Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 50

נק׳ מבט לואי :

התרסקתי על המיטה בעייפות , היו המון אנשים בדוכן ונאלצתי לעזור לניק בזמן שהארולד סידר את הסחורה הארורה , עבודה זה דבר נורא
״עייף ?״ הארולד שאל ולפי איך שהמזרן שקע הבנתי שהוא נשכב לידי , פקחתי את עיניי והסתכלתי עליו בחיוך
״מאוד״ פלטתי ועצמתי את עיניי , הוא נישק לצווארי גורם לבטני להתהפך ולחיוך להתפשט על שפתיי , פקחתי את עיניי והסתכלתי על החיוך והניצוץ בעיניו , לבי פעם בחוזקה ונשימתי נקטעה בגרוני , אני אוהב אותו . אני באמת אוהב את בן האנוש החוצפן הזה... ואני יודע שהוא מסתיר משהו ולא מוכן לגלות . במקרה אחר הייתי מכבד את זה אבל במקרה הזה אני אברר מה הבעיה . כי הוא בהחלט מסתיר מידע חשוב ממני , אני פוחד שאולי הוא נכנס לסכנה , אני פשוט מוכרח לדעת
״תספר לי משהו..״ מלמלתי ונצמדתי עם גופי לשלו , ידו באגני ואהבתי כשנגע בי ברכושניות , בדרך שרק הוא יכול ורק לו אתן
״למה אתה מתכוון ?״ שאל בקולו הצרוד , נישקתי את צווארו שהיה ממולי נשיקה קטנה וטמנתי את פניי שם
״משהו עליך... על העבר , יש לך המון סיפורים מעניינים , רובם עצובים אך זה בכל זאת מעניין אותי״ אמרתי , הוא ליטף את שיערי
״לפני שעברנו לפה..״ הוא אמר , אך לא המשיך את דבריו אז התרחקתי להביט בו ועיניו פקוחות , הוא נראה מהסס , זה לא סיפור עליו עם עוד מישהו נכון ? למה הוא עצר ?
״כן ?״ שאלתי , הוא הניע את ראשו
״לא משנה , אני אשמע מוזר-״
״תשתוק , אתה לא מוזר בעיניי״ אמרתי , הוא גיחך
״תפסיק להיות זין רגשנ-״
״הארולד״ קטעתי אותו שנית , הוא הידק את לסתו והביט בי , לקח נשימה עמוקה
״ובכן.. אמא שלי הייתה שולחת אותי לפסיכולוג , הייתי נער שובב , אתה יודע...״ הוא פלט ושלחתי חיוך קטן ורך
״אמ.. תוכל רק להסביר לי מה זה פסיכולוג ?״ ביקשתי
״זה מישהו , אתה יושב איתו בחדר שקט והוא רוצה שתיפתח בפניו ותספר לו הכל״ הוא אמר והנהנתי ״אבל לא הייתי מספר לו דבר , רוב הפגישות הייתי די שותק״
״תמשיך..״ לחשתי והעברתי את אצבעותיי בזרוע שלו ברוך
״אז .. מסתבר שקבע שיש לי בעיות נפשיות .. אתה יודע , כמו משוגע , בגלל שהייתי אלים ולא שמתי על אף אחד זין הוא קבע שאני משוגע ואני צריך אשפוז-״
״מה אמך חשבה על זה ?!״ מיד קטעתי אותו , זה נורא , הארולד בהחלט לא משוגע , הוא כלכך מדהים
״אמא שלי לא אשפזה אותי כמובן , אבל היא כן לקחה מרשם לכדורים . זרקתי את כולם לפח״ אמר ונשך את שפתיו ״אני לא יודע אם אני באמת משוגע״
״הארולד..״ לחשתי בנשימה אחת ״מצטער , אבל אתה נשמע כלכך אדיוט ואם היינו ליד מים הייתי מטביע אותך״ אמרתי , הוא צחק
״למה ?״ שאל , הוא רציני ?!
