Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 34

התעוררתי , מרגיש מעט אווירה שונה. אני רגיל להתעורר אחרי הארולד.. בשם אלת הים הוא ישן. חייכתי והבטתי בו , הארולד יפהיפה . נישקתי נשיקה קטנה במצח שלו וזחלתי מזרועותיו בזהירות בשביל לא להעיר אותו , פתחתי את הארון שלו ועצרתי במקומי בלי לזוז . כל הבגדים פה שחורים... בבית שלנו זה רק רובם שחורים ופה זה הכל . הסתכלתי עליו ישן עם הבוקסר וגופו נראה חזק ושרירי , השיער שלו מבולגן ורוק נוזל מהפה שלו , הוא נראה כאילו לא ישן לילות שלמים . חייכתי ולקחתי חולצה אחת , לבשתי אותה בשביל לא להיות גס רוח ולצאת מהחדר לבוש במכנס בלבד . סגרתי את הארון ויצאתי מהחדר , שומע שקט מוחלט. לא הייתי רגיל .. אני רגיל להתעורר ולשמוע צעקות מהחוף ואת הציפורים ששורקות . התכוינתי ללכת למטבח וראיתי את אן עומדת שם ועושה כלים , אני התכוונתי לעשות כלים , ידעתי שהייתי צריך לעשות אותם אתמול
״לואי״ היא קראה וסיבבה את ראשה בחיוך ״בוקר טוב״
״תודה״ חייכתי וצעדתי לעברה , היא גיחכה משום מה ושטפה מזלג ״אני מצטער שנאלצת לעשות את הכלים אני תכננתי לעשות אותם״
״לא , זה שטויות״ היא אמרה מיד בחיוך נחמד
״פשוט הארולד היה עייף ואמר לי להמשיך מחר״ אמרתי והיא צחקקה
״הוא נתן לך לעשות כלים ?״ שאלה מופתעת . נשענתי עם ידיי כנגד השיש לידה והנהנתי
״בבית אני עושה לרוב את הכלים .״ אמרתי
״הוא שונא לעשות כלים״ אמרה וחייכתי , הייתי מתקן אותה להגיד ׳לא אוהב׳ אך לא רציתי להיות גס רוח
״כן , הוא אומר שהסבון נכנס לציפורניים שלו וכל מה שהוא אוכל יש לו טעם של סבון״ אמרתי
״כן ! זה התירוץ המוכר שלו !״ היא קראה וצחקתי ״אתה יודע לבשל ?״ שאלה בסקרנות .
״אני יודע לאכול״ אמרתי והיא צחקה , חייכתי ושמתי לב שהחיוך שלה כמעט זהה לשל הארולד ״אני צוחק... אני ניסיתי מספר פעמים לבשל אבל לא הצלחתי , אני פחות מתחבר לזה.״
״הארי יודע לבשל. אני יכולה לדמיין איך הוא מכין את האוכל ואתה עושה כלים״ היא אמרה בחיוך רך ואני צחקתי
״זה באמת קורא !״ אמרתי ״הוא מאוד מסודר ואוהב ניקיון עד שזה מגיע לכלים״
״זה נכון״ היא אמרה וסגרה את הברז , היא לקחה מנגבת וניגבה את ידיה הרטובות . העברנו המון זמן חול בלדבר על הארולד ועל הכלים ״למען האמת אני שמחה שאתם יחד״ לפתע אמרה
״באמת ?״ שאלתי באושר
״כן . אתה בחור נחמד מאוד . נראה שאתה גורם להארי להיות שמח .״ היא חייכה ולא יכולתי לעצור את החיוך שלי
״בוקר טוב !״ שמעתי מישהו קורא וזה לא היה הארולד. סיבבתי את ראשי וראיתי מישהו נכנס לבית בגסות , הוא בא למטבח ואן חייכה אליו , הוא הביט בי בהתנשאות ולא אמר מילה
״בוקר טוב מייק״ אן אמרה , הוא הביט בי כאילו בוחן אותי וחשתי לא בנוח ״אמא שלחה אותי לבקש ממך שתי ביצים״ אמר לאן . כי הוא כמו צדפה חסר ביצים- לא לואי. בלי בוטות של ערבוב גסות לאוכל בקללות , זה לא יפה. הזכרתי לעצמי
״בטח״ אן אמרה ופתחה את המקרר
