I'm drowning - 67

6.2K 449 309
                                    

העברתי סמרטוט על הדלפק והייתי די עצבני שניק יושב ולא עושה דבר. נאנחתי והסתובבתי אליו , רואה שהוא מתעסק במכשיר האפון שלו
״אתה מוכן לכבות את זה ?״ כעסתי , הוא הרים את מבטו וזקף את גבותיו
״אין פה אף אחד״ אמר . בשם אלת הים אני פשוט אשרוף את המוח הקטן שלו !
״אבל מלוכלך , בעבודה הזאת מנקים גם אז קח את הסמרטוט ותנקה.״ אמרתי והטחתי את הסמרטוט בחזה שלו
״אתה מתנהג בדיוק כמו הארי״ פלט וניקה את הדלפק שגבו מופנה לעברי , רציתי לומר משהו אבל לא כלכך היה לי מה . חשבתי על מה שאנה אמרה , שנתאחד.. זה מפחיד , אני לא מבין את הכוונה , ואני לא רוצה שיגידו לי שאני דומה למישהו אחר כי אני רוצה להיות אני ולא להזכיר אחרים . חוץ מזה לדעתי הארולד מדהים , ניק סתם לא מחבב אותו
״אני מתנהג כמו עצמי״ אמרתי. הוא גיחך
״כן בטח..״ מלמל . הידקתי את כפות ידיי בכעס ונשכתי את שפתי התחתונה , גלגלתי את עיניי והתיישבתי בכיסא שלי
״מותר לי לכעוס לפעמים , אתה יודע״ אמרתי , הוא הסתכל עליי וגבותיו זקופות
״אני לא עובד בשבילך״ אמר
״דווקא אתה כן״ אמרתי מיד ״אני כמו המנהל של המקום הזה , אולי אתה לא רואה זאת אבל אני תורם המון.״
״אני נשבע שאם לא היית נמצא פה הייתי מתפטר מזמן״ אמר , גלגלתי את עיניי מהמשפט הרגשני הזה , הוא לא באמת ציפה ממני להתרגש מזה , נכון ? ״בכל אופן.... מחר זה וולנטיין״
״וולנ- מה ?״ שאלתי וצמצמתי את עיניי , הוא הסתכל עליי בחצי חיוך
״יום אהבה , זה יום של זוגות , חבר טוב שלי עורך מסיבה מחר וחשבתי אם תרצה לבוא״ אמר , זקפתי גבה לעברו , מתעלם מהחיוך שלו
״זה יום של זוגות אמרת״ אמרתי את מה שהבנתי
״כן , אז תבוא למסיבה ?״ שאל
״מה יש שם ?״ שאלתי
״אני יכול להזמין חדר , זה יהיה מדהים״ חייך , הוא רציני ?
״זה נשמע נפלא בשבילי ובשביל הארולד , אבל לא תודה״ חייכתי
״בחייך לואי , הוא רק מקלקל אותך״ אמר , רציתי לצווח עליו אבל בו זמנית ניסיתי לא להיות גס רוח , הוא לא צריך לדבר כך על הארולד
״הוא לא״ אמרתי והסטתי את מבטי
״אני מכיר אותך טוב מספיק בשביל לדעת מה הטעם שלך״ חייך בפלרטטנות , למען האמת הוא לא מכיר אותי בכלל
״מה אתה חושב שהטעם שלי ?״ שאלתי מסקרנות , עיניים ירוקות , חיוך שחושף גומות , קול צרוד וכה יפה
״בחור שרירי ושזוף , עיניים דקות וכחולות , שיער שחור , חיוך כובש״ אמר בחיוך וקרץ , הוא תיאר את עצמו
״אולי.. תן לי לשנות מעט דברים במה שאמרת״ אמרתי עם אצבע באוויר וכחכחתי בגרוני ״שיער חום , גבוה , עיניים ירוקות , גומות , קול צרוד , גסות רוח בלתי אמינה , אידיוט , אבל מדהים בצורה מ-״
״הבנתי״ קטע אותי , צחקתי ונשכתי את שפתיי , עכשיו אני מתגעגע להארולד . הוא מסדר כמה דברים בבית , כנראה מדבר עם נוי גם . ואני פה לבד עם ניק... בהמשך היום היילי צריכה לבוא ״אף פעם לא נתת לי הזדמנות״ אמר
״הזדמנות במה ניק ?! למען שבלולי הים אתה תהפוך לאצה סגולה ונפוחה !״ כעסתי , הוא גיחך
״אני אוהב שאתה מדבר מוזר״ אמר , גלגלתי את עיניי , זה לא נשמע כמו מחמאה בשבילי ״והזדמנות התכוונתי תצא איתי״ אמר ישירות .
״אנחנו רק חברים טובים... אתה יודע שאני עם הארולד״ אמרתי
״ואם לא היית איתו , היית יוצא איתי ?״ שאל , ממתי הוא מלא ביטחון וישיר כזה ?
