Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 52

נק׳ מבט לואי:

הבטתי בשמש האדומה , היא שקעה ונראתה כלכך יפה ומיוחדת , שילבתי את ידיי על הסלע של אנה ועצמתי את עיניי , אני לבד . לגמרי לבד . אנה לא פה , והארולד הפך לאבא שלו . אני יודע שהוא לא פעל מתוך היגיון , הוא פחד. אני פה מהזריחה ואנה לא נמצאת , לא רציתי ללכת לזאין , אז נשארתי לצד הסלע .
״לואי ?״ שמעתי לחישה ומיד הסתובבתי ולבי קפץ
״נוי״ אמרתי , עיניה אדומות וגם אפה , היא שחתה לעברי ומיד חיבקה אותי ובכתה על כתפי , בשם אלת הים , הארולד פגע בה ?! ״מה קרה ?״ שאלתי בדאגה
״אני כמעט שעה שוחה בשביל למצוא הסחת דעת ואז החלטתי לבוא לאנה..״ אמרה , לא הבנתי מה זה שעה , אבל היא למדה מהארולד את הפירוש של זה
״מה קרה ?״ שאלתי בדאגה , היא גם נשענה על הסלע והביטה למים
״אדוארד אמר ש.. למען סרטני הים אני לא מסוגלת לומר זאת״ היא פלטה והשפילה את מבטה , אני מניח שהיא קיבלה תוצאה חיובית
״את בהיריון״ לחשתי והיא מיד הביטה בי
״כ-כן״ היא אמרה בשקט וקול מעט רועד ״לא אחזור ליבשה , אחכה שבן האנוש שגודל בתוכי ייעלם״
״נוי , זה לא דרכי הטבע , את יודעת את זה״ אמרתי , הבן אנוש שבתוכה לא יכול פשוט להיעלם
״אני לא יודעת איך זה קרה ! אדוארד אומר שזה בגלל יחסים״ היא אמרה ואני פרעתי את עיניי , האם גם היא לא עמדה בפיתוי האנושי ?
״את וליאם ?״ שאלתי
״לא עשינו יחסים , עשינו אהבה״ היא אמרה , והיא נשמעת קצת תמימה . אני מתחיל לחשוב כמו הארולד ולהיות גס רוח , אני לא יודע עד כמה רע זה ״הרגשתי באותו רגע שזה נכון ובסדר , שהוא שומר עליי . אך כשהארולד אמר לו שאני בהיריון הוא שתק.״ היא אמרה , אולי בשביל בני האנוש זה נושא רגיש ? כל מה שהיא צריכה לעשות זה כנראה כמו שאר הדגים . היא תמליט אותו במים והוא ישחה מפה.
״אל תכעסי עליו... אולי הוא מבולבל״ אמרתי
״אני לא יודעת מה זה היריון. מתי יצא ממני דג כמו שראיתי באוקיינוס ? איך זה קורה ?״ שאלה
״אני לא יודע..״ מלמלתי , השמש שקעה .
״מה.. מה אתה עושה פה בכל אופן ?״ שאלה , וכך השיחה הופנתה אליי.
״אני לא יודע.. הארולד איבד את כיוון ההיגיון לגמרי״ אמרתי
״אולי הוא צריך דג עם חוט״ אמרה וצחוק יצא מפי , היא כלכך מצחיקה , אבל הבנתי את כוונתה .
