Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 39

הפסקתי לשחות כשראיתי את הסלע של אנה ואת הסנפיר שלה מציץ לתוך המים , יצאתי עם ראשי והסתכלתי עליה , שתי עיניה עצומות והשלישית מביטה בשמש
״חיכיתי לך״ היא לחשה לפתע והסתכלה עליי בשלושת עיניה
״הארולד רוצה שאביא את זאין , ולא אעשה כזו החלטה בלי לשאול אותך על זה .״ אמרתי , היא חייכה ושחתה פנימה לתוך המים ואז יצאה עם ראשה לידי
״אתה יפה לואי״ היא לחשה ומיד חייכתי
״תודה״ אמרתי , היא ליטפה את שיערי בציפורניה הארוכות ואז ליקקה את השיער שלי ואני המתנתי לתשובה
״אתה זוכר מה סיפרתי לך ?״ שאלה בלחש והסתכלה עליי
״את מספרת הרבה״ אמרתי . היא נכנסה למים ושחתה אחורה , כשהתרחקה מרחק של מספר צעדים היא יצאה עם הראש והסתכלה עליי
״אם תמשיך להיות עם בן האנוש תהפוך להיות בדיוק כמוהו״ היא אמרה , וזו לא פעם ראשונה שאמרה לי את זה ״אתה עם זוג רגליים ובגד אנושי״
״כן״ לחשתי והסתכלתי למטה , אני יכול לשחות במהירות גם בלי הסנפיר אז העדפתי כך , עם זוג הרגליים שלי
״אתה יפה לואי״ היא לחשה ושחתה לעברי באיטיות . ציפורניה עברו בפניי והסתכלתי על שלושת עינייה ״שילוב של בן אנוש ובתולת ים לא מסתדר״ לחשה
״בתולת ים ?״ צמצמתי את עיניי בבלבול והיא פרעה את עיניה
״זה אסון !!״ היא צווחה ואז הרימה את ראשה וצרחה כך שכל האוקיינוס יכל לשמוע את ההד של קולה , עצמתי את עיניי ולא העזתי להפריע לה ״זה כאוס מוחלט , הם ירדפו אחריהם , זה כאוס , מלחמה , רצח , שטיפת דמים״ היא אמרה במהירות ועינייה עלו וראו את הלבן , מה יקרה לכל הגלים ?
״אנה-״
״לא !״ היא קטעה אותי בצעקה ״זוהי סכנה גדולה !״ היא צעקה ואז נראית רגועה יותר , חייכה חיוך קטן ״אתה יפה לואי.״
״מה עם זאין ? להביא אותו לביתו של הארולד ?״ שאלתי שוב . היא הסתכלה עליי בחיוך והנהנה פעם אחת
״אני לא רואה בזה שום סכנה״ אמרה ואבן נפלה מלבי . החיוך שלה מיד ירד וכפות ידיה רעדו מעט , עיניה נראו מעט שחורות והיא עצמה אותם ״תעזוב אותו לואי ! בסופו של דבר תהפוך לבן אנוש !״
״לא״ לחשתי
״כשהנפש התאדה כך המים בעבעו , השמש והירח לא נפגשו אך זה לא אומר שאין קשר . ותעשה הכל בשביל הבן אנוש...״ היא לחשה , ואף פעם לא יכולתי להבין את דבריה , אך הקשבתי ״ואם להציל זוהי אינה גבורה ... זו יכולה להיות וויתור , או הקרבה , כולם מותרים בשביל דבר . אבל זה לוקח חלק מקשקשיך , וזה מחשל את דרכיך , אבל כולם נלחמים בסופו של דבר״
״אנה את יפה״ חייכתי אליה , היא חייכה חזרה וליטפה את פניי
״אתה יפה לואי״ היא לחשה , משכתי אותה לחיבוק לפני שנופפתי לה וחזרתי לתוך המים , היא מדהימה . בכל אופן אוכל לבקש מזאין לבוא , היא אמרה שלא תהיה שום סכנה .

