Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 2

נק׳ מבט לואי :

השקיעה הייתה ממש יפה היום.. אני אוהב להביט בה .. בצבע הכתום אדמדם שהיא מפזרת על פני המים . לפתע הרגשתי את ידו של ניק על כתפי והרמתי את ראשי להביט בו , הוא חייך וגם הסתכל לשקיעה
״אתה אוהב את זה ?״ הוא שאל ומיד הנהנתי בחיוך
״כן... לדעתי זה מדהים״ אמרתי והסתכלתי לעבר הים , מחייך ורואה איך השמש נהפכה לחצי עיגול כבר
״אתה מדהים לואי...״ הוא לחש והסתכלתי עליו , מרגיש מובך אך חייכתי בנימוס
״אני יודע...״ השבתי בשקט והסתכלתי לעבר הים , שומע אותו מגחך והוא כרך את הזרוע שלו מסביב כתפיי... לא רציתי שיעשה את זה , הסתכלתי עליו בזהירות , תוריד את היד ניק . חשבתי ולפתע הוא הוריד את ידו וחייכתי אליו
״אז..״ מלמלתי ונשענתי על הדלפק בחיוך ״אתה אמור לסגור בשקיעה ?״
״שעה אחרי ... אבל אין פה כמעט אף אחד , אני יכול לסגור עכשיו ואולי נלך לאנשהו״ הוא הציע עם ביטחון בקולו , הרבה זמן לא טיילתי ביבשה , אני לא יכול לבקש זאת מהארולד או ללכת עם ליאם ונוי ... למרות שיכולתי ללכת עם מייגן ביום שהציעה לי אך הארולד עבד פה באותו היום אז העדפתי להישאר . למרות שלא דיברנו... והוא לא ממש מביט בי או אני בו , לא כשהוא מסתכל לפחות
״כן , זה נשמע נהדר״ אמרתי . ״לאן אתה מתכוון לקחת אותי ?״ שאלתי , אני לא מפחד מבני האנוש יותר , אני גם לא מרגיש שהם מהווים איום בשבילי .
״ובכן... לאן שתרצה״ הוא משך בכתפיו , אני לא מכיר שום מקום ביבשה חוץ מהקניון . אני גם לא מתכוון ללכת לשם כי יש לי מהקניון יותר מדי זכרונות עם הארולד
״תפתיע אותי״ חייכתי , יצאתי מהדוכן וראיתי את מכוניתו של הארולד חונה , מיד הסטתי את מבטי ושילבתי ידיים , זה מביך כשהעיניים שלי מצטלבות בשלו ואז אני פשוט בוהה בו... ואתמול בלילה היה מביך כשראיתי אותו יוצא מהמקלחת ופשוט אמרתי ליל מנוחה , אני לא יודע למה המצב כלכך מתוח איתו . הסתכלתי לעבר המכונית אך ראיתי את הארולד בא לעבר הדוכן , לא לובש על עצמו חולצה ... מעט מזיע ושיערו אסוף , בדיוק כמו בנות האנוש שמסדרות את שיערן. בטני התכווצה ומיד השפלתי את ראשי , הוא חזר עם ליאם מהכמון
״אתה סוגר פה ?״ הארולד שאל וניק הוריד את הברזל שיוצא מלמעלה
״כן״ הוא השיב בפשטות ״במילא לא עובר כאן איש״
״אבל שאני אומר שסוגרים בשבע אני מתכוון לזה . זה עבודה , ופה אתה עובד בשבילי , אתה לא עושה מה שבא לך״ הארולד נזף על ניק
״להזכיר לך אני סיימתי לעבוד לפני מספר שעות ונשארתי בגלל שהיילי לא יכולה לבוא . יש לי את הזכות לסיים״ ניק אמר וסגר את המקום עם המפתח , מושיט להארולד אותם ועובר אותו , הארולד כועס . ״קדימה לואי..״ ניק קרא ולבי דפק חזק , הארולד מביט בי מבולבל ואני מרגיש כאילו אנחנו במלחמה ואני בוחר צד . בלעתי רוק והלכתי לעבר ניק בראש מושפל בשביל לא להביט בהארולד , כמובן אבל שאני תמיד לצידו של הארולד
״לאן לעזעזל אתה הולך ?!״ הארולד שאל במעט כעס והסתובבתי מרגיש את לבי מחסיר פעימה
״אנחנו הולכים לסיבוב״ אמרתי , הוא הביט בנו ושיחק לרגע במפתח שלו
״רק..״ היא מלמל מעביר את ידו בשיער ואז מביט בי חזרה ״אל תחזור מאוחר.״
״בסדר״ הנהנתי ומיד הסתובבתי לניק שכרך את הזרוע שלו מסביב כתפיי ואני יודע שהוא רק ניסה לעצבן את הארולד , לא רציתי לפתח דרמה . בכל אופן להארולד לא אכפת . אני יודע שהקשר בינינו ממש נגמר , אני אפילו לא יודע אם הוא היה עם מישהו מלבדי . המחשבה הזאת גרמה לאיבריי לקרוס ולנשימתי להיתקע בגרוני , זה ישבור אותי סופית אם אדע דבר כזה .