״הארי״ שמעתי את המייק הזה אומר וראיתי את הארולד נכנס למטבח ומתעלם ממנו בהחלט , בא לעברי ומנשק לשפתיי לפני שפתח את הארון . חייכתי ולבי פעם בחוזקה . הבטתי בו ושיערו מאוד מבולגן ופרוע , שהושיט את ידו לארון הגב שלו זז בצורה מושלמת. השפלתי את מבטי והסתכלתי למייק הזה , רואה את הדרך שמביט בהארולד , לבי נחת ורציתי להטביע אותו . בלעתי רוק , אן הושיטה לו את הביצים והוא לקח מידה אך לא יצא , זה כאילו והוא חיכה שהארולד יסתובב אליו . אן יצאה מהמטבח ונראה שהרגישה בחוסר נוחות , למה הבחור הזה לא עף מפה ? כמו ציפור בשמים
״איך ישנת ?״ הארולד שאל וחייכתי מתכוון לענות
״ישנתי נהדר , תודה״ המייק הזה אמר מהצד ואז פלט גיחוך ״אתה מתכוון לבוא הנה לעיתים קרובים יותר ?״ שאל והבטתי בביצים , מפעיל עליהם לחץ רק בעזרת המחשבה ואז הם התנפצו והוא נבהל ועשה צעד אחורה
״אתה כלכך מגושם״ אמרתי בנזיפה ״תנקה את זה״
״תשתוק״ מייק אמר חזרה לעברי
״לך תזדיין״ הארולד אמר לו ונעמד לצידי ״פשוט תעיף את עצמך מהבית הזה״
״בחייך הארי..״ המייק הזה גיחך , ואני לא יכולתי להרגיש ממנו המון רגשות חוץ ממעט שמחה , אבל זה הרגיש מוזר ״נלך לחדר נסגור עניינים וכל אחד ילך ל-״
״בשם אלת הים חתיכת אידיוט מיוחס מעצמו !!״ צווחתי קוטע את דבריו וחש את לבי נוחת
״תתעלם ממנו לו״ הארולד אמר וראיתי אותו מכין שתי צלחות לדגני בוקר . אבל הוא מפריע לי !
״לו ?״ מייק גיחך . נאנחתי והסתובבתי לעבר הארולד שלא נראה מוטרד ממנו , נשמתי עמוק ועצמתי את עיניי
״נאכל את זה ונחזור לבית , בסדר ?״ לחש ברוגע והנהנתי , הוא נישק לראשי ואז הסתובב לקחת משהו מהמקרר , הסתכלתי על מייק בזלזול והוא חייך חצי חיוך והרים גבה . הביצה מרוחה על החולצת משבצות שלו
״אני חושב שאתה צריך לנקות את עצמך״ אמרתי והוא חייך
״אשאר״ אמר ולפתע הארולד שיחרר נשימה וטרק את דלת המקרר
״תעיף את עצמך מפה״ הארולד התפרץ בגסות אך המייק הזה חייך
״לא לפני שאקבל את הביצים״ אמר וראיתי שמביט למפשעתו של הארולד ולבי נחת . תצא מפה. חשבתי , נועץ בו מבט ולפתע הוא הביט בי , הסתובב והלך , וכיוונתי לעברו רוח חזקה שגרמה לו ליפול , אך הוא קם והמשיך ללכת , והכוח הזה די טוב לשם שינוי . שיצא לגמרי מהבית גלגלתי את עיניי להארולד שחייך לעברי
״מה... אתה עשית את זה ?״ שאל מופתע והנהנתי
״הוא מעצבן אותי , אני שונא אותו״ ירקתי במעט כעס ושילבתי ידיים
״לא אוהב״ הוא תיקן אותי בציניות וצחקתי מביט בו
״לגמרי שונא אותו״ אמרתי , שיחררתי נשימה עמוקה והעברתי את אצבעותיי בשיערי , אני שלילי מדי
״על מה דיברת פה עם אמא שלי ?״ שאל וחייכתי חיוך קטן בזמן שהתיישבתי בכיסא והסתכלתי עליו
״דברים בסיסיים.. היא נחמדה״ אמרתי , הוא חייך ונראה מרוצה , הוא הביא את שתי הצלחות לשולחן ואז הושיט לי כפית ולקחתי אותה
״זה כיף לראות שאתם מסתדרים״ אמר ואכל
״כן״ לחשתי ואכלתי מהדגנים הללו שהיו טעימים באופן בלתי ייאמן , הטעם שלהם הזכיר לי גלידה ״אתה יודע מה הטעם הזה מזכיר לי ?״ שאלתי
״גלידה״ הוא השיב מיד ופרעתי את עיניי לעברו , הוא כאילו קרא את מחשבותיי !
