Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 45

נק׳ מבט הארי:

ראשי קדח והייתה לי בחילה נוראית . קמתי מהמיטה ושפשפתי את עיניי , מרגיש סחרחורת קצרה . הסתכלתי על לואי ששכב במיטה ישן ואני לא זוכר בכלל שעלינו הנה אתמול , שתיתי יותר מדי אני מניח... אני רק מקווה שלא דיברתי שטויות. יצאתי מהחדר והלכתי לשירותים למקרה שאקיא , נוי ישבה ברצפה ליד האמבטיה והסתכלה על הרצפה , שקועה
״מה את עושה פה ?״ שאלתי ושילבתי ידיים , היא הסתכלה עליי והעבירה את אצבעותיה בשיערה הארוך
״אני לא מרגישה טוב , אתמול בלילה הקאתי ועכשיו אני עדיין..״ מלמלה
״שתית אלכוהול ?״ שאלתי והיא מיד הנידה את ראשה בשלילה
״אני חושבת שבגלל כל השוקולד מהיום הולדת.. גם אכלתי קצת עוגה״ מלמלה ונראתה חושבת על משהו
״לארבע פרוסות עוגה לא הייתי קורא קצת״ אמרתי בחצי חיוך , תהיתי באמת איך הצליחה לאכול כלכך הרבה . לפתע היא פלטה יבבה חנוקה והשפילה את ראשה , לבי דפק חזק והייתי פשוט מעט קפוא , הורדתי גבה והסתכלתי עליה , ה-היא בוכה ?! הו פאק , מה ?!
״אני לא שמנה אדוארד !״ היא קראה בבכי , גלגלתי את עיניי
״אני לא אמרתי את זה״ אמרתי . היא מחתה את דמעותיה ומיד קמה
״אני רוצה לנוח״ היא מלמלה ויצאה . היא מדאיגה אותי , היא מתנהגת ממש ממש מוזר . פתחתי את המים ושטפתי את פניי, מרגיש שזה עורר אותי . נשמתי עמוק והסתכלתי על המראה . רואה את השיער המבולגן שלי , נאנחתי ויצאתי נתקל בלואי והוא מעד אך מיהרתי לתפוס את ידו ולייצב אותו
״בוקר טוב״ לחשתי בחיוך והוא חייך לעברי ונישק נשיקה לשפתי
״תודה״ לחש . ורק עכשיו שבאמת הסתכלתי ובחנתי , הצוואר שלו מלא הסימני מציצה בולטים , אבל אהבתי את זה . ככה אם איזה מזדיין ירצה לפנות אליו הוא יראה שיש לו מישהו , זה כמו לסמן אותו , להדביק עליו תווית ׳שייך ל..׳ , זה מגוחך במחשבה שנייה
״איך ישנת ?״ שאלתי והוא משך בכתפיו
״בסדר״ מלמל
״אני מצטער אם הרסתי אתמול את הערב , אני כנראה שתיתי יותר מדי-״
״לא הרסת דבר. היה ממש כיף״ הוא חייך ואז החיוך ירד באיטיות ״אתה לא זוכר דבר ממה שקרה אתמול ?״ שאל בדאגה
״למה ? שכבנו ?״ שאלתי במהירות
״לא , רק דיברנו״ אמר בחיוך , אני תוהה לעצמי על מה
״על מה ?״ בסוף שאלתי , הוא טפח על כתפי בחיוך
״סיפרת לי כמה דברים , ובגלל זה ארצה לדבר איתך בליל .״ אמר וצמצמתי את עיניי
״למה לא עכשיו ?״ שאלתי
״כי זה לא שיחה לעכשיו״ אמר . זקפתי את גבותיי והסתובבתי למדרגות , ירדתי בהם והוא אחריי
״אז איך היום הראשון כבן שמונה עשרה ?״ שאלתי , הוא משך בכתפיו
״למען האמת אני לא חושב שהשתנה בי משהו . אני גם נראה אותו דבר״ אמר גורם לי לצחוק. הוא חשב שהוא ישתנה בגלל שהוא בן שמונה עשרה ?
