Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 37

פקחתי את עיניי באיטיות , רואה שהמיטה ריקה והתיישבתי להביט מסביב לחדר . שיחררתי אנחה והשפלתי את ראשי, זה תמיד כך שאני מתעורר , הארולד לא פה . נאנחתי והעברתי את אצבעותיי בתוך שיערי , קמתי מהמיטה מבחין בזה שאני לובש רק בוקסר אז לקחתי להארולד מכנס מהארון ולבשתי על עצמי , יצאתי מהחדר והיה שקט , ירדתי במדרגות עד שראיתי את ליאם במטבח , הוא הסתכל על מחבת מקרוב , אני לא יודע למה אבל זה מוזר , הוא בטח חושב שהוא לבד
״ליאם״ קראתי והוא נבהל והסתכל עליי , מניח את המחבת ואז מחייך , צחקתי והלכתי אל המטבח ״מה אתה עושה ?״
״אני פשוט.. שום דבר , הייתי סקרן לגבי משהו״ אמר . הארולד אמר שעם ליאם זה לא אפשרי לדבר ברצינות , ולמען האמת אני אף פעם לא זוכר שדיברתי איתו לבד
״היכן הארולד ?״ שאלתי ומשום מה הוא צחק
״היכן.. אתה כלכך רשמי , היכן״ אמר מדגיש את המילה ופשוט חייכתי
״איפה הוא ?״ שאלתי בשפה פשוטה יותר
״הוא הלך עם נוי לריצת בוקר . הם עוד מעט יחזרו כנראה״ הוא אמר והסתכל על השיש בזמן שאצבעותיו גיששו שם , הוא נראה חושב על משהו ״אז... בלי להישמע אידיוט.. שאלה , בחיים לא חשבתי שאשאל דבר כזה-״
״תשאל״ קטעתי אותו והוא הרים את מבטו אליי
״הקטע של הזנבות-״
״סנפירים״ תיקנתי אותו
״בכל אופן , כן. איך כל הדבר הזה פועל ? אם אחתוך לך את הזנב לחצי מה יקרה ?״ שאל , בני האנוש אטומים לפעמים . הארולד שאל דבר דומה פעם
״אתה רוצה לחתוך לי את הסנפיר לחצי ?״ שאלתי וזקפתי את גבותיי , הוא לקח צעד אחורה בחצי חיוך
״לא , ממש לא , סתם מסקרנות״ אמר מניף את ידיו
״אתה רוצה לחתוך לנוי את הסנפ-״
״נוי ?! נוי ! אם כבר התחלת לדבר עליה״ הוא חייך והתקרב להישען על השיש
״לא דיברתי עליה רק רציתי לשאול-״
״אז בכל אופן אתה מכיר אותה ממש ממש טוב , נכון ?״ קטע אותי שוב , גלגלתי את עיניי בכעס ושמתי לב שאין לו סבלנות
״אתה מכיר אותה גם הרבה זמן חול״ אמרתי
״כן , רק רציתי לשאול..״ הוא גירד בעורפו ופלט בשקט ״לעזעזל..״
״מה ?״ שאלתי בחיוך והוא הרים את מבטו אליי
״אתה חושב שהיא מחבבת אותי ?״ שאל ונשמע דואג לגבי זה , הופתעתי מהשאלה הזו , במיוחד בגלל שהוא שאל .
״ברור שהיא מחבבת אותך , קנית לה כלב יבשה , מי עוד היה עושה את זה ?״ אמרתי בציניות ובחיוך אך מיהרתי להיות רציני וטפחתי על כתפו ״אני חושב שהיא מחבבת אותך ליאם״
״הו.״ פלט בשקט , הרגשתי שהוא מתרגש אבל כשהסתכלתי עליו הוא נראה כלכך רגוע ואדיש שיכולתי להיות בטוח שאני מרגיש כרגע מישהו אחר . ושאני מרגיש אנשים זה גרם לי להבחין שלא כולם שמחים כמו שהם מראים , וזה עצוב לי
״ולגבי הארולד..״ מלמלתי ומשכתי את הנושא אליי , הוא צחק
״הארי מסובך , תגלה את זה לבדך״ אמר ועבר אותי אך הלכתי בעקבותיו
״מה ? אני עניתי לגבי נוי״ אמרתי והוא עצר וחייך , הוא הסתכל עליי ונשם
״וזה היה נחמד מצדך , תודה אחי״ אמר והתכוון לעלות במדרגות , הדלת נפתחה והוא עצר ושתינו הסתכלנו , הארולד נכנס שהוא מרים את נוי . הוא הניח אותה בספה והיא פלטה קולות מוזרים מהפה
