פרק 52

2.6K 125 19
                                    

נקודת מבט קאי

נסעתי כמה שיותר רחוק מהבית של ג׳ף.
ג׳ף היה חבר של ההורים שלי, הוא היה בין האנשים היחידים שהם סמכו עליו ולכן העדפתי להשאיר את סקיילר שם.

נסעתי עשרים דקות עד שהייתי מספיק רחוק, העפתי את כרטיס הסים לאזור של השיחים והשארתי את המכונית שלי שם.
התכוונתי לחזור בריצה מהירה אל עבר הבית עד ששמעתי רשרוש שיחים מאחוריי.
סובבתי את גבי ונבהלתי כשקלטתי גבר לא מוכר מולי.

שלפתי במהירות את האקדח מכיסי ואותו הגבר הרים את גבותיו וחייך כמשועשע, ״אני רק השליח.״ הוא אמר בבוז.

כיוונתי את האקדח אל פרצופו והתכוננתי ללחוץ על ההדק, ״מה אתה רוצה?״ שאלתי בזעם.

אותו הגבר התחיל לצחקק, ״אייזק הודיע שבקרוב מאוד אתה תהיה מת ואז הוא יצליח לקחת את כל מה ששלו, הוא ישלוט במאפיה שלכם ויתחתן ואף יביא ילדים עם- איך קוראים לה?״ הוא שאל ותהה לכמה שניות, ״סקיילר?״ הוא שאל בגיחוך מריר וליבי התחיל לפעום בחוזקה.

מבלי לחשוב פעמיים יריתי בפרצוף שלו שלוש פעמים, גופתו התמוטטה על הרצפה ואני הסתלקתי משם כמה שיותר מהר.

סערת רגשות חזקה התחוללה בתוכי, של כעס, זעם, שנאה כלפי אייזק, אני מתבייש בכלל בעובדה שיש לנו קשר דם, כי כל מה שבא לי לעשות זה להרוס אותו, לפגוע בו בצורה כל כך שורפת, במיוחד אם הוא יעז לגעת בסקיילר.

-

הגעתי לבית לאחר כמה דקות של ריצה מהירה, ג׳ף פתח לי את הדלת ואני נשמתי לרווחה כשקלטתי אותה יושבת מול הספה וצופה בטלוויזיה.

״את בסדר.״ אמרתי בהקלה.

סקיילר כיווצה את גבותיה, ״כן, אתה אמרת שאנחנו מוגנים כאן.״ היא אמרה בחשדנות.

נאנחתי בכבדות, כבר לא ידעתי עד כמה אנחנו מוגנים.
אייזק צבר לעצמו כוח, צבר לעצמו צבא שפאקינג הרג את שלושת החיילים שלי מבלי להתאמץ, הוא גרם לי ולסקיילר להישאר בלי שום מגננה ובאמצע שום מקום.
ולמרות הכל, לא רציתי להדאיג את סקיילר אז החלטתי לא לספר לה על הגבר שאייזק שלח אליי מקודם.

״אני מקווה שאתם רעבים, זה הדג דניס הטעים ביותר שתאכלו בחיים.״ ג׳ף יצא מהמטבח והתקדם לעברנו עם צלחות גדושות.

-

הלילה הגיע, ג׳ף הלך לישון ואני וסקיילר נותרנו בסלון הקטן, שנינו ישבנו בספה הפתוחה שתשמש כמיטה בשבילנו הלילה.
בהינו בטלוויזיה מבלי באמת להתרכז בה, אני מאמין שהיא כמוני חשבה על כל מה שקרה היום וכל מה שעלול לקרות.

ניקולאס יגיע, אני בטוח בזה, הוא ימצא אותנו.
זה מה שאמרתי לעצמי כבר שעות, אבל עדיין לא היה שום רמז אליו.
ג׳ף סיפר לנו שהמקום היחידי שיש בו קליטה נמצא במרחק של שעה הליכה וסקיילר מיד התנגדה לרעיון הזה משום שזה מסוכן.
אבל התחלתי לחשוב שאולי כדאי לי לעשות את זה.

״אני מצטער שהכנסתי אותך לכל זה.״ התחלתי לדבר והיא הפנתה אליי את עיניה, ״זה לא הגיע לך, כל מה שרצית לעשות זה לחיות כמו כל נערה נורמלית. ללמוד בבית ספר,  להיות עם ההורים שלך, לצאת ולבלות ואני פאקינג הרסתי את זה, מיררתי לך את החיים.״ אמרתי לה בתחושת אשמה והשפלתי את ראשי לרצפה.

הרגשתי את מגע ידה בידי, ״כנראה שהייתי מסכימה איתך אם היית אומר לי את זה לפני חודש, אבל הדברים השתנו מאז, קאי.״ היא אמרה לי בחיבה, ״אני אפילו מוכנה לקבל בשבילך כדור, בדיוק כמו שאתה מוכן בשבילי.״ היא הוסיפה לדבריה.

הידקתי את אחיזתי בידיה והרמתי את ראשי, עיניי נתקלות בעיניה ואני הרגשתי את הרגש הזר הזה שוב, אהבה.

״אנחנו צריכים להפסיק לדאוג, כי אין לנו מה לעשות מלבד לחכות לאח שלך.״ היא אמרה לי ואני נאלצתי להסכים איתה.

״אני מכיר אחלה של דרך שתצליח להסיח את דעתי.״ אמרתי כשרעיון נחמד צץ על מוחי.

״מה יש לך?״ סקיילר צחקקה והביטה בבלבול בחיוך הערמומי שלי.

נקודת מבט סקיילר

ואז מבלי שום התראה מוקדמת, קאי רכן אליי ונישק אותי, לשונו הדקה חוקרת כל פינה בפי ושולחת זרמים לכל מקום בגוף שלי.
כרכתי את ידיי סביב צווארו ואצבעותיי התחפרו בשיערו השחור והפרוע.

נשכבתי על הספה והוא נשכב מעליי והנשיקה הפכה לסוערת יותר ויותר, קאי ניתק את שפתיו ממני והפנה את עיניו הכחולות אל עיניי. הוא הוריד את החולצה שלו וחשף את שרירי החזה המחוטבים שלו והקוביות המסודרות, גם את הפצע המוסתר בתחבושת מהפציעה שנגרמה לו בגלל אייזק.

הוא שלח את ידו אל גופי והתחיל להפשיט את הסוודר הורוד שלבשתי, הוא העיף אותו אל קצה הסלון ונעץ מבט רעב בחזייה שהסתירה מעט את החזה הממוצע שלי.

״אבל ג׳ף בחדר שם.״ הצבעתי על דלת חדרו הסגורה.

קאי חייך בזחיחות, ״זה ג׳ף, שום דבר לא יעיר אותו, גם לא הגניחות מתוקות מהפה שלך.״ הוא לחש באירוטיות שגרמה לכל פניי לבעור מרוב מבוכה.

זה הולך לקרות, אני הולכת למסור את בתוליי לקאי.

—————————

הפרק המעניין יותר יעלה עוד מעט🔥😏
(הוא יכיל קטעים מיניים מפורטים אז למי שלא נוח לקרוא, שתקרא ישר את פרק 54!❤️‍🔥)

חסר רגשות [1]Where stories live. Discover now