חסר רגשות [1]

פרק 18

נקודת מבט סקיילר

למחרת,

שמעתי מג׳ניפר במקרה שהמשימה שלהם תסתיים בעוד חודש.

אני לא מצליחה לקלוט את העובדה שבעוד חודש אני אהיה שוב בבית ואראה את ההורים שלי שבטח יחליטו להחזיר אותי ואת אוליבר לניו יורק אחרי מה שקרה לנו בעיירה ה״מקודשת״ הזאת.
ואז אני אחזור אל החברים הכי טובים שלי, ג׳ייסון וקלואי.

המחשבה עליהם משמחת אותי ומצב הרוח שלי באימון עם ג׳ניפר היה נהדר, החלטתי שאני הולכת להפסיק לחשוב יותר מידי ולדאוג ופשוט להעביר את החודש הזה בצורה הרגועה ביותר.

״אני זזה להתקלח.״ הודעתי לה בעודי נכנסת לחדר האמבטיה שלה ומתכננת להשתלט עליו בשעות הקרובות.

״אל תתעכבי שם יותר מידי.״ ג׳ניפר כאילו קראה את מחשבותיי. היא עדיין הייתה פרושה על מיטתה והתנשפה מהאימון הקשה, ״אנחנו הולכות לקניון עוד מעט, כמו שרצית.״ היא חייכה אליי חיוך רחב.

״אומייגאד! סוף כל סוף!״ קראתי בהתרגשות וקיפצתי במקומי. כבר היה נמאס לי לראות בכל יום את הווילה הזאת ואת אותם האנשים, אפילו את הפרצופים של שומרי ראש זיהיתי בשנייה.
אני כל כך מחכה לראות את העולם שבחוץ.

״אבל סקיילר.״ היא עברה למצב ישיבה ונעצה בי מבט ארוך ומתוסכל, ״יהיו ביחד איתנו שומרי ראש, אז שלא תעזי לנסות לעשות משהו-״ היא התחילה.

צקצקתי בלשוני, ״אני לא אנסה לעשות שום דבר, אני כבר התעייפתי מזה.״ אמרתי לה בייאוש, ״וחוץ מזה, עוד חודש אני במילא אהיה בבית, נראה לך שאני אסכן את זה?״ צחקקתי בקלילות ונכנסתי למקלחת, מצפה להתנקות מהר מכל הזיעה הזאת.

-

ג׳ניפר הלכה להתקלח ואני התארגנתי בחדרה, גנבתי ממנה חולצה ארוכת שרוולים בצבע לבן מבריק שנוטה לאפרפר שחשפה את הבטן שלי ולבשתי שורט ג׳ינס בצבע תכלת עם מעט קרעים. נעמדתי מול שידת האיפור שלה והתחלתי לעטר את ריסיי בעזרת המסקרה שלה, מרחתי אודם בהיר על שפתיי וקונסילר מתחת לעיניי, שהיה בהיר מידי לצבע העור השזוף שלי.

״אני רואה שאת מרגישה בבית.״ שמעתי את קולה המשועשע של ג׳ניפר.

הסתובבתי אליה, היא כבר הייתה מאורגנת, לבושה בגופיה ורודה שהדגישה את גופה החטוב, מכנסי טרנינג צמודים בצבע שחור ועליונית דקה בצבע ורדרד. שיערה הבלונדיני היה אסוף לגולגול וגם בלי איפור לג׳ניפר היו פנים מדהימות ומשורטטות, נמשים זעירים על האף ומעט על הלחיים, עיניים בוהקות ותכולות וריסים ארוכים.