״מה קרה לה ?״ שאלתי מבוהל והלכתי לעברה
״היא הקיאה בדרך״ הארולד אמר במעט כעס
״זה לא אשמתי ! אכלתי לפני שיצאנו״ היא אמרה והוא גלגל את עיניו , נראה כה טוב בבגדי הספורט הללו אך לא נתתי לעצמי להסתכל עלי יותר מדי כרגע
״את בסדר ?״ שאלתי והנחתי את כף ידי על שלה , היא התיישבה זקוף וליאם מיהר לעברה והסיט את שיערה שנפל על פניה
״כן אני בסדר , תודה״ היא אמרה בחיוך , היא נראית חולה . אבל אנחנו לא יכולים לחלות... אולי רק מחוץ למים אנחנו יכולים ? ״אני רוצה לנוח..״ היא פלטה וקמה מהספה , היא הלכה למדרגות וליאם אחריה עלה . הארולד התיישב לידי בחיוך ונישק נשיקה לשפתיי שגרמה ללבי להחסיר פעימה
״דאגתי . השארת אותי עם ליאם וזה נוראי לעשות איתו שיחה״ אמרתי בתסכול והארולד צחק ועיניו מעט בהקו
״אני יודע.. פעם השיחה שלנו הגיעה לנושא של רכיבים לסוכרייה על מקל . אני לא יודע איך..״ הוא מלמל ואני צחקתי חלש ״רציתי לבקש ממך איזו טובה..״
״הארולד בפעם המיליון לא אעשה איתך ייחסים חמש פעמים ברצף !״ מיהרתי לומר ומשום מה הוא צחק
״לא .. אידיוט אחד״ הוא מלמל ואז הביט בי ברצינות ״אני צריך להיפגש עם זאין״ אמר וקפאתי במקומי
״עם זאין ?״ שאלתי מבולבל והוא הנהן
״יש לי שאלות אליו״ הוא הוא אמר ופחדתי מזה . אני יודע שאם אבקש מזאין הוא יבוא , הוא פוחד ממני כי אני חזק ממנו עכשיו . אבל אני פוחד שהם יפגשו , זאין מתעב בני אנוש , הוא מעדיף להיאכל על ידי כריש מאשר לבלות עם בן אנוש
״אביא אותו״ הסכמתי והוא חייך
״ועוד משהו שארצה להגיד לך..״ הוא אמר וקולו נשמע חלש , יש לו המון להגיד לי והיום רק התחיל .
״כן ?״ שאלתי , הוא לא הביט בעיניי וזה גרם לי לחשוש ממה שיש לו להגיד . אם הוא יגיד שהוא מפסיק למכור גלידות אחזור לים ואשחה עם הדולפינים
״המדים בדוכן..״ מלמל וגירד בעורפו , נאנחתי וגלגלתי את עיניי
״לא אהבת״ אמרתי את מה שהבנתי לבדי .
״אנחנו לא צריכים את זה״ אמר והסתכלתי עליו ״ברצינות , יש לנו גלידה ענקית מפלסטיק על הגג וכיתוב שאומר ׳הארולד לואי והדגים׳ , המדים פשוט נראים מיותרים לדעתי.״
צחקתי בשקט והנהנתי בהסכמה ״אוקיי , להוריד את המדים..״ אמרתי ונשמתי עמוק , הבטתי בו בציפייה ושילבתי את ידיי ״עוד משהו ?״
״כן.״ אמר ועשה צעד לעברי כך שהייתי צריך להרים את ראשי בכדי להביט בעיניו שגרמו לי לחוש כאילו אני נופל מרגליי כל רגע ״לגבי אתמול בלילה...״
״מה ?״ שאלתי וחשתי את לחיי בוערות
״היחסים הסוערים שהיו-״
״הארולד״ קטעתי אותו בשקט והיה לו חיוך . תמיד הוא נראה כה מאושר לאחר שאנחנו עושים יחסים
״לא.. זה היה טוב , רק דבר אחד״ אמר עם אצבע באוויר . גלגלתי את עיניי מיואש מזה ובעיקר מובך לדבר על זה ״שבפעם הבאה נעשה את זה בתוך אמבטיה מלאה במים ו-״
״הארול בבקשה !״ קראתי וחשתי את לחיי בוערות ממבוכה אך הוא חייך
״בתוך המים ! אל תגיד לי שלא רצית את זה-״
״השיחה הסתיימה״ אמרתי מובך ופשוט עקפתי אותו והלכתי ישר , הוא צחק מאחוריי
״תדמיין איך המים עושים גלים בכל תנועה שלי-״
״תחדול !״ קראתי ופשוט רציתי לברוח , בשם אלת הים ...