״תן לי להסביר לך... כשרק הכרנו והיית מנשק אותי היית מרגיש קצת חרטה , רק בגלל שבראש שלי זכרתי שזה אסור , הרגשתי פרוץ ומופקר , אבל אז אתה אמרת שאני יכול לעשות מה שארצה , לא לציית לחוקים . אז הרגשתי חופשי יותר , אני נישקתי אותך בלי לחשוב בכלל אם זה אסור , נתתי לך לגעת בי ויותר מזה עשינו יחסים״ אמרתי והוא חייך בפה סגור ״בכל אופן רק בגלל שבאוקיינוס אמרו שאסור אז הקשבתי . הרגשתי שעשיתי דבר אסור. כמו שאתה טוען שאולי אתה משוגע וזה רק בגלל שבן אנוש מוסמך כביכול אמר זאת. הוא לא באמת הכיר אותך , אני מכיר אותך . ואני יודע מי אתה , אתה לא משוגע מעורבל אחד..״
הוא צחק ״פתחת נאום..״ מלמל . חייכתי וטמנתי את פניי חזרה בצווארו ״כן.. אולי אתה צודק..״
״יש לך בעיות שליטה לפעמים אבל למי אין ?״ שאלתי
״צודק. אני לא משוגע , אבל אתה בהחלט מופקר״ אמר ומיד התרחקתי בחיוך והבטתי בו
״תשתוק הארולד״ אמרתי והיה לו חיוך משועשע
״אתה כלכך מופקר שאי אפשר לשקר לגבי זה״ אמר ואני גלגלתי את עיניי
״הפסק״ אמרתי והוא חייך , הוא תפס את הידיים שלי והצמיד אותם למיטה בזמן שנשכב עליי , לבי החסיר פעימה וזרם עבר בגופי והתפרץ בבית החזה שלי
״אתה אפילו לא עוצר את עצמי , אתה כלכך מופקר״ אמר , צחקתי בעיניים עצומות , מעורבל יבשתי , זה לא מכעיס אותי כבר , או שפשוט אין לי כוח להתווכח על הבדיחה הזו . אוכל להסכים שאיתו אני די מופקר , אבל רק איתו . פקחתי את עיניי וניסיתי לשחרר את ידיי אך הוא חזק , חייכתי ולבי הלם בחוזקה , הוא הרכין בכדי לנשק את שפתיי ובטני התכווצה , דעתי השתבשה , הרגשתי את הלשון החזקה שלו מפלסת את דרכה בין שפתיי ומיד ריסקתי אותה כנגד שלי , הוא ניתק את שפתיו משלי והביט בי בחיוך , נשכתי את שפתיי חזק והייתי שבוי ברשת שלו , לגמרי התמסרתי לו . שיערו נפל על פניו ומיד הסטתי אותו הצידה , הארולד נפל על גופו לצד השני של המיטה ומיד התקרבתי לגופו , הוא עטף אותי בזרועותיו ונישק לראשי
״פאק לו..״ הוא לחש וזה גרם לי לחייך כנגד עורו , הנשיקה הזו לגמרי הדליקה אותו
״אז לאן הלכת היום עם נוי ? לא סיפרת לי״ אמרתי והרמתי מעט את ראשי להביט בו
״אני חושד שהיא בהיריון..״ הוא פלט ואני מיד צמצמתי את עיניי
״הכוונה שגודל לה בן אנוש בבטן ?״ שאלתי והוא הנהן
״אני נשבע שאם היא בהיריון אני אשתגע״ אמר. ידעתי כמה אכפת לו מנוי , הוא ממש דואג לה ובטח זה יאכזב אותו , אני לא חושב שהיא בהיריון , הרי היא אמרה שלעולם לא הייתה עם ליאם ביחסים
״מתי תדע ?״ שאלתי
״מחר יגיעו התשובות״ אמר בנשימה אחת והסתכל על התקרה
״אל תדאג.. אני בטוח שהכל בסדר״ אמרתי בחיוך קטן , הוא הביט בי ואז שיחרר אנחה מאפו והנהן חלש
״אני מקווה כך״ אמר ״אוקיי , לילה טוב״ לחש בקולו הצרוד
״ליל מנוחה״ לחשתי חזרה ועצמתי את עיניי . לא התכוונתי לנסות להירדם , אך אם יעבור הרבה זמן חול אדע שזה בסדר לישון . ואם אדע שהוא קם מהמיטה אלך אחריו בלי שיבחין בי . אני מפחד שהוא עושה משהו שיסכן אותו , ואם אוכל למנוע ממנו סכנה אעשה את זה , אני הרי חזק. למרות שאני מפחד להשתמש בכוחות הללו , הם יוצאים מכלל שליטה ואף פעם אין לי את הזמן לנסות לשלוט בהם , גם אין לי מקום . ביתו של הארולד זה לא אפשרות , אני הרסתי המון דברים בבית ואעדיף שלא להמשיך עם זה .