נק׳ מבט הארי:

כאחרי חצי שעה הדלת נפתחה ולואי נכנס , אחריו נכנס זאין שהיה ערום משום מה והתנהג בטבעיות , לעזעזל . הסטתי את מבטי , למה הוא ערום ?!
״הארולד , זאין״ לואי אמר , זאין הביט מסביב ובחן כל דבר
״תביא לו מגבת״ ביקשתי מלואי והוא הנהנן , הפעם האחרונה שראיתי את זאין היה כשזרקתי אל לואי את השרשרת באותו יום במערה
״מדוע רצית שאבוא הנה ?״ הוא שאל
״יש לי שאלות שרק אתה תוכל לענות עליהם״ אמרתי והוא גיחך בזלזול ושילב את ידיו
״מה גורם לך לחשוב שאני אענה לך ?״ הוא שאל , חייכתי ושילבתי גם את ידיי
״מכייון שהגעת״ אמרתי כמובן מאליו וזה גרם לן לשתוק .
״מה... אל תגיד לי שאתם מתכוונים לעשות שלישייה״ שמעתי את סילבר מאחורה וראיתי אותה עומדת ליד המקרר ושותה מבקבוק מים , גלגלתי את עיניי וראיתי את זאין צועד לעברה באיטיות
״מי הבת אנוש הבוטת שפה הזו ?״ זאין שאל בלחש , חשבתי שהוא שונא בני אדם
״לא עניינך״ השבתי בשקט
״אם נהפוך אותה לאחת משלנו היא תהיה מדהימה״ הוא אמר ופשוט גלגלתי את עיניי , הוא לגמרי אידיוט
״הנה״ לואי בא עם מגבת והושיט לזאין , זאין קשר את זה מסביב מותניו ורק אז יכולתי להרגיש חופשי יותר . הנחתי את כף ידי באגנו של לואי וזאין מיד משך את לואי ממני והביט בי עם שנאה בעיניו
״זאין זה בסדר״ לואי לחש והתרחק משתינו
״אתה אמור לדעת שמגע עם בני אנוש זה אסור״ זאין אמר. ורק רציתי להכעיס אותו יותר ולומר לו על כל הסקס שהיה לנו , אבל אני לא מתכוון למעוך כך את כבודו של לואי בגלל שאני עצבני עכשיו , חוץ מזה אני צריך תשובות
״אני מצטער , לא התכוונתי לגעת בו״ פלטתי בשקט והרגשתי מפגר . לואי חייך ונשך את שפתיו , לבי החסיר פעימה וחיוך פתאום היה מרוח על שפתיי . שמעו דיבורים מהמדרגות והסתובבתי לראות את נוי וליאם יורדים , כשנוי ראתה את זאין היא שתקה ואחזה בידו של ליאם
״את מוכרת לי״ זאין אמר והם נעצרו לידנו
״מי לכל הרוחות זה ?״ ליאם שאל והצביע עליו ללא טקט
״זאין , אלה נוי וליאם שבדיוק התכוונו ללכת״ לואי אמר והסתכל על נוי וליאם
״באמת רצינו ללכת לדוכן״ ליאם אמר וכרך את זרועו מסביב כתפיה של נוי
״מופקרת ! תוריד את ידיך ממנה״ זאין עשה לעברם צעד אך תפסתי את זרועו למשוך אותו לפני שהאידיוט הזה ישתגע עליהם
״תניח להם״ אמרתי בכעס , נוי הסתכלה עלינו לפני שיצאה מהבית עם ליאם , שיחררתי את זאין והלכתי לעבר השולחן , לקחתי את המחברת והתיישבתי בכיסא , שמעתי נביחות וראיתי את טוי רץ לזאין וזאין רק הסתכל עליו
״מה הדבר הזה ?״ שאל והתכופף לגעת בפרוותו של טוי , נאנחתי וגלגלתי את עיניי , למה אנחנו מתעכבים ?!