״איך ידעת ?״ שאלתי והמשכתי לאכול
״זה טעם שוקולד , והגלידות בדוכן גם עם שוקולד וכל מה שבראש שלך זה גלידה״ אמר כמובן מאליו
״אתה מכיר אותי כלכך טוב״ מלמלתי והוא חייך. נחמד להיות פה אבל אני לא יכול לחכות שנשוב לבית.
״אנחנו יחד עשרים וארבע שעות״ אמר . תמיד אני שומע את המילה הזו ׳שעות׳ , אני לא מבין אותה . אני רק יודע שזה קשור לזמן חול , אולי הכוונה היא שאנחנו יחד הרבה זמן חול
״כן״ לחשתי והרמתי את הצלחת לשתות מהחלב . החזרתי את הצלחת לשולחן והוא הביט בי בחיוך שנראה לפני צחוק ״מה ?״
״יש לך שפם חלב״ הוא אמר והצביע על השפתיים שלו , מה ? הוא קירב את האצבע שלו לשפתיי מתכוון לנקות את זה אך מיד תקף את שפתיי בנשיקה שהפתיעה אותי וגרמה לי לעוף בתוך סערה ימית ומעוררת חושים , הוא העביר את שפתיי התחתונה בין שיניו לפני שנישק ברוך , בטני התהפכה ולבי פעם בחוזקה , תוך כדי קמתי והתיישבתי על ברכיו , מרגיש את החיוך שהיה לו אך הוא לא פסק מלנשק אותי , וזה מרגיש טוב שהדבר שאני הכי זקוק לו נמצא פה איתי , הלשון שלו חדרה לפי וזרועותיו אחזו באגני
״אני לא רוצה שזה יהיה מביך..״ שמעתי את אן ולבי נחת , מיד קמתי מהארולד בעיניים פעורות לרווחה ומעט התנשמתי
״תפסיק לגעת בי כך״ מיהרתי לומר להארולד שחייך חיוך רחב ונשך את צד שפתיו , שבלול ים ארור.. ״אני מתנצל אן״ אמרתי , אסור לי להיראות פרוץ .
״זה בסדר , אין לך סיבה להתנצל״ היא גיחכה במבוכה וזה נראה מביך ביותר , גירדתי במצחי והשפלתי את מבטי
״אנחנו התכוונו לחזור לבית״ הארולד אמר וקם מהכיסא
״כלכך מהר ?״ אן שאלה בצער
״כן , הנסיעה רק לוקחת המון זמן״ הוא אמר והיא השפילה את מבטה ואז שלחה לעברנו חיוך
״אוקיי״ פלטה בשקט והנהנה בהבנה
״אלך להתלבש״ הארולד אמר ויצא מהמטבח
״אמ... אני אלך אחריו לוודא שלא יפול מהמדרגות״ אמרתי כתירוץ והיא גיחכה , אין פה מדרגות בכלל. יצאתי בעקבותיו של הארולד לעבר חדרו ואחרי שנכנסתי אחריו סגרתי את הדלת , הוא לקח מכנס אקראי מהארון ולבש בזמן שהסתכל עליי, הוא חייך והוציא לשון גורם לי לצחוק
״אתה שמח לחזור הבית ?״ שאל ומשכתי בכתפיי בזמן שהסטתי את מבטי , זה יהיה גס רוח לומר כן , כאילו , זה ישמע שאני רוצה לעוף מפה כמה שיותר מהר
״אתה יודע... זה בסדר״ מלמלתי . כמובן שהייתי שמח שנחזור לבית ! אני רוצה ללכת לדוכן ולאכול גלידה . הוא לקח חולצה שחורה ושלבש אותה עליו הוא נראה פשוט נאה ומושך כלכך , הצבע הזה מחמיא לו ונותן לו מראה קשוח ורע . השרירים שלו נראים בולטים יותר
״קדימה..״ הוא לחש ובא לעברי , פתחתי את הדלת ושהתכוונו לצאת נעצרנו ליד המטבח והארולד הלך לאמו , הוא חיבק אותה לפרידה וזה נראה מרגש