״הוא רודף אחרי בתולי הים , בדיוק כמו שאביו עשה״ סיפרתי , היא לא הראתה כעס כלשהו
״מדוע ?״ שאלה
״כי זאין איים על חייו״ אמרתי
״ובגלל זה רבת איתו ?״ היא שאלה
״הוא רוצה לתפוס את חבריי ולגרום למותם !״ קראתי
״כי הם רוצים לגרום למותו !״ היא אמרה חזרה ״חוץ מזה הם לא חבריך , הם בגדו בך , הבט בצלקת שבידך , הם גרמו את זה . ואני מצטערת שאני אומרת זאת אבל שתינו יודעים שהם נחמדים אליך כי הם פוחדים מהכוח שלך״ היא אמרה , וידעתי שצדקה
״אבל זו לא הדרך״ אמרתי משפיל את ראשי
״אתה יודע איזה משפט אדוארד אמר לי אתמול ?״ היא שאלה , הרמתי את מבטי אליה ״אם הייתי רוצה לפגוע בך הייתי עושה את זה.״
״מה את בעצם אומרת ?״ שאלתי , מצמצם את גבותיי
״שאתה מעורבל. הוא לא יפגע בך . אתה הרי מכיר אותו״ היא אמרה, הניחה את ידה על כתפי
״אני יודע״ לחשתי
״לואי... אתה הבנת מה היה המסר של זאין כשהוא סיפר לאדוארד את הסיפור על הסבתות שלו , נכון ?״ שאלה , הנהנתי , כמובן שידעתי
״הוא לא רוצה להרוג אותו בגלל שהוא נכד של מישהי , כל זה לא קשור״ אמרתי
״הוא רוצה להרוג את אדוארד מכיוון שאתה איתו״ היא אמרה , ידעתי שלזה זאין התכוון
״מה את אומרת ? שפשוט אעזוב את הארולד בשביל שזאין לא יהווה לו סכנה ?״ שאלתי וזקפתי את גבותיי , היא נאנחה וגלגלה את עיניה
״לא , שפעם אחת פשוט תעמוד על שלך . תהיה עם אדוארד , פשוט אל תתן לכולם להפריע לך ולעמוד בדרכך״ היא אמרה , הבטתי בעיניה החומות
״הוא דיבר עליי היום ?״ שאלתי בשקט והיא מיד צחקקה
״לא , אבל הוא בהחלט לא נראה שמח או דיבר הרבה .״ היא אמרה ואז משכה בכתפיה ״יכולתי להרגיש שהוא עצוב״
״אני לא יכול להרגיש אותו״ אמרתי
״קצת מסתורין״ היא קרצה וגיכתי
״אוקיי , אלך לדבר איתו״ אמרתי והתכוונתי להיכנס למים אך חזרתי להביט בה ״את באה ?״
״לא .. אני אשחה קצת וארגע , אבל אבוא מאוחר יותר״ אמרה , חייכתי וחיבקתי אותה
״להתראות נוי״ אמרתי בחיוך והיא חייכה חזרה , נכנסתי למים ושחיתי , גרמתי לזרם המים למהר אותי. תהיתי לעצמי מה אומר לו , נוי צודקת . הוא מגן על עצמו , וזה בדיוק מה שאמר לי אבל לא הקשבתי לו. גם כי פחדתי וכעסתי , פחדתי שהוא מסכן את עצמו , ומה שפחדתי הכי הרבה זה אם יקרה לו משהו אז.. מה איתי ?! לא אהיה מסוגל לאבד אותו, אני לא מסוגל לחשוב על זה. אני יודע שזאין יהיה מסוגל לפגוע בו , רק בשביל לשמור על הסוד שלנו. הוא משוכנע שבני אנוש רעים , אבל הבנתי משהו . זה לא משנה מה אתה.. בן אנוש או בתול ים , זה תלוי באישיות שלך . וזאין לגמרי טועה במה שאמר . בכל אופן כנראה שאנחנו לא מסתכלים על זה באותו דרך , הוא אמר גם שאהבה לא קיימת , ולגבי זה , בחיים לא אהבתי מישהו יותר משאני אוהב את הארולד . ובאיזושהי דרך אני מרגיש נאהב , גם אם הוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי , זה קשור בפרטים הקטנים דווקא , כשהוא מחבק אותי , מנשק אותי , כך הוא מפגין כלפיי חיבה , אני לא יודע אם מבחינתו זה אהבה , אבל אני לא מתעמק בזה יותר מדי . כשראיתי את המזח ממתחת למים הצצתי עם ראשי החוצה , בים לא שוחה אף בן אנוש , הבטתי למזח הופתעתי לראות את ליאם , מזל שזה לא מישהו אחר !