״אתה יודע מה ?! לא אשאר בדוכן ! אני רוצה לשמוע הכל !״ נוי אמרה ונכנסה הבית , היא באה במהירות לכיווני ״תוריד את ידיך מטוי !״ צעקה . היא התיישבה לידי ושילבה ידיים על השולחן . זאין בא לשולחן ורק אחרי זה לואי בא אחריו , כאילו והוא מנסה להרשים אותו . לואי התיישב בצד השני לצידי וזאין ממולנו , נועץ מבט בלואי
״אתה יושב קרוב לבן האנוש״ אמר . זה הרגיש שאני מחלה שמתפשטת לכל עבר ואסור להתקרב אליי , זאין הזה לוקח את כל הקטע הזה ברצינות
״אני לא נוגע בו״ לואי אמר בשקט , מתחת לשולחן הנחתי את כף ידי על הירך שלו ולחצתי . רואה איך פניו השתנו ונהיו ללא הבעה , הוא הניח את כך ידו על שלי והכניס את אצבעותיו לתוך שלי , לבי פעם בחוזקה ובטני התהפכה
״נישקת אותו ?״ זאין שאל
״לא״ לואי השיב בשקט והביט ישר בו
״מגע מיני ?״ זאין שאל , זה הרגיש מפגר מדי . ואם פאקינג כן ?! לעזעזל עם זה
״אף פעם לא״ לואי אמר והניד את ראשו . לא אפתח את הפה על אתמול בלילה אבל בסדר
״אני מאמין לך , אתה לא שקרן לואי״ זאין אמר וחייך , פעם ראשונה שראיתי את החיוך שלו . פתחתי את המחברת בציור של בתולת הים עם השרשרת שזהה לשלי והושטתי לזאין
״תראה״ אמרתי , הוא בחן את הציור וכולנו הסתכלנו עליו
״זה... זה עתיק״ הוא לחש . הוא העביר את האצבע שלו על הציור ואז חייך אליי ״אין לך מושג מה זה אומר נכון ?״
״זה ציור של בתולת ים מטביעה בן אדם במערה המוזרה הזו״ הסברתי את מה שראיתי בציור
״זו לא סתם בתולת ים״ הוא חייך והסתכל לעיניי ״אתה מכיר אותה.״ אמר , לבי החסיר פעימה ובלעתי רוק
״זאת לא נוי..״ אמרתי , היא הבתולת ים היחידה שאני מכיר
״לא״ זאין לחש , הוא לא יכול פאקינג להגיד כבר ?
״מי זו ?״ שאלתי ישירות. הוא נשם עמוק והניח את ידיו על השולחן
״כששמענו שג׳מה נמצאת ביבשה קרוב אלינו ידענו שעלינו להשיג אותה״ הוא אמר . לא .. אני שמעתי שהיא בכלל התאהבה במישהו ובירח מלא הוא לקח אותה למערה והפך אותה . לא יכול להיות שהם פאקינג תכננו את זה
״למה לכל הרוחות אתם מזדיינים כאלה ?!״ התפרצתי , הוא היה רגוע
״אל תנבל את פיך״ זאין אמר
״אתה ידעת את זה ?!״ שאלתי את לואי והוא הניד את ראשו בשלילה ״למה לקחתם אותה ?״ שאלתי וניסיתי להיות רגוע יותר
״רצינו להרוג אותה״ אמר ולבי נחת , רציתי להחטיף לו בוקס ולגרום לו פאקינג למות , אבל אני צריך יותר מידע , והוא נותן לי . גם אם זו לא האמת שרציתי לשמוע
״למה שתרצו להרוג אותה ?״ נוי שאלה בשקט , בדיוק מה שרציתי לשאול
״כי היא משושלת סטיילס , היא מסוכנת . זה מה שחשבנו..״ הוא מלמל , היה דרמטי ורציתי שיגיד בבירור הכל בבת אחת ״לפני שלושה דורות מצד אמך , היתה אישה ששמה איזבל״ סיפר , זו סבתא רבא שלי , אני חושב או שזה סתם צירוף מקרים שהן קרואות על אותו שם ״היא הייתה בתולת ים.. היא הייתה מסוכנת והייתה מטביעה הרבה בני אנוש כי זה חיזק אותה . ולפי מה ששמעתי והבנתי היא יצאה ליבשה , היא הכירה בן אנוש והתאהבה בו . היא לא יכולה להיחשף בפניו , זה אסור״ הוא סיפר ועצר , מביט בנוי ובלואי