״אז חשבתי לאן לקחחת אותך״ ניק אמר בחיוך ומיד נעצרתי ונשמתי עמוק
״למה עשית זאת ?״ שאלתי והחיוך שלו ירד
״עשיתי מה ?״ הוא שאל ומיד השתחררתי מאחיזתו
״חיבקת אותי שם ממול הארולד״ אמרתי והוא לפתע גיחך בזלזול
״אל תגיד לי שבאמת אכפת לך ממנו...״ הוא פלט ולקחתי צעד אחורה , ברור שאכפת לי , אני חי בביתו ואוכל מהאוכל שלו . הוא השומר שלי .
״אתה יודע שיצאנו בעבר״ אמרתי והיה לו חיוך , כאילו ולא אכפת לו ממה שאמרתי
״זה היה מזמן לואי״ הוא אמר והשפלתי את מבטי בולע רוק ״לא היה אכפת לו בכלל שאתה בא איתי , הוא התגבר על זה . אלא אם כן אתה עדיין חי בעבר ?״
״לא״ מיד שללתי את שאלתו והנדתי בראשי ״אני רק לא רוצה להיות גס רוח .. לא עבר זמן חול רב מאז שנפרדנו״
״למה בכלל נפרדתם ?״ הוא שאל . לא אהבתי את השאלה הזו , גם מייגן שאלה אותי אותו דבר .
״פשוט גילינו שיש בינינו המון הבדלים... שאנחנו לא מתאימים״ משכתי בכתפיי
״אז למה אתה עדיין גר איתו ?״ הוא שאל , למה כל זה באמת מעניין אותו ? בבקשה שיפסיק לתחקר , זה לא נעים לי לשקר . ובכן כנראה שהתרגלתי לזה בזמן האחרון
״אין לי בית״ אמרתי והוא נראה כאילו הוא מרחם עליי , זה בטח ממש שונה לומר פה אין לי בית כי לפי המבט שלו אני מניח זאת
״אני מבין״ הוא מלמל והמשכנו ללכת ״הי , אולי אתה תבוא לגור איתי ?״ הוא לפתע הציע ולבי נחת , הוא מנסה לגנוב אותי ? לחטוף , לאמץ , מה המילה לכל הדגים ?
״ניק אני.. אני לא חושב שזה רעיון טוב״ אמרתי , לא מביט בו
״הו.. כן , אני מבין את כוונתך״ הוא אמר וחייכתי לעברו ״אני מצטער ... זה היה מטופש להציע ...״ הוא גיחך.
״לא , למעשה זה היה נחמד.״ הודיתי ״אם היית מציע את זה לפני זמן חול אולי הייתי מסכים לזה ... אך עכשיו דברים שונים״
״אני לא התכוונתי להיות כזה ישיר״ הוא אמר וחייכתי חיוך קטן ״פשוט אנחנו מסתדרים נהדר יחד אז חשבתי אולי זה יהיה נחמד... אני גר לבד ואני ממש צריך מישהו״ הוא אמר , תוחב את ידיו בתוך כיסי מכנס הג׳ינס . למה שהוא יציע את זה ? אנחנו רק חברים טובים הרי . חוץ מזה לא אקח החלטה כזו מהירה ואעזוב את ביתו של הארולד . למרות שהוא מכעיס אותי שהוא תמיד לוקח את לולי , בובת הדג שלי . הוא יושן איתה ומחבק אותה אבל אחרי זה יש לה את הריח שלו... ואני מחייך כמו מעורבל אך עדיין כועס עליו
״בכל מקרה תודה על ההצעה , אך אוותר״ אמרתי בנימוס והוא חייך והנהן בהבנה
״אם תשנה את דעתך אני נמצא בדוכן״ הוא אמר בטון ציני ורק חייכתי ״המקום הקטן שליד ביתך״
״כן... אני יודע היכן זה , תודה על התדרוך״ גיחכתי והוא צחקק ואז אחז בזרוע שלי בשביל לעצור אותי והסתכל לצד השני של הכביש
״זו מסעדה די טובה , זה בסדר מצדך ?״ שאל , יש שם בעיקר זוגות... יכולנו לאכול בביתו של הארולד או להזמין פציצה , אבל לא רציתי להיות גס רוח , הוא נחמד אליי
״כן , זה בסדר״ אמרתי הוא חייך וחצינו את הכביש , אני חושב שאף פעם לא התרחקתי מביתו של הארולד עם בן אנוש אחר ... למרות שידעתי שאני לא כלכך רחוק , אני מסוגל לראות את הים מפה. נהיה מעט חשוך אך הוא יפה כמו תמיד. ניק משך את אחד הכיסאות אחורה וחייך לעברי , התיישבתי בכיסא והוא קירב אותי לשולחן , אני לא אוהב את ההרגשה הזו שאני במרכז תשומת הלב כרגע . הוא התיישב מולי בחיוך ולפתע מישהי ניגשה אלינו , אני לא יודע עדיין איך מסעדות עובדות ביבשה... היא נתנה לנו שתי דפים עם ציורים קטנים , לבן על גבי שחור . לאחר מכן היא עזבה בחיוך
״תראה מה קורץ לך בתפריט״ הוא אמר ופתח את הדף , חוקר את כולו עם עיניו ... פתחתי את הדף שלי גם ורק היה צורות , אני לא מבין דבר ... מה אלה ?
