Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 3

נק׳ מבט הארי :

״ממ... משהו מריח נהדר״ נוי אמרה ובא לעברי
״כן , אני מבשל לכם ארוחת ערב , תודו לי מאוחר יותר״ קרצתי בחצי חיוך ״תגידי נוי ?״
״כן ?״ היא שאלה וזקפה את גבותיה
״זה לא מפחיד אותך להיות פה ? אני מתכוון בגלל הדברים שהיו במחברת״ אמרתי והיא גיחכה והניחה את כף ידה על כתפי
״ליאם שומר עליי , בנוסף גם אתה . חוץ מזה אביך איבד את נשמתו״ היא משכה בכתפיה , בשבילה זה יכול להיראות כמו סיוט , הדבר הכי נוראי שאף פעם לא איחלת לעצמך . אני עדיין לא מבין מאיפה כל המידע שרשום שם , זה נראה עבודה של שנים להשיג את המידע שרשום שם. איך זה קשור אליי תמיד ? למשפחה שלי ? זה מרגיש שאני נמצא במבוך אחר האמת ונתקל רק במכשולים
״נוי !״ שמעתי את ליאם מהקומה השנייה של הבית , היא גלגלה את עיניה
״אתה מעורבל ליאם ! אקשור אותך עם אצות ים ואטביע אותך !״ היא צעקה
״מה קרה ?״ שאלתי , היא שילבה את ידיה
״הוא מראה לי במכשיר אייפון שלו תמונה של מישהו עם פרצוף לבן , האף עגול ואדום והשיער מתולתל וגם אדום , הוא הביט בי , חייך והביט בי .״ היא אמרה , מביטה לנקודה באוויר ולא ממצמצת , כאילו היא מספרת טראומה . ״ושליאם ראה שאני פוחדת הוא רק מראה לי אותו״
״זה שקר !״ ליאם קרא ובא לעברנו ״אני רק רוצה להראות לך כמה יפה את שאת יושנת״
״באמת ?!״ היא שאלה בהתרגשות ומיד הסתכלה באייפון שלו וקפצה בבהלה בזמן שהסיטה את מבטה ״תפסיק כבר !״ היא צעקה בזמן שהוא צחק ומשך אותה לחיקו בחיבוק , אני אף פעם לא ראיתי כך את ליאם .
״מישהו ממכם מוכן לעשות כלים בזמן שאכין סלט ?״ שאלתי , הם הסתכלו על אחד השני ולפתע עליי
״אסור לי להתרטב , אני אהפוך לבתולת ים״ נוי משכה בכתפיה , אותו תירוץ כמו של פעם קודמת ? הרי אני יודע שלא ייקרה לה כלום אם היא תתרטב
״אני לא יודע לעשות כלים״ ליאם הרים את ידיו בכניעה וזקף את גבותיו , נאנחתי וגלגלתי את עיניי , שומע את הדלת נפתחת ולשבריר שנייה הסתכלתי , רואה אירי בלונדיני ומיד הלכתי לעברו , הייתי בטוח שזה לואי !
״נייל !״ קראתי והוא חייך ונכנס , משכתי אותו לחיבוק וטפחתי בגבו מספר פעמים
״הארי !״ הוא קרא והרגשתי שזה אחד מהרגעים האלה... שיש מנגינה עצובה ומרגשת ברקע . המון זמן לא ראיתי אותו , שבועיים וחצי כבר , אני רגיל שהוא תמיד איתי
״מה קורה איתך אחי ?!״ שאלתי , מעט מתרגש שהוא פה , לא מדי , אני מתכוון... זה בסדר
״הכל בסדר , באנו הנה עם הרכב הפעם , חצי יום רק נסענו״ הוא סיפר ונכנס לבית בחיוך הולך לעבר ליאם , סילבר נכנסה ונראתה מעט עייפה
״מה זה הפרצוץ הזה ילדונת ?״ חייכתי והיא הנידה את ראשה
״אני קצת חולה״ היא אמרה ונכנסה פנימה ״מה זה הריח הזה ?״
״הכנתי אוכל״ אמרתי ״הי , אולי את מוכנה לעשות כל-״
״תשכח מזה״ היא אמרה והלכה לעבר כולם , למה אף אחד לא מוכן לעזור לי ?! אני פאקינג הכנתי להם אוכל , אני גם נחמד אליהם לשם שינוי .