״אין בזה דבר שגוי להיחשף כבתול ים לבן אנוש״ לואי אמר
״אם צדפות יכלו לדבר הים היה רועש וכנראה היו מרסקים אותם.״ זאין אמר ללואי ולא הבנתי מילה , הסתכלתי על נוי בבלבול
״זה כמו להגיד תשתוק״ היא הסבירה . לחצתי את ידו של לואי והוא שילב את רגלו מאחורי שלי . היה אפשר לראות שיש לו כבוד כלפי הזאין הזה , גם אחרי כל החרא שהוא העביר אותו
״בכל אופן איזבל בסופו של דבר נחשפה בפניו , כמו כל קלישאה זה עבר ביניהם ולא הפריע לו . הם החזיקו זמן חול ממושך ואז היא גילתה שבן אנוש גודל בתוכה״ זאין סיפר
״היריון ?״ שאלתי והוא הנהן
״זה דוחה״ נוי פלטה בשקט וזה גרם לי לגחך
״איזבל ואהובה נשארו יחד , היא ציירה המון ציורים על עברה , על איך הטביעה בני אנוש וזה אחד הציורים שלה״ אמר והרים את המחברת ואז הוא הניח בשולחן והצביע על השרשרת ״אבל התליון זו לא היא ציירה , זה היה אהובה שצייר״
״למה ?״ שאלתי בסקרנות
״כשאיזבל ילדה את בתה הראשונה , אהובה רצח אותה. לא כי הוא לא אהב אותה , הוא פחד שהיא תזיק לתינוקת , לבת שלו , סטלה.״ אמר ולבי נחת , סטלה זו שמה של סבתא שלי שנפטרה , מי שהביאה לי את השרשרת.. זה לא הגיוני, זה בולשיט , אין סיכוי ש.. אדם דג זה... פאק רגע זה כן אמיתי , אבל זה לא הגיוני ״הוא שמר את גופתה של איזבל ולאחר זמן חול היא הפכה לאפר . לא אפר שיש לכל אחד מת , היה לה מן אבקה יפהיפה בצבע תכלת , הוא שם את האבקה בתוך תליון סגור והביא לבתו , הוא לא ידע מה הכוח של זה , הוא רק רצה חיים נורמלים.״
״איך אפשר לחיות אחרי שהוא רצח את מי שאהב ?״ לואי שאל וראיתי שהיו דמעות בעיניו , רציתי לשבור את הקרח ולומר ׳זין רגשני׳ אבל העדפתי לשתוק וללטף עם אגודלי את גב כף היד שלו בשביל להרגיע אותו
״האהבה לא קיימת לואי.״ זאין אמר והביט בעיניו של לואי ״שסטלה גדלה היא אהבה את הים , היא הרגישה חיבור לשם ולא הפסיקה ללכת לשם בלילות ולחכות לזריחה. היא ידעה לשחות בלי ללמוד לפני , זה היה בדם שלה אבל היא הייתה בת אנוש רגילה לגמרי. כשגדלה למבוגרת אבא שלה סיפר לה על אמא שלה וכמו כל בן אנוש היא לא האמינה , זה הצחיק אותה. היא לא ידעה שחבורת בתולי ים חיפשו אותה , הם רצו להרוג אותה בשביל לנקום על מה שאיזבל עשתה , ושסטלה ראתה בתולת ים היא האמינה . אבל ברור שלא נתנה לזה להטריד אותה יותר מדי .. היא הכירה מישהו ואחרי זמן חול היה לה בת , שמה היה אן.״ זאין אמר ולבי דפק כל רגע שעבר , זה כאילו והם עוקבים אחרי הכל . אני לא יודע איך הם יודעים את כל זה , אולי אחד מהם נמצא מחוץ למים ומעמיד פני בן אדם רגיל . הכל קשור למשפחה שלי ״השמועה מספרת שאחרי ארבע דורות של צאצא מבתולת ים , למרות שכולם היו בני אנוש הדור הרביעי מיוחד.״ הוא הביט בי
״הוא בן אנוש רגיל״ לואי אמר וזאין הניד את ראשו בשלילה
