Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 11

נק׳ מבט הארי:

ציפורים נשמעו שורקות ומצייצות , אנשים בחוף ורעש הגלים. פקחתי את עיניי והמיטה הייתה ריקה אך מיד חייכתי כמו אידיוט והתמתחתי , רואה על הרצפה את בובת הדג לולי
״בוקר טוב לך״ מלמלתי מרגיש מטופש אך כה טוב כרגע , פאק , הדג הזה יצטרך למצוא מקום אחר לישון בו בזמן הקרוב . קמתי מהמיטה והלכתי לארון , מודע לכך שאני ערום . לקחתי בוקסר ולבשבתי על עצמי , רק לעכשיו , אכנס להתקלח אחר כך . יצאתי מהחדר ודלת חדר המקלחת נעולה , בלעתי רוק והלכתי למדרגות יורד בהם , בחיוך , זה יום יפה , לא ? לפתע כלב קטן , פודל , רץ לעברי גורם לי לזקוף גבה , מה זה לכל הרוחות ? נוי שילבה את אצבעותיה וקירבה לחזה , כאילו מבקשת משהו
״הבט בו !״ היא קראה בחיוך גדול , הסתכלתי עליו והוא מקשקש בזנב ואז נבח וקפץ עליי , מלקק את כף היד שלי
״מה זה ?״ שאלתי , משלב את ידיי . החיוך שלה ירד והיא משכה בכתפיה
״טוי , הכלב יבשה החדש שלי״ היא אמרה
״כן..״ מלמלתי מגרד מעורף ״לא נראלי״
״אדוארד בבקשה !! אתה לא תרגיש אותו !״ היא קראה והנדתי את ראשי בשלילה , היא תיקשר אליו יותר מדי ואם יקרה לו משהו זה ישבור אותה , אבל חוץ מזה כלבים משתינים ומחרבנים בכל מקום ואני אחד שממש שומר על סדר וניקיון
״אין סיכוי״ אמרתי והיא מיד הרימה אותו וחיבקה אותו בזמן שהוא ליקק את הפנים שלה
״אם טוי הולך אני הולכת״ היא איימה ופשוט גיחכתי , אין לה לאן ללכת
״להתראות״ אמרתי , מביט לרגע מסביב ומבחין שרק אני והיא נמצאים פה . לפתע שמעתי אותה משחררת יבבה ומיד הסתכלתי עליה , לא... היא בוכה ? לעזעזל מה זה רגשות הפאקינג אשם האלה ?!
״אני מתחננת אדוארד..״ היא אמרה , דמעות עומדות בעיניה וזה גרם לי להרגיש אדם נוראי , שיחררתי אנחה והסתכלתי על הכלב
״נוי זה דורש המון טיפול וזמן..״ הסברתי לה ״מאיפה השגת אותו ?״
״ליאם קנה לי אותו״ היא אמרה ומיד גלגלתי את עיניי בכעס , האידיוט הזה אמור לקנות לה בגד יפה או תכשיט , לא פאקינג כלב
״כמה זה חמש ועוד שלוש ?״ שאלתי
״מה זה קשור ?!״ היא התפרצה ואני גיחכתי , היא נאנחה בכעס ״שבע״ אמרה ומיד זקפתי את גבותיי והיא הבינה שטעתה ״לא !! זה שמונה !״ היא צעקה.