״תקרא לנו כשהאוכל יהיה מוכן״ ליאם קרא והלך עם נוי למדרגות , גלגלתי את עיניי , אני לא מתכוון לקרוא לאף אחד .
״אני הולכת לישון הראש שלי מתפוצץ..״ סילבר אמרה וגם הלכה למדרגות אך מיד עצרתי אותה
״לא״ אמרתי ״החדר למעלה , לואי נמצא שם , לא עכשיו אבל זה החדר שלו . תלכי לחדר שבקומה הזאת״
״לחדר של ההורים שלך ?״ היא זקפה את גבותיה
״זה לא החדר של ההורים שלי יותר״ אמרתי , יש שם כמה דברים שלהם עדיין אבל אני אף פעם לא ממש מצאתי את הזמן לסדר , כשרציתי אני מצאתי את המחברת וזה די עיקב אותי וגרם לי לחשוב על אבא שלי בצורה שונה , אולי הוא לא בדיוק מי שחשבתי שהוא.
״קדימה בייב , יש לך חום ואת צריכה לנוח , אני אבוא לשם עוד מעט בסדר ?״ נייל שאל וליטף את פניה , היא הנהנה , הוא נישק למצחה ולאחר מכן היא הלכה לחדר. ״מה הקטע שאתה ולואי יושנים בחדרים נפרדים ?״
״טוב , זה כבר מלא זמן״ אמרתי וכחכחתי בגרוני , אין לו מושג . ״אנחנו נפרדנו״
״נפרדתם ?״ שאל אך לא נראה מופתע , הוא ישב בספה ופשוט עקבתי אחריו ועמדתי מולו ״ואוו אחי זה ... היה קשר ארוך״
״נייל אני רציני ..״ אמרתי בקול די חלש
״מתי זה קרה ?״ הוא שאל , הסתכלתי על נקודה באוויר
״לפני שבועיים ויותר״ אמרתי ושילבתי ידיים ״זה סיפור ארוך ... הוא עכשיו בן אדם״
״מה ?״ נייל נראה מבולבל ״איפה הוא ?״
״הלך עם איזה ניק זין אחד..״ מלמלתי במעט כעס ונייל צחק
״אחי אתה מקנא , זה לא מתאים לך . אלוהים , אתה גם נראה פחות עצבני משאני זוכר אותך״ הוא אמר והביט בי , הבדיקות שעשיתי אמרו שבגלל כעס הלחץ דם שלי עולה או משהו כזה... בכל אופן אני רק מנסה לחיות אורח חיים בריא , זה דבר שממש חשוב לי כרגע
״אני לא מקנא״ אמרתי והנדתי בראשי ״הוא פשוט אידיוט...״
״וזה לא מוזר בשבילך שהוא גר פה ?״ הוא שאל
״לא , זה בסדר , חוץ מזה אין לו מקום אחר״ משכתי בכתפיי
״אתה מתגעגע אליו ?״ הוא שאל ומיד גלגלתי את עיניי
״אל תדבר כמו זין רגשני״ אמרתי
״לא , ברצינות ... אתה מתגעגע אליו ?״ הוא שאל , שיחררתי נשימה ובלעתי רוק
״יש בו משהו שאני פוחד לאבד לגמרי כי אני יודע שלא אמצא את זה אצל אף אחד אחר.״ אמרתי
״היי״ שמעתי את לואי לוחש ולבי מיד נחת , פרעתי את עיניי כשהבטתי בו , לא.. הוא לא שמע את זה , נכון ?!
״מתי הגעת ?״ נייל שאל במהירות , חתיכת אידיוט , מה אני עניתי לו כמו חתיכת אידיוט רגשני ?! זה נגמר , פאקינג נגמר ביני לבין לואי וזה ברור לשתינו
״ממש... הרגע . מה קרה ?״ לואי השיב וצעד לעברנו אך בעיקר הסתכל על נייל , הוא חזר מהפגישה הזו שהלך עם ניק ? מה הם בכלל עושים כשהם לבד ? לבי התכווץ מהמחשבה הארורה הזאת , יש לי סרטים בראש , הוא לא שלי . לעזעזל
״נהדר , הכל בסדר״ נייל חייך , לואי הידק את שפתיו לקו ישר ועלה במדרגות
״ליל מנוחה״ הוא פלט בדרכו למעלה , גלגלתי את עיניי ונאנחתי
״אתה חתיכת אידיוט נייל...״ אמרתי בזמן שהעברתי את אצבעותיי בתוך שיערי
״זה בסדר הוא לא שמע !״ נייל קרא והרים את ידיו להרגיע אותי ״חוץ מזה זה לא שאמרת משהו קריטי״
״זה לא פאקינג משנה , אני לא מדבר עליו יותר , אין לי סיבה לדבר עליו״ אמרתי והלכתי למטבח , פתחתי את התנור והסתכלתי על העוף
״אתה יותר מודע לרגשות שלך״ נייל אמר ומיד הסתובבתי בכעס
״נייל אני לא פאקינג מודע לכלום ! אני אותו הארי שאתה מכיר״ אמרתי וסגרתי חזק את התנור
״אתה כלכך רך !״ הוא קרא בחיוך , גלגלתי את עיניי ואיכשהו הכעס נעלם וגיחכתי , הוא מנסה לעצבן אותי , נכון ?