״להתראות בנים״ היא אמרה ולאחר מכן באה לעברי וחיבקה אותי , זה הפתיע אותי. חיבקתי אותה וחייכתי לעברה
״להתראות״ אמרתי . הארולד הניח את ידו מסביב אגני בדרכנו לדלת ויצאנו מהבית , המקום נראה ריק . הבטתי לבית שליד והמייק הזה עמד במשקוף הדלת , הוא לא יכול לבוא אלינו . גם אם ינסה נתתי למוח שלו פעולה שונה . והוא חושב רק שהוא רוצה להישאר ולעמוד שם . זה מפחיד לגרום לבני אנוש לעשות כרצוני , אני מרגיש .. אני מרגיש כמו מפלצת . כמו אחד שונה... אבל הארולד לא חושב כך , אז זה בסדר
״למה כלכך ריק פה ?״ שאלתי בשקט , נכנסתי למכונית והוא נכנס למושב של הנהג ושיחרר נשימה
״זה כפר קטן . עכשיו אתה מבין למה לא הייתי רגיל לרעשים בחוף ?״ שאל
״כלכך שקט כאן !״ קראתי מודהם , אף אחד לא נמצא פה...
״כן״ הוא אמר סוגר אחריו את הדלת ומניע את האוטו, השיער שלו ממש מבולגן ובמקום להסיח את דעתו ולגעת לו בשיער הפעלתי רוח לכיוונו אך לפתע ראשו נצמד למשענת והוא גלגל את עינין אליי ״לואי מה לעזעזל הבעיה ?״ שאל , צחקתי והסתרתי את פי
״אני מצטער פשוט...״ אמרתי והעברתי את אצבעותיי פעמיים בשיערו ואז חייכתי אליו , נתתי נשיקה לשפתיו וחזרתי למקומי , מרגיש את לבי פועם בחוזקה . הוא נסע וראיתי את החיוך הקטן שלו מזווית הפה
״זה הדבר הכי מגניב בעולם..״ הוא אמר והבטתי בו בשאלה
״מה ?״ שאלתי
״שאתה יכול פשוט לעשות דברים כאלה ... ״ הוא אמר , לא מביט בי ומרוכז בנהיגה
״בחייך הארולד כל אחד יכול לסדר שיער !״ אמרתי והוא צחק וגם אני , רק התלוצצתי , הבנתי את כוונתו
״ברצינות.. זה נוגד כל חוק אפשרי- אני מתכוון , זה בלתי ייאמן״ אמר והייתי שמח שזה הלהיב אותו . הבטתי בדרך הרחקהק מלפנינו , יש רק כביש שכולו ריק ומסביב המון חולות .. אף פעם לא חשבתי שיש מקום כלכך בודד כמו פה... אין פה בתים אפילו ... זה רק כביש שממשיך ללא סוף ומסביבו ערימות של חול יבש. הבטתי בהארולד שהיה מרוכז בכביש הריק והמתמשך. זה מרגיש שאנחנו לגמרי לבד בעולם משלנו
״המקום הזה יפה״ אמרתי בשקט
״אין פה שום דבר״ אמר בזלזול למקום
״קדימה הארולד , זה יפה״ אמרתי , מנסה לשנות את דעתו ״המקום הזה מרגיע וכה שקט... אין פה אפילו צבע אחד , מה כבר יכול להשתבש במקום יפה כמו זה ?״ שאלתי , חיוך על פניי ואני לא מפסיק להביט מסביב . ולפתע האוטו עצר והוא פרע את עיניו
״חרא !״ הוא קרא והטיח אגרוף על ההגה
״מה ?״ שאלתי , הוא גלגל לעברי את עיניו בכעס
״לאוטו המזויין הזה נגמר הדלק״ אמר ואז נאנח ועצם את עיניו בזמן שנשען אחורה , אז כנראה שדברים יכולים להשתבש פה , זה לא קרה בגלל שאמרתי את זה נכון ? מה זה בכל אופן דלק ?
״לא נוכל לחזור לביתה של אן ?״ שאלתי והוא הניד את ראשו לשלילה
״התרחקנו מדי..״ הוא פלט ואז נשם עמוק ״נצטרך להזעיק הנה עזרה.״