על המיטה בתסכול.
למה אני כל הזמן נפגעת?
למה קל לאנשים לשחק ברגשות שלי כל הזמן?

נקישות נשמעו בדלת ואני התפללתי שזה יהיה קאי, התפללתי שהוא קיבל החלטה ושהוא גם אוהב אותי בחזרה ולא את קיארה. אבל כל התקוות האלו התנפצו כשקלטתי שמולי עומדת ג׳ניפר וצלחת מלאה בעוגיות בידה.

״שנים!״ היא חיבקה אותי עם יד אחת.

״מה שלומך, ג׳ניפר? שמעתי מאחי על הפרידה.״ אמרתי לה בעדינות והחיוך ירד מפניה.

״כן.״ היא נכנסה אל תוך החדר, ״לא ממש בא לי לדבר על זה כרגע.״ היא הוסיפה בעצב והושיטה לי את צלחת העוגיות, ״אפיתי אותן מקודם, את לא מבינה איזה טעימות.״ היא אמרה לי ואני התכבדתי בשתיים. ״אז מה איתך ועם קאי?״ היא התיישבה על המיטה שלי.

״אני לא חושבת שיש יותר אני וקאי.״ אמרתי לה ונאנחתי בכבדות, ״הלכנו לארוחת בוקר והיה מדהים אבל תנחשי מי החליטה להופיע ולהרוס הכל? קיארה היקרה שלנו! וקאי ישר נשבה לקסם שלה.״ סיפרתי לג׳ניפר בכעס.

ג׳ניפר לעסה את העוגיה והנידה בראשה, ״משום מה אני לא מופתעת, הודעתי לך שזה מה שיקרה, זה היה צפוי שקאי עדיין אוהב אותה.״ היא אמרה לי בעדינות.

כבר לא הרגשתי אכזבה ועצב, הרגשתי כעס כלפי קיארה המטמוטמת הזאת, למה היא החליטה להגיע לכאן פתאום ולהרוס הכל?

״יש לי משהו שיגרום לשתינו לשכוח מהצרות שלנו.״ ג׳ניפר אמרה וחייכה חיוך ערמומי ומרוצה, ״יש מסיבת מסיכות בלילה, קראתי על זה מקודם, המקום די קרוב עלינו ואנחנו לא נהיה בסכנה שם.״ היא סיפרה לי בהתלהבות.

״אבל קאי ירצה לבוא ולשמור עלינו או לשלוח חיילים איתנו.״ הזכרתי לה.

״המסיבה מתחילה באחד בלילה, אף אחד מהם לא יגלה שהלכנו, אנחנו נתגנב.״ היא אמרה לי בשקט.

״נתגנב? את בטוחה?״ שאלתי אותה בחשש.

״סקיילר, תסמכי עליי. אף אחד אפילו לא יחשוד שאנחנו לא בחדרים שלנו.״ היא דחקה בי, ״חוץ מזה, את צריכה לשכוח מהאח האידיוטי שלי ואני צריכה לשכוח מהאח האידיוטי שלך. שתינו צריכות אלכוהול ובנים חתיכים.״ היא משכה בכתפיה.

ואז השתכנעתי.

אם לקאי מותר לבלות עם קיארה, אז גם לי מותר לבלות עם מישהו אחר.

—————————-

שבת שלום לכולם!💕
שאלה חשובה: אתם שומרים שבת?