״בחייך לו ! אל תעמיד פני ילד טוב !״ הוא קרא בחיוך וחייכתי חיוך קטן , שבלולי ים צפים.. הוא ארור ״תודה שאתה אוהב להרגיש את הזין שלי״
״הארולד !!״ צווחתי ולבי החסיר פעימה , הסתרתי את פניי בין שתי כפות ידיי ושמעתי אותו צוחק
״אתה אוהב לפתוח את הרגליים בשבילי-״
״אתה אידיוט !!״ התפרצתי מובך מאוד , הסתובבתי לדלת ולא יכולתי פשוט לצאת אז סיבבתי את ראשי וראיתי עד כמה הוא נהנה לראות אותי מובך , ובכן... זה הארולד. הוא צוחק איתי.. וזה מצחיק אותו שאני מובך , ואני לא מתבייש ממנו . חייכתי והסתובבתי חזרה , שילבתי את ידיי כנגד בית החזה שלי
״כן אני אוהב״ לחשתי והבטתי בעיניו , הוא ליקק את שפתיו ונשך , נראה מבולבל , נשחק במשחק שלו , אני לא מובך , בשם האוקיינוס , זה רק הארולד, והוא מכיר אותי טוב יותר מאשר אני מכיר את עצמי .
״אוהב מה ?״ שאל ועשה צעד אליי , לא אגיד מה . זה סוג של מלחמה מילולית כרגע ? אני לא אתבייש לומר מילה בוטה מולו , הוא הרי מכיר בי את כל הצדדים . אגרה אותו , ואז שהבן אנוש החרמן הזה ירצה אותי פשוט אלך והוא יישאר לייחס את עצמו . צעדתי באיטיות לעברו , אוזר אומץ ומרגיש שאני לא מסוגל לומר זאת , תתגבר על עצמך לואי , הטחתי לעצמי .
״אני אוהב להרגיש את הזין החזק שלך בתוכי-״
״לואי !״ שמעתי את נוי צועקת מהמדרגות וקטעה את דבריי , לבי נחת ועיניי נפערו לרווחה , בלעתי את הלשון וראשי הסתחרר . בלעתי רוק והסתכלתי עליה , היא המומה יותר מדג לפני שנטרף , או לא , בשם אלת הים לא , לא
״לואי לעזעזל , למה אתה גס רוח ?״ הארולד גיחך ופשוט נתתי מכה לכתפו ורציתי לקבור את עצמי מתחת סלע ענק וכבד כך שלעולם לא אוכל לצאת . למה אמרתי זאת ? מעורבל לואי !
״נ-נוי״ לבסוף אמרתי
״מה לכל הגלים אמרת ?! יצאת מדעתך ?!״ היא אמרה בהלם רב שלא יכלה להסתיר וצעדה לעברי
״אני חושב שהוא בהחלט יצא מדעתו״ הארולד אמר מהצד ואני פשוט עצמתי את עיניי במבוכה והשפלתי את ראשי
״בשם סרטני הים אתה פרוץ כלכך , איך היית מסוגל לנבל את פיך ? זה לא יפה״ אמרה והרגשתי את לחיי בוערות ולבי דופק חזק , נתפסתי על חם וזה מרגיש נורא
״וזו לא פעם ראשונה.״ הארולד אמר לנוי ורציתי להטביע אותו במים מלוחים ״לפעמים היא מתחנן אליי שאייחס אותו״ הוא אמר ופי נפער לרווחה
״הארולד !״ צעקתי ושלחתי לעברו רוח חזקה שגרמה לו לרגע למעוד ״נוי אני- ובכן אין הסבר כלכך . זה בהחלט לא מה שאת חושבת.״ מיהרתי להגן על עצמי
״מה היא אמורה לחשוב , לו ?״ הארולד שאל וגלגלתי את עיניי אליו בכעס ״כולנו הבנו שאתה אוהב את הזין שלי בתוכך . לא נעים לנו לשמוע את זה״
״אוח , הארולד תשתוק״ אמרתי ונוי פלטה קול של הלם ומיהרתי לזקוף את גבותיי
״אתה גס רוח״ אמרה והניחה את כפות ידה על הפה , לא
״נוי זה... לעזעזל אני רק-״
״ואתה לא מפסיק !״ היא קטעה אותי ועשתה צעד אחורה , אני אמרתי לעזעזל ?! השהות עם הארולד הורגת אותי ! לא הורגת , שיט.. לא שיט ! לעזעזל... למה- אוח פשוט נהדר. השפה שלי נהפכת לגסת רוח , זאין יכעס לשמוע אותי
״הארולד תאמר משהו״ אמרתי בחוסר אונים , בים להיות גס רוח זה כמו להיות פרוץ ביבשה , זה מוריד מהכבוד של אחרים כלפיך , זה גורם לאחרים להעריך פחות
״אין לי מה להגיד כרגע , אני בהלם ממך בדיוק כמו נוי.״ הארולד אמר . הוא פשוט יוצא כרגע בן של פרוצה ! איך הוא מסוגל ?!
״אתה יודע מה הארולד ?! לך תייחס את עצמך !״ צווחתי שומע את נוי נושפת בהלם ופשוט נמאס לי , הלכתי לדלת ופתחתי אותה מתכוון לצאת אך לפתע היה מישהו מולי ולבי נחת , הוא אחז בצווארי והצמיד אותי לקיר , חונק אותי והרגשתי חסר אונים .