״לא , כי אני עם הארולד״ אמרתי בחיוך
״ועם הארי לא היה קיים-״
״אז כנראה לא הייתי מכיר אותך עכשיו״ קטעתי אותו . הוא צחקק
״כן.. שכחתי , באת מהרחוב או משהו , נכון ?״ ניק שאל , מ-מהרחוב ? מה הכוונה ?!
״מי אמר לך ?״ שאלתי מבולבל
״נייל , הוא אמר משהו על זה ש... ובכן אני לא יודע אם לספר״ הוא משך בכתפיו , ממתי נייל והוא מדברים ?
״זה בסדר , תדבר״ אמרתי
״הוא אמר בכלל שהיית זונה ממין זכר. וככה הארי הכיר אותך .. זה נכון ?״ שאל מצמצם את עיניו , התכוונתי לומר משהו אך לא יצא מילה מפי , נייל סיפר שאני מופקר ?! בשם אלת הים !
״לא . הכרתי את הארולד במים״ אמרתי וכחכחתי בגרוני במבוכה , אני אטביע את הבלונדיני הזה .
״במים ? הכוונה בחוף ?״ שאל , למה זה כלכך מעניין אותו ? הוא לא אוהב את הארולד . אספר את הסיפור ואוציא את הקטעים של בתול הים
״ובכן אמ... הארולד ואני שוחחנו , קבענו להיפגש יום אחרי וביום הזה הוא לקח אותי לביתו...״ אמרתי בחיוך קטן
״ואוו , כלכך מהר ?״ שאל , אני נשמע מופקר יותר !
״לא , כי לא היה לי בית״ אמרתי ומשכתי בכתפיי , הוא נראה מעט מבולבל
״חבל שאני לא מצאתי אותך קודם״ אמר . ורק לדמיין את זה אני בטוח שלא הייתי מתנהג איתו כפי שאני עם הארולד , אני פשוט יודע את זה ״ואיך הפכתם לזוג ?״
״אני לא בטוח... היינו מסובכים , מתנשקים , כועסים על אחד השני , ממש מסובכים . ויום אחד נאלצתי ללכת..״ סיפרתי והידקתי את לסתי , נזכר באבא של הארולד שאיים עליי , זה היה מפחיד ״הארולד חיפש בעקבותיי עד שמצא אחרי המון זמן חול . ומהיום הזה פשוט היינו זוג מסובך , הוא היה מעצבן נורא...״
״אז יש לך בעיה עם הארי ?״ שאל ומיד הבטתי בו
״לא ! הוא היה מעצבן בכוונה שלא החשיב אותי כבן זוג שלו למרות שהיינו , אז זה נגמר ש-״ עצרתי את עצמי , היחסים הראשונים שלנו ״שהוא כן החשיב״ המשכתי .
״זה לא סיפור כלכך.. אני מתכוון , אני לא יודע , ציפיתי למשהו יותר מעניין. רציתי לשמוע מה גרם לך לרצות אותו כך״ אמר
״אני אוהב אותו״ אמרתי
״ולמה ?״ שאל , כאילו וזה הדבר הכי מוזר שמישהו יכל לומר
״כי פשוט כך . למה כל השאלות האלו ?״ שאלתי , הוא משך בכתפיו
״למצוא דרך שתגרום לך לרצות אותי״ אמר . השפלתי את מבטי וחשתי מובך מכל זה . הוא מעורבל... אני אומר לו שאני אוהב את הארולד ושאני עם הארולד , הוא לא יכול פשוט להתעלם מזה .
״הפסק עם זה״ אמרתי בלי ליצור קשר עין
״למה ? אני מסוגל להוכיח לך שאני טוב יותר מהאפס הזה״ אמר בביטחון
״המשפט שאמרת עכשיו רק מוכיח שאתה האפס פה״ אמרתי מיד . הוא הביט בי ורק אז הבנתי מה אמרתי , אבל לא התחרטתי על כך .
