חסר רגשות [1]

פרק 49

נקודת מבט קאי

״קיארה.״ אמרתי בעודי אוחז בידה בחמימות.
נדהמתי שהמגע הזה הזה לא עורר בי שום רגש רומנטי כלפיה, כל מה שראיתי זה את פניה של סקיילר מולי. ״אני מצטער.״ הוספתי בעדינות.

קיארה הביטה בי עם הבעה המומה, ״מה? אבל-״ היא התחילה לדבר ונעצרה, ״חשבתי שאתה-״

״כן, גם אני חשבתי. אבל מאז שהגעת אני הבנתי שיש רק מישהי אחת שנמצאת לי בראש.״ אמרתי לה וחיוך קטן צץ על פניי כשנזכרתי בסקיילר.

קיארה נראתה זועמת, ״אוקיי, שיהיה לכם בהצלחה.״ היא מלמלה בכעס והעיפה בתוקפנות את היד שלי מידה.

״קיארה, אני באמת מצטער.״ אמרתי לה שוב בעדינות.

קיארה נאנחה והתרוממה על רגליה, ״אתה לא צריך להתנצל, קאי.״ היא אמרה לי בטון שבור וחלש, ״אני עשיתי את הטעות בקשר הזוגי שלנו, אם הייתי מתנהגת אליך יותר טוב היינו ממשיכים- ממשיכים להיות ביחד.״ היא הביטה לי אל תוך העיניים.

״את מדהימה, קיארה, את בחורה טובה ואני מקווה בשבילך שתמצאי מישהו שיאהב אותך באמת.״ אמרתי לה בחיבה.

דמעות עלו בעיניה של קיארה והיא יצאה מהמקום בזריזות, משאירה אותי לבד.

-

העברתי את כל שעות הערב בקרב אימונים נגד ניקולאס, בעיקר בגלל שג׳ניפר הבריזה לי אחרי שקבעה איתי כאן במתחם, היא אמרה לי שהיא חולה והולכת לישון, אז נאלצתי לסבול את ניקולאס שהביס אותי בכל קרב שעשינו.

אני לא צוחק כשאני אומר שאני משוכנע ששברתי איזה עצם בגב אחרי הקרב איתו.

״אני חושב שזהו.״ אמרתי לניקולאס באנחה כשהייתי שרוע כל הרצפה.

ניקולאס שפך מים על גופו המזיע, ״זהו? אבל אפילו לא התחלנו!״ הוא צעק באנרגטיות.

עיניי נפערו, ״אני בן אדם פצוע, ניקולאס.״ אחזתי בצלע שלי וניקולאס גלגל את עיניו, ״אולי ג׳ונתן יחליף אותי.״ הוספתי ומשכתי בכתפיי.

ניקולאס הניד בראשו בעודו זורק לעברי בקבוק מים ועוזר לי לקום מהרצפה, ״הוא אמר לי שיש לו דלקת גרון, משהו כזה.״ ניקולאס אמר ומשך בכתפיו.

הרמתי גבה, ״גם ג׳ניפר חולה. זה לא קצת מוזר?״ שאלתי בחשדנות ולגמתי מהמים.

התקדמנו אל עבר היציאה מהמתחם וניקולאס גיחך, ״כנראה שהם הדביקו אחד את השנייה, עדיף שלא נתקרב אליהם.״ הוא אמר ואז פנה אל המעלית, ״אני הולך להתקלח. וקאי, אני מבקש שתבדוק את מצלמות האבטחה שוב, אני עדיין חושד שאייזק עלול לקפוץ לביקור בזמן הקרוב.״ הוא אמר לי בשקט ואני הנהנתי בציות.

נכנסתי אל עבר חדר המצלמות, המצלמות הראו כל אזור בבית המלון, אפילו אזורים שאף אחד לא היה בהם מעולם. עברתי כל מצלמה עד שעיניי נתקעו על המצלמה שמול חדרה של סקיילר.

ידעתי שאם אייזק יקפוץ לביקור הוא ילך אליה.