לאחר המון זמן חול ששכבתי לצידו וחשבתי על כמה דברים , הוא שיחרר את אחיזתו בי , לא פקחתי את עיניי
״לואי , אתה ער ?״ הוא לחש , לא עניתי. רק חיכיתי לראות מה יעשה . ואכן הוא קם באיטיות מהמיטה , לא הצצתי או פקחתי את עיניי , רק חיכיתי שיצא ואלך בעקבותיו . שמעתי את הארון נסגר והנחתי שהוא לקח בגדים , בשם אלת הים הארולד , מה אתה זומם ? שמעתי את צעדיו והרגשתי את הדם שלו , הוא יצא מן החדר . פקחתי את עיניי והתיישבתי באיטיות , קמתי בשקט ומעדתי מהמשקולות שנייל וסילבר קנו לי , נאנקתי בשקט ורק התפללתי לאלת הים שלא הפקתי שום רעש . שמעתי את דלת הבית נסגרת ומיד הלכתי במהירות למדרגות וירדתי מטה , הוא מעורבל ! הוא באמת חיכה שארדם ? חשבתי שהוא מספיק חכם . או שהוא רצה שאני אדע ? או שהוא פשוט לא חשב על זה שאני מתכוון לעקוב אחריו . פתחתי את דלת הבית בשקט והצצתי עם ראשי , ראיתי את הארולד עם מישהו בחוף והם הלכו לעבר המזח , לבי נחת ושפתי נשמטה , מי הבחור שלצידו ? הם עלו למזח והייתה שם ספינה , לא גדולה מדי , תהיתי לעצמי לאן הוא מתכוון להפליג. וכשהספינה הפליגה יצאתי מהבית , חשוך בחוץ , וכך הוא לא יבחין בי כשאלך לים . רצתי לעבר הים וכשעמדתי במים הרדודים , הורדתי את הבוקסר ושחיתי לבפנים , נתתי למים לקחת אותי במהירות והרגשתי את הסנפיר שלי מתפתח , הרבה זמן חול לא הייתי עם הסנפיר. היה חשוך . שחיתי מתחת לספינה בשביל שלא יבחינו בי , שחיתי מעט קדימה ויצאתי עם ראשי, הבטתי למעלה ונצמדתי לספינה שלא יבחינו בי
״הם לא״ שמעתי בחלש את קולו של הארולד
״ברור שהם כן ! הם יגלו מתישהו , פשוט תתפוס אותם״ שמעתי מישהו אומר , לבי נחת ועיניי נפערו , זה קווין . לא.. זה כל מה שלא רציתי שיקרה
״תסתום את הפה״ שמעתי את הארולד אומר בכעס ״הסכמתי לעזור לך לתפוס את הבתולי ים המזויינים האלה, אבל רק את מי שנמצא בים״ הארולד אמר . וכלכך רציתי לצעוק כרגע ׳אני בים׳ , אך לא עשיתי את זה , הכעס בער בי ורציתי לגרום לספינה הזו להתהפך , יכולתי לעשות את זה , אבל לא אקח סיכון שאפגע בהארולד . אני אף פעם לא הייתי כה מאוכזב.. הרגשתי יד בכתפי ולבי נחת בזמן שהקפאתי את המים לצידי ושהסתובבתי ראיתי את זאין בתוך הקרח , נשמתי עמוק ושיחררתי , הבטתי בקרח והמסתי אותו בזהירות
״אתה לא יכול לסמוך על בן אנוש לואי״ הוא לחש והתרחקתי מעט , הנדתי את ראשי בשלילה , חייב להיות הסבר
״זאין..״ לחשתי , לבי התכווץ וגרוני הצטמק עד שכמעט לא יכולתי לנשום , גוש של דמעות היה בגרוני וזה הרגיש שרק גודל
״זה בסדר לואי , בוא נחזור לבית״ הוא אמר בחיוך , הבטתי בו והוא הושיט את ידו , הרמתי את ראשי להביט בספינה ואז הנהנתי לזאין , שחינו יחד לבפנים .
אני לא בורח מהארולד , אך אני לא מתכוון לחזור עכשיו לביתו ולישון , אשן עם זאין במערה. חייבת להיות סיבה.. אני מכיר את הארולד מספיק טוב בשביל לדעת שהוא פועל מתוך מניע , והוא יספר לי , אני בטוח בכך.