״הבנתי אותך״ אמרתי , הוא גם מהספה ובא לעברי טופח על שכמי
״לילה טוב חבר״ הוא אמר ואז עבר אותי לחדר , כן.. לילה טוב. שיחררתי אנחה כבדה והלכתי למדרגות עולה למעלה , היה מעט חשוך שם אבל לא יותר מדי , התכוונתי ללכת לחדר אך נעצרתי מחוץ לחדר של לואי , הדלת שלו פתוחה , הוא יושן מכורבל עם לולי מתחת לשמיכה , אני כלכך עלוב... מסתכל עליו יושן כמו חתיכת מטורף. גלגלתי את עיניי והתכוונתי ללכת לחדרי
״הארולד ?״ הוא לחש וגופי קפא , שיט . הבטתי בו והוא שיפשף את עיניו ״קרה משהו ?״ הוא שאל והדליק את מנורת הלילה שלצידו , הבטתי בעיניו וחשתי את הקריסה שמפלחת את איבריי
״אמ.. למען האמת כן.. לא ממש משהו , פשוט אני רציתי לשאול אם אתה מוכן לעשות כלים״ משכתי בכתפיי , מרגיש כה אידיוט . הוא רצה ללכת לישון ואני משגע אותו עם כלים , הייתי פשוט אומר ששום דבר לא קרה וממשיך ללכת ! לעזעזל , חתיכת אידיוט הארי
״כן , אין בעיה״ הוא אמר וקם מהמיטה , גורם לי להיות מעט מופתע שהוא הסכים לזה , אף אחד עד כה לא רצה לעזור לי בזה . זזתי מן הדלת לתת לו לעבור והלכתי בעקבותיו במדרגות , הוא לבוש רק בבוקסר , גופו קטן ומעט שזוף , הישבן שלו זז בצורה חמודה בכל מדרגה שיורד, שיערו פרוע מעט
״הכנת אוכל ?״ הוא שאל בלי להסתובב ושנאתי את זה שמדברים איתי בלי קשר עין
״כן״ אמרתי , הוא הלך לכיור פתח את המים והחל עם הצלחות , נשמתי עמוק ונשענתי עם גבי כנגד השיש
״אני לא רוצה להישמע מעט חוצפן...״ הוא מלמל וסיבב מעט את ראשו , מביט בי לרגע אך מיד הסתכל חזרה לכלים והמשיך לשטוף אותם ״אתה לא עושה דבר כרגע , אז למה אתה לא עושה את הכלים בעצמך ?״
״חשבתי להכין דבר נוסף , אולי סלט ?״ שאלתי ושמעתי צחוק קטן ממנו
״זה נשמע נהדר״ הוא פלט בשקט , חייכתי והלכתי לעבר המקרר , לקחתי מלפפונים ועגבניות והנחתי אותם בשיש , לקחתי קרש חיתוך מהארון שמעל לואי ולא יצרתי עמו קשר עין , זה מרגיש מביך ומפגר . לקחתי את הירקות והלכתי לעברו שוב , שוטף את זה בכיור והוא בנתיים התרחק מעט , רק הזרם של המים נשמעו , אין שום דבר לדבר עליו איתו . יש המון אך זה לא מרגיש רגיל לדבר אליו באותה צורה שאני מדבר עם נייל לדוגמא , עם נייל לעולם לא שכבתי , לעולם לא חשפתי בפניו את האני הפנימי שלי שלא ידעתי שזה קיים בי בכלל . הנחתי חזרה את הירקות בקרש , לקחתי סכין והתחלתי לחתוך אותם , מרגיש את המתח באוויר
״היי !״ נוי קראה וראיתי אותה באה עם ליאם , הם לבושים יפה
״לאן אתם מתכוונים ללכת ?״ שאלתי והמשכתי לחתוך את הירקות , לא מביט לצדדים
״אנחנו יוצאים״ ליאם אמר ומיד עצרתי והסתכלתי עליהם
״לאן ? הכנתי אוכל , תישארו״ אמרתי וזה נשמע שהתחננתי , עוד כמה דקות לבד עם לואי ואני יודע שפשוט נשתוק ולא נאמר מילה
״הוא לא מספר לי״ נוי אמרה ונשמעה מעט מתרגשת
״שיהיה לכם ערב טוב !״ ליאם קרא והם יצאו מהבית , שיחררתי אנחה והמשכתי לחתוך את הסלט
״לואי , תביאי לי קערה בבקשה״ אמרתי והסתכלתי עליו , הוא לקח קערה והושיט אותה לעברי , לקחתי והכנסתי את העגבנייה החתוכה פנימה , סיבבתי את ראשי והסתכלתי עליו , הוא שוטף את הכלים פשוט...