״דייט אחד״ אמר בניסיון לשכנע , גלגלתי את עיניי וקמתי מהכיסא , בחיים לא , הוא בהחלט מרגיז כרגע
״לא״ פלטתי בשקט . הסתובבתי מפנה לו את גבי , הסתכלתי על מקפיא הגלידות , על מכונת הברד , מקרר השתייה , מדפי החטיפים וכל שאר הדברים שפחות בלטו , לא ידעתי מה פשוט לעשות . ומשום מה הוא גם שתק פתאום-
״אז נוי אמרה שההורים של ליאם נחמדים אבל היא הרגישה אותם כועסים ומפוחדים , אני חושב שהיא נכנסה לדיכאון ואני פוחד מזה״ שמעתי את הארולד ושהסתובבתי הוא נישק נשיקה מהירה לשפתיי ואז נאנח מלטף את פניי , לבי פעם בחוזקה ואיבדתי את עצמי בעיניו הירוקות והצלולות ״זה לא בסדר שהיא בהיריון בגיל כזה... אבל זה מה שקרה , היא לא יכולה לעשות הפלה כבר זה מאוחר מדי״
״הו.. בסדר״ לחשתי , לא בטוח מה אני אמור לומר , לא שמתי לב שהוא בא
״נצטרך לשמח אותה... חשבתי ללכת למקום דומה לדיסנילנד.. אתה יודע , עם מתקנים מגניבים ומפחידים . אבל זה מסוכן לתינוק , ואז חשבתי סרט אימה , זה מה שמשמח אותי בכל אופן , אבל ליאם האידיוט אומר שלא . למה ?!״ התפרץ ולקח קרטיב כתום מהמקפיא , הוא אף פעם לא אוכל פה . הוא בא מלא מרץ גם.. לא לובש חולצה כרגיל , אני לא אוהב את זה אבל אני לא יכול למנוע זאת ממנו
״אולי תתן לליאם לטפל בזה ?״ שאלתי וצמצמתי את עיניי
״הוא מחבק אותה ולוחש לה ׳נעבור את זה׳ . אבל אפשר לראות כמה לחוץ הוא , הוא בטח משפיע עליה״ אמר
״אז ננסה לשמח אותה איכשהו.״ אמרתי בחיוך קטן . ראיתי מאחורי הארולד את ניק שהסתכל עלינו אך מיהר להסיט את מבטו שראה שהסתכלתי
״נגרום לה לצחוק כמו דג מת״ אמר וצחוק ברח מפיו , הוא הביט בי כאילו חיכה שאצחק , אבל זה לא מצחיק , הוא מנסה לחקות את הדיבור שלי או משהו ?
״אתה גרוע בזה..״ אמרתי בקול חלש וחיוך קטן , הוא ליטף את פניי ונישק את שפתיי גורם ללבי להחסיר פעימה ולבטני להתהפך , אני לא אוהב להראות חיבה בציבור , אז מיד ניתקתי את שפתיי משלו וחייכתי ״אז...״
״כן , יש לנו עבודה״ אמר והצמיד את כפות ידיו לאחת השנייה , הוא הלך לעבר המחסן ״תוכל לעזור לי פה ?״
״כן , בטח אני בא״ אמרתי . הלכתי למחסן ולפתע סגר את הדלת , המקום עם אור לבן וקירות לבנות ופשוטות , ארגזים של אספקה ממלאים את חצי המקום
״בחייך לו , אתה באמת לא מוכן לנשק אותי ?״ שאל בחיוך וקימט את אפו , גיכחתי והשפלתי את מבטי
״זה לא שאני לא-״ הוא קטע אותי שריסק את שפתיו כנגד שלי גורם לי לחוש נפילה מסנוורת חושים וקורעת את גופי לגזרים , הוא גרם לגבי להתנגש בקיר ושפתיי התנתקו משלו לשנייה לפני שנישק אותם באגרסיביות , מחליק את הלשון שלו כנגד שלי ומנשק את שפתיי . בשם אלת הים ...הוא נישק את צווארי והרמתי את ראשי בכדי לחוש טוב יותר את שפתיו , צמרמורת עברה בגופי , הידיים שלו אחזו באגני
״ב-בקשר להפסקת היחסים...״ פלטתי בנשימה רכה , עצמתי את עיניי והתענגתי על שפתיו , תחבתי את אצבעותיי בתוך שיערו וגניחה חלשה נפלטה מסוף גרוני
״אם להיות במחסן מסריח זה מיוחד מספיק...״ הוא גיחך והביט בעיניי , גורם ללבי להלום בחוזקה
״תשתוק הארולד״ לחשתי בחיוך ועמדתי על קצות אצבעותיי בכדי לנשק את שפתיו , פתחתי את כפתור המכנס שלו והוא הפריד את שפתיו משלי בשביל להביט בי בחיוך קטן לפני שנישק חזרה , הוא הרים אותי מאגני ומיד כרכתי את רגליי מסביב אגנו וידיי מסביב צווארו , כפות ידיו אוחזות בישבן שלי בשביל לאחוז בי אבל ידעתי שפשוט רצה לגעת שם , ורציתי שיגע , ואני לא מאמין שאני נכנע לו שאנחנו בתוך מחסן אבל שהיינו במיטה לא נכנעתי . זה אפילו לא מיוחד עכשיו .. אבל התשוקה בוערת בי כמו אש ששורפת את איבריי עד שייהפכו לאפר חסר משמעות , המשיכה שלי אליו חזקה כמו סלע יציבה בקרקעית הים , אני אתן לו את עצמי בזה הרגע כמו מופקר . פה , במחסן , אלת הים תעניש אותי על כך , אבל לא אכפת לי מדבר מלבד הארולד כרגע.

Larry Stylinson- I'm drowning 2Where stories live. Discover now