״ליאם״ קראתי ושחיתי לעברו , עצרתי צמוד למזח והוא הסתכל עליי , יכולתי לראות שניסה להסתכל על הסנפיר שלי אך זה לא הפריע לי
״מה אתה עושה במים ?״ שאל
״אני... סיפור ארוך״ אמרתי , אף אחד לא שם לא שלא הייתי בבית ? ״למה אתה יושב פה ?״
״אני כנראה אידיוט מוחלט.. אני מחכה לנוי״ השפיל את מבטו , חייכתי חיוך קטן , הסתכלתי מאחוריו אל הדוכן הרחוק ויכולתי לראות את סול לבדה שם
״היא סיפרה לי על ההיריון... מה תעשה בקשר לזה ?״ שאלתי
״מה.. לא אכפת לי כרגע מההיריון , אני צריך לראות אותה ולוודא שהיא בסדר״ אמר בדאגה , הו.. זה נחמד מצידו
״הייתי איתה לפני זמן חול , היא שוחה בשביל להירגע״ אמרתי ״היא קצת מבוהלת״
״פאק אני חתיכת אידיוט״ הוא קבר את פניו בין שתי ידיו
״כולם עושים טעויות״ אמרתי
״לא כאלה טעויות״ הוא פלט בשקט
״היא אמרה שהיא תבוא מאוחר יותר״ אמרתי למקרה שהמידע הזה יעזור
״אני אחכה לה״ אמר ומיד הבטתי בו , ואוו.. למה הארולד לא מחכה לי כך ?
״אני אחזור לבית״ אמרתי ותפסתי במזח , משכתי את עצמי למעלה והתיישבתי עליו , ליאם הסתכל על הסנפיר שלי , ממש בהה בו
״אמ... תוכל להביא לי את המכנס שלך ?״ ביקשתי והוא הסתכל עליי
״ועם מה אני אהיה ?״ שאל
״עם בוקסר ?״ סוג של שאלתי . לפי מה שהבנתי מהארולד להיות עם בוקסר זה.. בסדר ? הוא נאנח וקם , הוא הוריד את המכנס שלו והושיט לי , מיד חייכתי ״תודה״ אמרתי , הקשקשים שלי התכווצו פנימה ויכולתי לראות איך ליאם מביט בזה
״זה מטורף אחי..״ הוא פלט והתיישב לידי , אבל הביט לים . שראיתי את זוג הרגליים שלי מיד לבשתי את המכנס בזמן שקמתי , מוכן לרוץ לביתו של הארולד ולשוחח איתו
״להתראות ליאם !״ קראתי ורצתי במזח לעבר החוף , האטתי שהבנתי שאם ארוץ אראה מוזר , בכל אופן , כך או כך אגיע אליו . שהגעתי לדלת הבית פתחתי בלי לדפוק , הרגשתי שזה גם הבית שלי כך שלא הרגשתי גס רוח על זה. נייל ישב בספה עם פופקורן בידו וצפה בטלוויזיה , שסגרתי את הדלת הוא הבחין בי וחייך
״היי״ קרא ומיד החזרתי חיוך
״היי , במה אתה צופה ?״ שאלתי בזמן שהלכתי לעברו
״פיטר פן , זה מה שיש״ אמר , לקחתי מהפופקורן והלכתי בהליכה אחורית
״תהנה״ אמרתי בחיוך ואכלתי מהפופקורן שבידי , עליתי במדרגות והלב שלי דפק חזק יותר בכל מדרגה שעליתי . לא אשקר , אני פחדתי . פחדתי שאולי הוא נמצא כרגע עם מישהו אחר , אבל מאין הוא ישיג בחור תוך רגע ? הארולד לא כזה.. שעמדתי מחוץ חדרו נשמתי עמוק , בלעתי את הפופקורן ופתחתי באיטיות את הדלת , הארולד שכב במיטה , לבוש רק בבוקסר שחור ומחבק בין זרועותיו את.. את לולי . לבי החסיר פעימה וחיוך קטן עלה לשפתיי , צעדתי באיטיות לעברו ועליתי למיטה , הוא ישן. נשכבתי מאחוריו וחיבקתי את גופו , רציתי להיות קרוב אליו . לבי פעם בחוזקה ויכולתי לחוש בטוח שוב . נישקתי את כתפו ועצמתי את עיניי
״נייל.. אתה שיכור ?״ הוא לפתע לחש בקולו הצרוד וזה גרם לי לחייך
