פרק 45

2.9K 136 14
                                    

נקודת מבט קאי

פלאשבק- שש שנים קודם

״זה מה שאת לובשת?״ אימי הביטה בעיניים פעורות על ג׳ניפר, ״את רק בת שתיים עשרה.״ היא הנידה בראשה.

ג׳ניפר פערה את עיניה התכולות, ״הדבר היחידי שרואים בשמלה הזאת זה את הידיים שלי, אמא.״ היא אמרה לה ביאוש.

אימי נאנחה, ״אני אשמח מאוד שבפעם הבאה לא יראו גם את זה, יקירה. אני מעדיפה שתלבשי את השמלה הזאת.״ היא הושיטה אל ג׳ניפר שמלה מהודרת וארוכה בצבע ורוד עם שרוולים ארוכים.

״נו, טוב.״ ג׳ניפר גלגלה את עיניה בכעס ולקחה את השמלה, יוצאת מהחדר.

אימי סובבה את ראשה אליי וסרקה אותי עם מבט חמים וגאה, ״אתה צריך ללבוש חליפות לעיתים חלופות יותר.״ היא חייכה אליי וסימנה לי להתקרב אליה, ״צדקתי כשאמרתי תמיד שהבן היפה ביותר הוא אתה.״ היא אמרה בהתלהבות.

״דיי, אמא.״ גיחכתי במבוכה וסידרתי את הקפלים שהיו בחליפה.

״הצילו! ניקולאס רודף אחריי!״ ג׳ונתן התפרץ אל תוך החדר ומיד אחריו גם ניקולאס הגיע.
הם רצו זה אחרי זה וכמעט הפילו את ספל התה של אמא מהשולחן.

״בנים! החוצה! עכשיו!״ היא הצביעה על הדלת בכעס ושניהם הסתכלו עליה במבטים מבוהלים ואז יצאו מהחדר, ממהרים שוב לרדוף אחד אחרי השני. ניקולאס וג׳ונתן הם כמו חתול ועכבר, זה קצת מצחיק לראות את שניהם רבים, ג׳ונתן בן 7 וניקולאס בכלל בן 21.

״קאי, אני צריכה לשתף אותך במשהו.״ אימי קטעה את מחשבותיי ולגמה מכוס התה שלה.

סרקתי את פניה, היא הייתה נראית מוטרדת ממשהו. ״מה קרה?״ שאלתי בדאגה.

אימי עצמה את עיניה בתסכול, ״הברזילאים קרובים, קרובים מתמיד.״ היא סיפרה לי בצער, ״אני לא יודעת אם אנחנו מספיק מוכנים, עד לא מזמן היינו בטוחים שאנחנו ננצח, כי יש לנו יותר נשקים, יותר רכוש וכוח לעומתם. אבל הם התחילו לגלות עלינו דברים שהיו מוסתרים, אבא חושד ש-״ היא התחילה לומר ואז נעצרה.

״מה?״ שאלתי בסקרנות.

אימי הביטה אל תוך עיניי, ״שאולי מישהו משלנו בוגד, אולי חייל משוחד.״ היא משכה בכתפיה בחוסר אונים.

נאנחתי בכעס, ״תנוחי אמא, אני אחקור את הנושא.״ קבעתי.

אימי הביטה בי וחיוך קטן עלה על פניה, ״קאי, זה מאוד נחמד מצידך אבל-״

״זה לא נתון לויכוח.״ אמרתי לה בנוקשות ואז התרוממתי על רגליי, ״מתי בפעם האחרונה ישנת כמו שצריך? את כל הזמן עסוקה בענייני המאפיה, הגיע הזמן שאת זאת שתניחי ראש.״ ליטפתי את כתפה בחיבה.

אימי חייכה אליי ברוך, ״תעדכן אותי כאשר תגלה משהו, ילד שלי. ואני יודעת שאני אומרת לך את זה הרבה, אבל אני מקווה שאתה יודע מי יחליף אותי ואת אבא כשיגיע הזמן.״ היא הוסיפה וליבי התחמם מרוב התרגשות.

חסר רגשות [1]Where stories live. Discover now