״אז לאן הלכת עם ניק היום ?״ שאלתי , הוא מיד הביט בי ושפתיו פקוחות , כאילו והוא לא ציפה ממני לשאול את זה , גם אני לא ציפיתי מעצמי למען האמת
״טיילנו , הוא לקח אותי למסעדה , חלקנו פציצה״ הוא אמר ומשום מה חשתי את לבי מתכווץ ואבן שנחה בבית החזה שלי , הם חלקו פיצה ?! ״היה ממש כיף , הלכנו על החוף ושחינו יחד , והוא הרים אותי והיה ממש ג׳נטלמן ונחמד״
הו.. זה נשמע כיף״ אמרתי , מרגיש את מחשבותיי רצות , זה הרגיש כמו בוקס הישר לבטן , להעיר את עצמי , כמו ליפול לתוך לבה רותחת ולתת לעצמי להיכוות עד מוות , גרוני התכווץ אך מיד לקחתי נשימה עמוקה
״גם היה כיף״ הוא פלט בשקט והמשיך בכלים , בלי להביט בי בכלל , הוא חתיכת זין , אני מכיר אותו טוב יותר משהוא יודע . הוא רק רוצה לשמוע את הפאקינג תגובה שלי על זה , זה לא מפריע לי ... בכלל לא , לא אכפת לי שהוא נהנה עם מישהו אחר . רציתי פשוט לצעוק עליו שהוא פאקינג עלוב שהוא אומר את זה כך , כאילו ומנסה לגרום לי להרגיש רע , אני- זין עם זה
״טוב , אני עולה לישון״ אמרתי תוך כדי ששיחררתי אנחה , הסתובבתי וכיביתי את התנור ולאחר מהכן התכוונתי ללכת
״אתה לא נשאר לאכול ?״ הוא שאל
״אני הכנתי את זה לנוי ולליאם לא לעצמי , אני לא רעב״ המשכתי ללכת , מרגיש את הכעס בוער בי ורק ניסיתי לגרום לזה להיעלם , כי אני מרגיש כה המון דברים עכשיו , כעס בעיקר , אבל כלכך .. רק רציתי פשוט לצעוק ולשחרר את זה , לשבור את כל החפצים שנמצאים פה , אך עליתי במדרגות והחזקתי את עצמי , בדרך כלל במצב כזה הייתי צוחק לו בפנים על מה שאמר , נותן לזה להיכנס לאוזן ולצאת מהשנייה , מנסה אולי אפילו לגרום לו לשכב איתי כמו אידיוט ולעבור איתו לילה חסר משמעות . אך אני מניח שהשתניתי , יותר נכון התבגרתי . אני לא מתכוון לעשות משהו שייגרום לו להרגיש אבוד , אין לו שום מקום ללכת אליו. התרסקתי על המיטה ועצמתי את עיניי , חיפשתי בעזרת ידי אחר לולי אבל נראה שהוא לא פה ,שיחררתי נשימה , לקחתי את הכרית וחיבקתי אותה , אני לא אצליח להירדם בקלות בלי לחוש משהו בין זרועותיי , זה בכל זאת לא עוזר... זה לעולם לא יהיה תחליף אליו.