המשכתי לעמוד שם עוד כמה דקות עד שראיתי את סקיילר, היא התקדמה לחדרה כשהיא לבושה בשמלה חשופה בצבע בורדו שגרמה לי להשתגע מרוב כעס. מה היא חושבת שהיא עושה? לאן היא יצאה? סקיילר כמעט מעדה והבנתי לפי כך שהיא שיכורה.

ליבי נעצר כשקלטתי שמאחוריה עומד גבר בלונדיני.
סקיילר נכנסה אל החדר שלה והבחור אחריה.

ואז הרגשתי מה זה זעם אמיתי.

רצתי אל המעלית ולחצתי הרבה פעמים על הכפתור. אני לא מאמין שהיא עשתה את זה, היא פאקינג התגנבה למסיבה בשביל להזדיין עכשיו עם איזשהו בחור? איך היא העזה להתוודות בפניי שהיא אוהבת אותי ואחרי חצי דקה הלכה למישהו אחר?

המעלית נפתחה ונכנסתי לשם, לוחץ על הקומה של חדרה.
הבטתי בעצמי במראה, אפילו הפנים שלי היו אדומות והעיניים הכחולות שלי התכהו.
חשתי כעס שהיה כל כך חזק.

המעלית הגיעה סוף כל סוף ואני רצתי אל חדרה של סקיילר, דפקתי בחוזקה על הדלת עד שהיא פתחה לי בעודה מצחקקת עם אותו הבחור. עיניה השיכורות נתקלו בעיניים שלי, ״הו, מה אתה עושה כאן?״ היא שאלה בתמימות.

אותו הבחור גם הציץ מתוך החדר ואני אחזתי בו מהצווארון וגררתי אותו אל המסדרון.

״מה אתה חושב שאתה עושה?״ סקיילר שאלה בבהלה מאחוריי ואני התעלמתי ממנה.

״תחזרי לחדר שלך, חבל שתראי את זה, סקיילר.״ אמרתי בזעם בעודי מביט בעיניים המפוחדות של אותו הבחור.

״מה אתה עושה?״ סקיילר שאלה בדאגה, ״אל תפגע בו! זאת לא אשמתו, אני זאת שהצעתי לו לבוא לפה.״ היא הודתה בטון מפוחד ואני סובבתי אליה את עיניי הזועמות.

״למה שתעשי את זה?!״ שאלתי אותה בטון רם.
הרגשתי פגוע ממנה, אחרי כל מה שעשיתי בשבילה, אחרי שניסיתי להיות בן אדם טוב.
כל זה היה לחינם.
בסוף גם היא בגדה בי כמו קיארה.

״אה, אז לי אסור להיות עם גברים אחרים אבל לך מותר להיות עם קיארה?״ היא צחקקה בבוז.

הדם שלי רתח מרוב העצבים שהיו לי באותו רגע, ״תיכנסי לחדר שלך, סקיילר.״ סיננתי מבין שיניי.

סקיילר הנידה בראשה, ״בבקשה אל תפגע בו.״ היא לחשה לי בהתחננות.

״אולי הגיע הזמן שתכירי מי אני באמת.״ הדגשתי את זה והיא עצמה את עיניה שהתחילו לדמוע, ״רצחתי אנשים על דברים הרבה פחות גרועים מזה.״ הוספתי לדבריי ושמעתי את היבבות של אותו הבחור.

שלפתי סכין מתוך כיסי ומבלי לחשוב פעמיים תקעתי אותה בליבו של הבחור שבהתחלה זעק מרוב כאב ואז איבד כל סימן לחיים, גופתו נפלה על הרצפה ואני שלפתי בחזרה את הסכין מליבו שהייתה מלאה בדם, גם הידיים והבגדים שלי התלכלכו בדם הזה.

שמעתי את סקיילר בוכה מאחוריי אך התעלמתי מזה והסתכלתי עליה במבט חסר רגש, ״זה מי שאני.״

————————

תודה לכולם על התגובות❤️❤️
שאלה חשובה!! לעלות פרק בלילה או שעדיף מחר?