״זה אני״ לחשתי והוא בין רגע הסתובב , אך ההפתעה שהייתה בעיניו נעלמה
״ושלום לך אויב״ הוא אמר בציניות , צחקתי בשקט
״תשתוק הארולד , אתה לא האויב שלי״ אמרתי , עיניי הצטלבו בשלו וחשתי מהופנט , אין דרך חזרה. ״אמרתי את זה מתוך כעס״
״ועכשיו ?״ שאל בזמן שהתיישב אז התיישבתי גם ממולו ברגליים משולבות
״אני מצטער״ לחשתי והשפלתי את מבטי , הסתכלתי עליו והוא היה ללא הבעה , זה שיגע אותי
״הייתי צריך לספר לך מההתחלה לפני שעשיתי את זה...״ הוא לפתע אמר , אהבתי שחשב מחשבות כאלה . שהוא צריך להיות כנה
״בלי לריב.. בוא נדבר על זה״ אמרתי , הוא הנהן ״אתה מתכוון להמשיך בזה ?״
״עם קווין ?״ שאל והנהנתי לחיוב ״אני מניח שכן״
״אבל אנחנו יכולים לפעול יחד , לפגוע במישהו זה אף פעם לא הפתרון״ אמרתי
״הם רוצים פאקינג להרוג אותי. אתה כאחד שמכיר אותם , לדעתך הם רציניים ?״ הוא שאל , הוא לא נראה מפחד . זה כאילו והוא בטוח שהוא ייצא מזה , וכמו שתמיד ראיתי בו הוא אמיץ
״כן.. הם רציניים״ אמרתי בשקט
״הם טיפשים מזדיינים , הם רוצים להרוג אותי בגלל סבתא של .. אני כבר לא עוקב אחרי הסיפור המזויין הזה״ הוא פלט בכעס וגלגל את עיניו
״למען האמת הם רוצים להרוג אותך כי אתה יודע יותר מדי ואתה איתי.. ואם אחזור לים הם פשוט יעזבו אותך בשקט״ סיפרתי , הוא הביט בעיניי
״אז תעזור לי להילחם בהם״ הוא ביקש אך לא יכולתי לשמוע את המושג ׳להילחם׳ . חוץ מזה , שנוי אמרה לי את אותו דבר אני ישר חשבתי על לחזור לאוקיינוס בשביל שהארולד יהיה בטוח. אבל הוא חשב על להילחם למען שתינו , ואהבתי בו את התכונה הזו כלכך , הוא אמיץ , ואם הוא רוצה משהו הוא ישיג אותו . ואם הוא איתי אהיה מסוגל להילחם איתו , כי אני מרגיש חוזק וביטחון לצידו
״לא.. לא מלחמה הארולד״ הנדתי את ראשי בשלילה ״נמשיך כרגיל , נחיה בבית הזה , נלך כל יום לדוכן , אתה יודע... שגרה. ואם מישהו יבוא נגדנו ויילחם אז נחזיר מלחמה״ אמרתי , היה לו חצי חיוך שחשף את הגומות בלחייו
״אוקיי , זה בסדר מבחינתי״ אמר , חייכתי והבטתי בעיניו , מיד נעמדתי על ברכיי כדי לנשק את שפתיו והרגשתי את הטביעה המענה הזו במים קסומים ששמם ׳הארולד׳
״ותעזוב את קווין והמרדפים האלה ?״ לחשתי נגד שפתיו וידיי אוחזות בשיערו
״כן..״ הוא לחש ונישק את שפתיי , כף ידו אוחזת בישבני וגורמת לי להתיישב על ברכיו , הלשון שלו פילסה את דרכה לתוך הפה שלי לפני שנישק את שפתיי ברכות , לבי פעם בחוזקה ובטני התהפכה , איבדתי את השפיות כרגע . הוא ניתק את שפתיו משלי אך פניו עדיין קרובות לשלי , המצח שלו כנגד שלי ויכולתי לחוש את נשימותיו הרכות על שפתיי
״אני יכול להזמין אותך למנת גלידה בדוכן ׳הארולד לואי והדגים׳ ?״ שאל גורם לי לצחקק
״על חשבון הבית״ אמרתי בציניות וגם הוא צחק , אני אוהב אותך , חשבתי לעצמי . אך שתקתי , לא טרחתי לומר את זה , רק קיוויתי שהוא כבר יודע את זה .