״בהתחלה חשבנו שזו ג׳מה , לקחנו אותה וניסינו להטביע אותה , כי לא רצינו שיבוש בייצר שלנו , לא רצינו שיהיה משהו מאיים על הגזע שלנו״ הוא סיפר ״ג׳וליאנה לקחה את ג׳מה למערה ושהתכוונה להטביע אותה היא השתנתה , הבנו שזו לא היא. שמענו ממישהו שמתכוונת לצאת ספינה שבה יהיה עוד צאצא מהדור הרביעי. הלכנו לשם , נפלת מהספינה אבל פתאום לואי צץ ולקח אותך ליבשה״ הוא אמר . אני לא בטוח אם אני עוקב... זה מסובך ממה שחשבתי . שאלתי על הציור וקיבלתי סיפור שלם ״שהוא השאיר אותך ביבשה התכוונו לקחת אותך למערה אך מישהו בא , זה היה אביך , הוא ידע עלינו , על מה שעשינו לג׳מה וידע שרצינו לעשות לך אותו דבר. מאז שראה אותנו נעלמו עקבותיך , לא מצאנו אותך ביבשה , לא משנה כמה חיפשנו״
״הייתי ילד״ אמרתי כמעט ללא קול
״ילד מסוכן״ זאין אמר ופשוט גלגלתי את עיניי , אני זוכר שכמה זמן לאחר השיט אני ואמא עברנו מפה , הייתי בטוח שאבא ואמא פשוט התגרשו ורבו , בחיים לא העליתי על דעתי שהוא ניסה להגן עליי .
״אנה סיפרה לי שכן לקחתם אותו למערה״ לואי אמר , הוא ידע על חלק מהסיפור הזה ?! פאק . עזבתי את ידו והנחתי על השולחן במבט מעט זועם
״אנה לא תמיד צודקת״ זאין אמר , האנה הזו פסיכית לגמרי ״שלואי לקח אותך למערה בליל ירח , צפיתי בכם . כי אם היית הופך לאחד משלנו הייתי יודע שהסיפור הזה לא נכון . אבל כשהמים בעבעו נגעת בהם ונשארת אנושי״
״זה לא נשמע מסוכן״ נוי אמרה
״הוא לא אנושי . הוא חסין בפנינו , אתם לא מבחינים בזה שאי אפשר להרגיש אותו ?״ זאין שאל ושלושתם הסתכלו עליי , זה היה פאקינג בזבוז זמן
״אוקיי , תודה , תזדיין מהבית שלי״ אמרתי בכעס וקמתי מהכיסא
״אני מרגישה אותו״ נוי אמרה
״אני לא״ לואי אמר וקולו היה חלש ״זה לא אומר שהוא מסוכן״ הוא הוסיף
״באותו יום במזח שג׳סמין הפנטה אותו הוא הצליח לצאת מזה בסופו של דבר-״
״כי צעקתי לו בפנים״ לואי קטע את זאין ״אני עצרתי אותו״
״כל בן אנוש רגיל לא היה עוצר.״ זאין אמר , וכולם שתקו . ובכן... אין לי זנב או ציפורניים בצבע . זה שסבתא רבא שלי הייתה בת דג קסומה לא אומר עליי דבר . וזה שהם לא מרגישים מה אני מרגיש לא הופך אותי לשונה , זה הופך אותם לשונה כי הם יכולים ואני לא . אני לא יכול לנשום מתחת למים או כל דבר אחר , אולי לא הפכתי לדג אדם אבל זה לא אומר עליי כלום
״אני לגמרי רגיל״ אמרתי
״ובקרוב לא תהיה דבר , כי זה שאני יושב פה איתך לא אומר שאני לא האוייב שלך . ואני מתכוון להפסיק את השושלת של סטיילס״ הוא אמר , הוא נשמע כמו דמות מרושעת מסדרה מצויירת , רציתי לצחוק לו בפנים ולמען האמת זה מה שעשיתי
״גם אם תשאיר אותי בחיים השושלת לא תמשיך . אני לא רואה את עצמי מכניס איזו אישה להיריון״ אמרתי בחצי חיוך
״בפעם האחרונה שנתראה זו תהיה הפעם האחרונה באמת .״ אמר , ומשום מה המזדיין הזה חי בסרט שהוא יהרוג אותי , הוא דג . אני מתכוון.. הוא באמת דג .