״ספגטי ברוטב מוקרם נשמע טוב״ הוא אמר , אין לי מושג של צדפה מה זה ״מה בחרת ?״ שאל .
״מתוך מה ? אין בדף הזה דבר״ אמרתי וחיפשתי אחר תמונות של אוכל
״על מה אתה מדבר ?״ הוא צמצם את עיניו ולקח את הדף ממני ״הכל רשום פה״ הוא גיחך והניח את זה באמצ השולחן , מעביר את האצבע שלו מתחת לציורים הלבנים ״דג טונה ברוטב סמיך..״ הוא אמר בזמן שהעביר את האצבע שלו , הוא ממציא עכשיו ? ולמה אני תמיד נתקל בדגים ? אני לא אוכל דגים
״אין שם דבר״ אמרתי , הנחתי כבר שהוא צוחק איתי , יש לו חוש הומור נהדר
״הנה , תקרא את המשפט הראשון״ אמר מצביע על עוד סימנים , הרגשתי כאילו ואני לא שייך מכייון שאני לא יודע על מה הוא מדבר ... אני מרגיש שאני שונה
״תקרא ?״ זקפתי את גבותיי ולפתע הוא החזיר את היד שלו לחיקו
״הו אתה... אתה לא יודע לקרוא ?״ הוא שאל בזהירות , כאילו וזה דבר נורא . אני שמעתי על קריאת מחשבות אך לקרוא רק ? זה הדבר שהארולד מלמד את נוי ?
״אני לא יודע מה פירוש המילה לקרוא״ אמרתי והוא הנהן והידק את לסתו
״זה בסדר״ הוא אמר בקול מעט חלש כאילו ורוצה להרגיע אותי ולתת לי תחושה שהכל בסדר אך אני לא מבין מה כלכך בעיה בזה ״בעצם אני יכול להזמין לך״
״יש להם פציצה ?״ שאלתי והוא גיחך והסתכל בדף
״כן , פיצה , יש להם״ הוא אמר
״אז זה מה שארצה״ אמרתי ושילבתי ידיים על השולחן , הוא הנהן וקרא לבחורה הלבושה בשחור , הוא ביקש את האוכל והיא הנהנה והעבירה מקל בפנקס . כשהיא הלכה הוא חייך לעברי וחשתי מעט מובך אך חייכתי חזרה
״אז נראה שעד כמה שאני מכיר אותך אני לא יודע עליך דבר...״ הוא אמר , למה שירצה לדעת עליי ? בני האנוש סקרניים ״דברים בסיסיים ... כמו הצבע האהוב עליך למשל״
״זה ירוק״ אמרתי בחיוך והרגשתי את בטני מתהפכת כשדמיינתי את זוג העיניים הירוקות שאני כה אוהב להביט בהם
״הו... זה מעניין . למה ירוק ?״ הוא שאל
״אמ... בעבר זה היה כחול , בגלל צבע הים״ שיקרתי , זה היה כחול בגלל צבע עיניי הכה יפות אך לא רציתי להישמע שחצן , אני לא ״ואז אני פשוט... אמ... בגלל הצמחים״ קולי דעך בבלבול , הוא גיחך
״צמחים הכוונה מריחואנה ?״ הוא שאל , מאיפה אני אמור לדעת איזה צמח ? הכל נראה אותו דבר
״כן , זה״ חייכתי , כנראה שזה צמח מוכר , הוא היה מעט מבולבל באותו רגע אך חייך
״אתה לא נראה אחד שמעשן״ הוא אמר וגירד בעורפו
״מעשן ? מה הכוונה ?״ שאלתי פורע את עיניי ״אני לא , לא אסכים להיות כמו דג זהב חצוי ולעשן דבר שיגרום לי נזק , הארולד עשה איתי שיחה על זה״
״נהדר..״ הוא מלמל , כועס כנראה .