״אולי אתה מקולקל״ אמרתי בציניות אבל נראה שהוא רציני
״אולי.״ אמר , הגענו למטה , נייל וסילבר אכלו משהו יחד ודיברו עם אחד השני
״בוקר טוב״ סילבר קראה ושלחתי חיוך ״איך לעזעזל אתם יושנים עד הצהריים ?״
״מה הספקתם לעשות אתמול בערב ?״ נייל שאל , אך אני רק חשבתי ׳צהריים׳
״מה השעה ?״ שאלתי קצת לחוץ בזמן
״אחד וחצי עוד מעט״ נייל אמר ונאנחתי בחוסר סבלנות , מיד עליתי חזרה במדרגות , אני מאחר , למרות שאני לא כלכך שם זין על זה אבל אני צריך ללכת. נכנסתי לחדר ולקחתי קפוצ׳ון מהארון מכיוון שקר ולאחר מכן לבשתי טרנינג שחור
״הארולד מה קרה ?״ לואי שאל מבולבל , הבטתי לו בעיניים ולבי פעם בחוזקה , ובכן , אני לא משקר , אני רק לא מספר לו .
״אני צריך ללכת לאיזה פגישה״ אמרתי והעברתי את אצבעותיי בשיערי מספר פעמים בשביל לגרום לו להיראות נורמלי
״איזו פגישה ?״ שאל ומשכתי בכתפיי בזמן שיצאתי מהחדר עובר אותו
״זה יהיה מהר מבטיח , אני מיד אחזור״ אמרתי בעודי יורד במדרגות במהירות
״לא , הארולד אבל עם מי-״ הפסקתי לשמוע את קולו של לואי כשיצאתי מהבית , עצמתי את עיניי בחרטה ועצרתי חושב אם להגיד לו ברוגע שאני מצטער אך נשמתי עמוק והמשכתי ללכת , קר בחוץ. אבל לפחות לא יורד כאן שלג , אני רגיל לשלג בחג המולד. ראיתי את ניק בדוכן ונאנחתי הולך לשם , לא ידעתי שהם פותחים למרות הקור הזה , אף אחד לא בא לים בכל אופן אז מי יבוא במיוחד לדוכן?
״היו הכנסות היום ?״ שאלתי והוא הסתובב אליי
״שתי אנשים״ אמר , צלחת עוגיות מונחת בדלפק ותהיתי לעצמי למה
״מה אלה העוגיות ?״ שאלתי בסקרנות , הוא נאנח בחיוך וצעד לעברי
״רבתי עם לואי ורציתי להביא לו את זה שידע שאני מצטער״ הוא אמר. ללא פאקינג בושה , למרות שיודע שאני ולואי יחד , המזדיין הזה מתגרה במזל שלו כי אני נשבע שיבוא יום ואפרק אותו
״למה שלואי ירצה עוגיות מלוכלכות ?״ שאלתי
״מה ? הן לא מלוכלכות״ אמר והעפתי אותם לחול , הוא הביט בי בכעס אך לא אמר דבר. חייכתי בהתנשאות
״עכשיו כן״ אמרתי והורדתי את החיוך ״תפסיק לנסות להרשים אותו״ אמרתי בוחן אותו בזלזול ״ותסגור את המקום , אף אחד לא יבוא בקור הזה״ אמרתי לפני שהלכתי משם
״אתה משלם לי על היום הזה בכל זאת !״ הוא קרא ״ועל הפאקינג עוגיות..״ אמר ויכולתי לשמוע , חייכתי והמשכתי ללכת , רואה את המכונית השחורה מחכה ולקחתי נשימה עמוקה. הלכתי אליה , פתחתי את הדלת והתיישבתי בפנים , היה לו משקפי שמש למרות מזג האוויר הקר והמעונן שבחוץ
״הבנתי שהסכמת״ הוא אמר , חיוך גאה
״ולגבי מה שאמרתי בטלפון אני רציני״ אמרתי בקשיחות להבהיר לו עד כמה רציני אני . הוא הרים את משקפיו והנהן
״מה גרם לך לשנות את דעתך ?״ הוא שאל . הבטתי בקווין , בלעתי רוק
״כי הבנתי שזה או אני או הם״ אמרתי ללא רגש או טון מסויים בדיבור ״ואני בוחר בעצמי.״
״כמו תמיד״ הוא גיחך בזלזול ואני גלגלתי את עיניי
״תשתוק״ אמרתי , הוא לעס מסטיק והסתכל מסביב
״אתה מאה אחוז נכנס לזה ? בתולי הים המזויינים האלה יכולים להיות מסוכנים״ אמר בהזהרה וזה לא הפחיד אותי
״ובגלל זה נהרוג אותם״ אמרתי , הרמתי את ראשי וראיתי את החיוך שלו ״נהרוג את כולם.״