״אתה לא תגע בו״ לואי אמר וזאין הביט בו בנזיפה ״כן , שמעת אותי !״
״לואי , אתה גס רוח״ זאין אמר , לואי קם מהכיסא בכעס ואהבתי לראות אותו כועס
״נוי תעצמי את האוזניים״ הוא אמר ואני גיחכתי ממה שאמר , הוא הביט בזאין והידק את כפות ידיו ״לך תזדיין זאין . אתה מרושע , ושתינו יודעים שאם תפגוש את הארולד תפגוש אותי , ואתה יודע מה אני מסוגל לעשות.״
״אתה מנבל את הפה !״ זאין צעק , קדימה לואי . רציתי לראות אותו עומד על שלו אז לא התערבתי בזה
״זה מעניין להארולד את הזין . תסתלק מפה״ לואי אמר ופאק זה היה כלכך סקסי . זאין פרע את עיניו וקם באיטיות מהכיסא
״אתה דוחה אותי... כמו בן אנוש חסר נימוסים-״
״וגם נימוסים מעניינים את הזין״ קטעתי אותו והוא נראה מזועזע
״אנחנו ניפגש סטיילס , זה יהיה בקרוב״ זאין אמר מביט בעיניי ואני פשוט התעלמתי , הוא זרק את המגבת והלך , התחת שלן חשוף והסתרתי לנוי את העינייים , הוא הסתכל עליי לפני שיצא וסגר את הדלת , שיחררתי נשימה והעברתי את אצבעותיי בשיערי
״אתם גסי רוח !״ נוי צעקה חסרת אמון , היא קמה מהכיסא והלכה אחורה ״ניבלתם את הפה כלכך. ואתה לואי ? מה לכל הגלים השתבש בלשון שלך ?״
״לא .. לא ! נוי אני מצטער !״ לואי קרא , אין לו סיבה להצטער על זה שקילל , אבל משום מה הוא אומר שהוא מרגיש אשם
״אני בשוק. בשם סרטני הים... אני הולכת לספר לליאם על הטירוף הזה״ היא אמרה ויצאה מהבית , נאנחתי והעברתי את אצבעותיי בתוך שיערי
״קיבלת את התשובות שלך ?״ לואי שאל והבטתי בו , הנהנתי והידקתי את לסתי ״מה הבנת מכל הסיפור הזה ?״ שאל
״בקושי הבנתי משהו , אבל הבנתי דבר אחד . הם רוצים אותי מת.״ אמרתי ומבטו מיד נפל והוא בא אליי
״תשתוק הארולד״ הוא לחש ואחז בפניי , עיניו מעט בוהקות . לא פחדתי למען האמת , אבל כשהוא סיפר את הסיפור הבנתי שהבתולי ים הללו מתוחכמים ובגלל זה אני צריך לפקוח את עיניי . הם יודעים הרבה על ההיסטוריה של המשפחה שלי , והם יודעים את המיקום שלי . הם רוצים לחסל אותי בגלל אמונה מטופשת שלהם , וזה גרם לי להרגיש שהזמן שלי ספור.

רציתי לשאול משהו
לעשות עונה 3 או שזה סתם יותר מדי ? 😕
פשוט דגת אדם תמיד מבקשת ממני ואחרי מיליון שיחות איתה יש לי רעיון לגבי המשך 😏
תגידו מה דעתכם על עונה שלוש ☝️
ואני יודעת שזה מוקדם לשאול 😅
אבל תכתבו 😇