״אז.. מה הצבע האהוב עליך ?״ שאלתי בחיוך והוא גירד בראשו במבוכה
״אדום״ הוא אמר , לא מפרט יותר מדי
״מדוע ?״ שאלתי , הוא משך בכתפיו
״זה נשמע חולני...״ הוא מלמל לפני שלקח נשימה ״בגלל דם , אני אוהב לראות דם , זו הסיבה״
״זה לא חולני״ מיהרתי לומר והוא חייך , מה זה בכלל חולני ? כי זה מטורף ומעט מפחיד .
״בבקשה״ הבת אנוש הגישה לנו את האוכל וניק שילם לה , הפציצה הזו ענקית ... הבטתי לים שהיה מעבר לכביש ורציתי לטייל שם בקרבת המים , זה מרגיע אותי שהמים מתפרצים כך לקראת החוף
״מה קרה ?״ ניק קטע את מחשבותיי וניערתי את ראשי בזמן שנגסתי מהפיצה
״הים... הוא יפה בליל , אולי נטייל שם ?״ שאלתי , הוא חייך אוכל מהאוכל החוטי הזה , זה נראה כמו המון חוטים , אז זה פסטה ?
״כן , זה אפשרי.״ אמר ״נוכל ללכת עם האוכל , הצלחות מפלסטיק בכל אופן״
״זה נהדר״ מיד קמתי מהכיסא ולקחתי את הפציצה שלי , התכוונתי לרוץ אך שמעתי צפצוף נוראי שגרם לי להירתע לאחור וראיתי מכונית שעברה ״שכריש יטרוף אותך פרוץ אחד !״ צעקתי לעבר הנהג בכעס , הוא כמעט מעך אותי בכביש !
״לואי תירגע״ ניק אמר ונעמד לידי מניח את ידו באגני והרגשתי שהמגע הזה מעט אינטימי מדי אז התרחקתי מעט בלי שזה ייראה מביך ״עכשיו לעבור״ הוא אמר וחציתי איתו את הכביש , מיד חייכתי ואכלתי מהפציצה , היא פחות טעימה ממה שהארולד מביא לי . הלכנו על החולות לעבר כיוון הים ותוך כדי הוא אכל גם , מעט חשוך פה
״אני אוהב את הים...״ הוא מלמל , חייכתי לעברו ואכלתי מהפציצה
״גם אני , זה המקום האהוב עליי״ אמרתי
״שהייתי קטן ניסיתי לדוג דג בעזרת רשת והצלחתי לדוג ממש הרבה , זו הייתה ארוחת הערב הכי טובה שלי עד כה״ אמר בחיוך , הצטמררתי מהמשפט והשפלתי את ראשי , בשם אלת הים . שיפסיקו לאכול דגים... הוא אוהב לראות דם והוא הרג המון דגים , זה הדבר הכי מפחיד שיש . אבל אני לא פוחד , הוא לא יכול לפגוע בי פיזית ואני לא חושב שהוא גם ינסה . חוץ מזה בנוסף ליופי שלי אני גם חזק.