״לא עברת על התרגילים שעשיתי לך ?״ שאלתי . אני מלמד אותה עכשיו חיבור ושהיא תדע טוב יותר אלמד אותה חיסור ואז כפל . כל שאר הבולשיט עם היקפי משולש וצורות מוזרות אחרות , זה לא חשוב בחיים , אולי רק לאלו שמתכוונים ללמוד בקולג׳ וכאלה אבל היא לא תוכל , היא אף פעם לא למדה בבית ספר
״עשיתי !״ היא קראה והורידה את הכלב , רצה לאנשהו במטבח . הסתכלתי על הכלב שישב ברצפה והסתכל עליי , הוא כלכך קטן ... מה אם מישהו ידרוך עלין ויהפוך אותו לכלב חם ? נקניקיות ? לפתע צחקתי מהבדיחה שלי וראיתי שנוי מסתכלת עליי כאילו אני מוזר , זה היה מצחיק
״אוקיי..״. היא מלמלה ובאה לעברי עם הדף , לקחתי אותו ועברתי על התרגילים הפשוטים שרשמתי , הכל טוב חוץ מאחד , ארבע ועוד שתיים והיא רשמה שזה תשע
״זה אמור להיות שש״ אמרתי מצביע על התרגיל והיא התקרבה לראות ואז הנהנה
״כתבתי שש״ היא אמרה , מסתכלת עליי בתמימות עם עיניה הגדולות
״זה תשע״ אמרתי והיא נאחה וחטפה את הדף
״זה נראה אותו דבר בהפוך , אני מתבלבלת״ היא אמרה , נשמתי עמוק מבין שאמטרך לחזור איתה על זה מתישהו
״ואיפה החבר שלך ?״ שאלתי והיא צמצמה את עיניה
״איזה חבר ?״ שאלה
״ליאם״ אמרתי והיא חייכה
״הוא בדוכן , הוא עוזר להרים את האספקה שהגיעה״ היא אמרה והנהנתי , אוקיי , הכל נשמע בסדר עד עכשיו . הנהנתי בחיוך והתכוונתי ללכת אך נזכרתי בכלב ועצרתי מסתובבב חזרה
״ואת הכלב את מחזירה״ אמרתי ומבטה מיד נפל
״יש לו שם , טוי ! והוא כלב יבשה , לא כלב ים ולא סתם כלב ! ואתה תתרגל לזה״ היא הצביעה עליי וצעקה , גורמת לי לזקוף גבות , היא כלכך ילדה חוצפנית
״לא ולא״ אמרתי צועד לעברה בחיוך ״הכלב יבשה הזה , מה שזה לעזעזל לא יהיה . הוא לא נשאר פה״ אמרתי והיא נראתה עצובה ורק ניסיתי להתעלם מזה שאני מרגיש כמו חרא כרגע
״אדוארד..״ היא לחשה והניחה את כף ידה על כתפי , מביטה לנקודה באוויר בדרמטיות ״שהיית בן אנוש מכווץ , הכוונה קטן ... לא רצית כלב יבשה שיהיה לצידך ?״
״למרבה הצער היה לי את אבא שלי״ אמרתי והיא צמצמה את עיניה
״אני רצינית , דג זהב אחד״ היא אמרה , נשמתי עמוק מביט בכלב , לא... אני לא יכול להכניס חיה לבית . הסתכלתי עליה ועיניה נראו גדולות ומתחננות , הריסים שלה ארוכות והיא נראית כמו ילדה קטנה שמבקשת מאמה לקנות לה צעצוע , נאנחתי מגלגל את עיניי
״אוקיי״ אמרתי והיא קפצה וחיבקה אותי ״אבל...״ מיהרתי להוסיף והיא התרחקה מסתכלת עליי בהמתנה ״אם תוך שלושה ימים אני רואה שאת לא מטפלת בו כמו שצריך , לא מוציאה אותו לסיבובים ולא מאכילה אותו , הוא מסולק״
״שטויות״ היא גיחכה והרימה את הכלב , טוי כנראה ״אטפל בו כמו שטיפלתי בדג ה- רגע , הדג הזה מת״ היא אמרה ואז שוב חייכה ״אטפל בו כמו שלא טיפלתי לעולם״
״בסדר״ אמרתי והיא חייכה והלכה לדלת , יוצאת עם הכלב וסוגרת אחריה . חייכתי לעצמי מופתע שבאמת הסכמתי כרגע . נאנחתי ועליתי במדרגות מיד , רואה שדלת המקלחת עדיין סגורה והבנתי שלואי שם , זה חייב להיות הוא . לבי הלם בחוזקה בבית החזה שלי והתכוונתי להפתיע אותו , נשכתי את שפתיי ובמכה אחת פתחתי את הדלת והתפרצתי פנימה , מקווה שלא הבהלתי אותו יותר מ- לבי נחת והחיוך שלי מיד ירד , בטני התהפכה וצמצמתי את עיניי , לא בטוח שאני רואה טוב . הוא שוכב באמבטיה עם זנב של דג בצבע תכלת , הזנב המוכר שלו . מבטו מבוהל ולפתע הקשקשים של הזנב התכווצו פנימה איבדו מעט צבע , יוצרות צורה של רגליים ורק שזה נפרד לשתיים צבע העור שלו שם חזר ונהיו לו שתי רגליים חזרה , מה לעזעזל ?!