״אני נגד הריגת דגים״ אמרתי והוא גיחך אך לאחר שראה שאני רציני הוא מיד הוריד את החיוך
״הו... באמת ?״ הוא צמצם את עיניו , אכלתי מהפציצה והנהנתי , הרגשתי את המים של הים נוגעים בכף הרגל שלי , מרטיבים את נעלי הבית שלי בנוסף לזה , נשמתי עמוק את ריק האוקיינוס ושיחררתי נשימה בחיוך
״בוא ניכנס פנימה״ הוא אמר ומיד לקחתי צעד אחורה
״לא , אני אשאר פה״ אמרתי , הוא גלגל את עיניו והניח את האוכל שלו על החוף , הוא הוריד את החולצה וחשף גוף שרירי , השפלתי את ראשי , אני לא מרגיש בנוח כך
״קדימה לואי יהיה כיף״ הוא אמר בחיוך ומיד הנדתי את ראשי בשלילה
״אני לא רוצה להירטב עכשיו , גם די חשוך ... אני חושב שכדאי שאחזור לבית״ אמרתי לוקח עוד כמה צעדים אחורה , לקחתי ביס מהפיצה ולאחר מכן הנחתי אותה ליד האוכל שלו , אני לא רעב יותר
״רק שחייה אחת , קדימה לואי״ הוא קרא בחיוך ותפס את ידי
״ניק לא״ אמרתי והוא צחק והרים אותי על ידיו גורם ללבי לנחות ״ניק תוריד אותי !״
״המים לא כאלה נוראים״ הוא אמר והלך לתוך המים , מיד ירדתי מזרועותיו לתוך המים שהגיעו עד מותניי ודחפתי אותו ממני מהחזה בכעס
״אני אמרתי לא !״ צעקתי . יצאתי מהמים מתעלם ממנו לגמרי , הידקפתי את כפות ידיי לאגרופים על מנת לשמור על איפוק . הלכתי בכעס ושנאתי להיות רטוב כך , במיוחד שאני עם בגדים
״לואי , אני רק צחקתי !״ הוא קרא , המשכתי ללכת ויכולתי לראות את ביתו של הארולד , הוא מעט רחוק , ייקח לי זמן חול להגיע לשם . הרגשתי את ידו הגדולה של ניק על כתפי וזה גרם לי להסתובב ״אני מצטער לא ניסיתי להכעיס אותך״ הוא אמר
״זה בסדר״ חייכתי , אבל זה לא בסדר . אם אני לא רוצה משהו ומודיע על כך אז אני מצפה שיבינו אותי .
״אתה ממש שונא מים , אה ?״ הוא שאל והחל ללכת לצידי על החוף
״לא אומרים שונא...״ מלמלתי והוא הנהן , נמאס לי להעיר לכולם על כך
״נכון , אז .. אתה לא אוהב ?״ שאל , הסתכלתי עליו והנדתי את ראשי בשלילה
״לא ...״ מלמלתי מבעד שפתיי הסגורות ״אני לא ממש טוב בשחייה...״ אמרתי כתירוץ
״אני אוכל לאמן אותך״ הוא משך בכתפיו
״ניק , עזוב , זה בסדר״ אמרתי מביט בעיניו עם חיוך קטן ״אני פשוט מעדיף לא להתקרב למים״ הסברתי והוא הנהן בהבנה
״אוקיי״ אמר ״הרסתי לגמרי את היום ?״ שאל וגירד בעורפו , נעצרנו ליד הבית וחייכתי לעברו
״לא , היה ממש כיף״ חייכתי והסתכלתי לביתו של הארולד , תוהה לעצמי אם הוא ער כרגע .
״להתראות לואי״ הוא אמר בקול די חלש והתקרב לעברי עם פניו אך מיד סיבבתי את ראשי כך ששפתיו נישקו את הלחי שלי , לבי נחת והייתי מעט מבוהל , הוא חייך והלך . הוא ניסה לנשק אותי ?! בשם אלת הים , למה ? אנחנו רק חברים טובים . חוץ מזה לא יקרה בינינו דבר , זה ברור עבורי . נאנחתי בבלבול ונכנסתי לבית , הארולד ונייל לפתע הביטו בי , עיניהם פעורות כאילו וקרה משהו , הארולד הסתכל על נייל והם כאילו אמרו משהו בלי לדבר
״היי״ לחשתי וסגרתי אחריי את הדלת
״מתי הגעת ?״ נייל מיד שאל , הם לחוצים .
״ממש ... הרגע . מה קרה ?״ שאלתי וצעדתי לעברם , מנסה כמה שפחות להביט בהארולד כדי לא לחוש במבוכה כלשהי
״נהדר , הכל בסדר״ נייל חייך , הידקתי את שפתיי ועליתי במדרגות , הם מתנהגים שונה .
״ליל מנוחה״ קראת בדרכי למעלה , שפתחתי את דלת החדר שלי סרקתי את המיטה ולולי לא נמצאה . שיפסיק לקחת לי אותה ! הלכתי לחדרו של הארולד תוך כדי ששיחררתי אנחה , פתחתי את הדלת וראיתי על המיטה שלו את בובת הדג שלי . לקחתי אותה ויצאתי מחדרו , חוזר לשלי . הורדתי את המכנס הרטוב ומיד לאחר מכן את החולצה וזרקתי לרצפה , נשכבתי במיטה מתחת לשמיכה וחיבקתי את לולי , חש את לבי פועם בחוזקה כשהרחתי את ריחו המוכר של הארולד , עצמתי את עיניי לאחר מכן .